מ"ג בראשית מט כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּרִי דִּסְגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְּאִתְבָּרַךְ כְּגוֹפֶן דִּנְצִיב עַל עֵינָא דְּמַיָּא תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרִי דְרָבִית יוֹסֵף בְּרִי דְרָבִית וּתְקֵיפַת וְסוֹף הֲוָה עֲלָךְ לְמִתְקַף דְכַבְּשַׁת יִצְרָךְ בְּעוּבְדָא דְרִבּוֹנְתָּךְ וּבְעוּבְדָא דְאָחָךְ מְדַמֵי אֲנָא לָךְ לְגוּפָן שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיִין דִשְׁלָחָת שׁוּרְשָׁהָא וְתַבְרַת שִׁינֵי כֵיפַיָא וּבְעוּבְרָתָהָא כַּבְשַׁת כָּל אִילָנֵי סַרְקָא כֵּן כָּבַשְׁתָּא יוֹסֵף בְּרִי בְּחָכְמָתָךְ וּבְעוֹבָדָךְ טַבְיָא כָּל חָרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְכַד הֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמָךְ הֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְהַלְכַן עַל טוּרַיָיא וְשַׁדְיָין לְקַמָךְ שִׁירִין וְקַטְלָאִין דְדַהֲבָא מִן בִּגְלַל דְתִתְּלֵי עֵינָךְ בָּהֵן וְלָא תָלִיתָא עֵינָךְ בַּחֲדָא מִנְהוֹן לְמִתְחַיְיבָא בְּהוֹן לְיוֹם דִינָא רַבָּא:
ירושלמי (קטעים):
בְּרִי דִרְבִיתָא יוֹסֵף בְּרִי דִרְבִיתָא וְתַקִיף וְתִתְחֲמִי לָךְ לְמַתְקֵף מְדַמֵי אֲנָא יוֹסֵף בְּרִי לְגוּפְנָא שְׁתִילָא עַל מַבּוּעִין דְמַיָין דִשְׁלָחַת שׁוֹרְשֵׁיהּ לִתְחוּמַיָא וּפַטִית שִׁינֵי כָּל כִּיפַיָא שְׁלָחַת לִמְרוֹמַיָא וּכְבִישַׁת כָּל אִילָנַיָא כֵּן כַּבְשַׁת יוֹסֵף בְּרִי בְּחוּכְמָתָךְ יַת כָּל חֲרָשֵׁיהוֹן דְמִצְרָאֵי וְיַת כָּל חַכִּימֵיהוֹן דַהֲווּ בְּזִימְנָא דְאַרְכִּיבוּ יָתָךְ בְּאַרְתִּיכָא תִּנְיָנָא דַהֲוָה לְפַרְעה וַהֲווֹ מַכְרִיזִין קֳדָמָךְ וְאָמְרִין דֵין הוּא אָבוֹי דְמַלְכָּא יְחֵי וְיִתְקַיֵים אַבָּא דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָתָא וּזְעֵיר בִּשְׁנַיָא וַהֲווֹ בְּנַתְהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא מְרַקְדַן עֲלָךְ עַל כַּוַויָא וּמְצִיתָן עֲלָךְ מִן חֲרַכַּיָא וַהֲווֹ מְזַרְקַן קֳדָמָךְ שִׁירִין עִזְקִין קָטִילִין מָנִיכִין וְכָל מָנֵי דְהַב סְבִירִין דְאַתְּ תָּלֵי עֵינָךְ וּמִסְתַּכֵּל בַּחֲדָא מִנְהוֹן חַס לָךְ יוֹסֵף בְּרִי דְלָא תְלִיתָא עֵינָךְ בַחֲדָא מִנְהוֹן וַהֲווֹן בְּנָתֵיהוֹן דְמַלְכַיָא וּבְנָתֵיהוֹן דְשִׁלְטוֹנַיָא אָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין דֵין הוּא גַבְרָא חֲסִידָא יוֹסֵף דְלָא הָלַךְ בָּתַר חֵיזוֹ עֵינוֹ וְלָא בָּתַר הִירְהוּר לִבֵּיהּ אֲרוּם חֵיזוּ עֵינוֹי וְהִרְהוֹר לִבֵּיהּ מוֹבְדִין בַּר נְשָׁא מִגוֹ עַלְמָא בְּגִין כְּדוּן יְקוּם מִינָךְ תְּרֵין שִׁבְטַיָא מְנַשֶׁה וְאֶפְרַיִם וִיקַבְּלוּן חוּלַק וְאַחְסָנָא עִם אֲחֵיהוֹן בְּפִילוּג אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן פרת" - בן חן והוא ל' ארמי אפריון נמטייה לרבי שמעון בסוף (ב"מ דף קיח)

"בן פרת עלי עין" - חנו נטוי על העין הרואה אותו

"בנות צעדה עלי שור" - בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו ובנות הרבה צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם (ד"א כצ"ל כי לפירוש ראשון הוא שור חומה וק"ל)

"עלי שור" - על ראייתו כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב ומ"א יש רבים וזה נוטה ליישוב המקרא

"פרת" - תי"ו שבו הוא תקון הלשון כמו (קוהלת ג) על דברת בני האדם

"שור" - כמו לשור עלי שור בשביל לשור ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו' וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן ברי דיסגי יוסף פורת ל' פריה ורביה ויש מ"א בו המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות וברחל כתיב נגש יוסף ורחל וישתחוו אמר יוסף רשע הזה עינו רמה שמא יתן עינו באמי יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה והוא שברכו אביו בן פורת הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עשו לפיכך זכית לגדולה

"בנות צעדה עלי שור" - להסתכל בך בצאתך על מצרים ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין הרע שולטת בהם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בֵּן פֹּרָת – בֶּן חֵן. וְהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, "אַפִּרְיוֹן נִמְטְיֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן", בְּסוֹף בָּבָא מְצִיעָא (דף קי"ט ע"א).
בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן – חִנּוֹ נָטוּי עַל הָעַיִן הָרוֹאָה אוֹתוֹ.
בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – בְּנוֹת מִצְרַיִם הָיוּ צוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמָה, לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ. בָּנוֹת הַרְבֵּה, צָעֲדָה – כָּל אַחַת וְאַחַת, בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹתוֹ מִשָּׁם. (דָּבָר אַחֵר) עֲלֵי שׁוּר – עַל רְאִיָּתוֹ, כְּמוֹ: "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (במדבר כד,יז). וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים, וְזֶה נוֹטֶה לְיִשּׁוּב הַמִּקְרָא.
פֹּרָת – תָּי"ו שֶׁבּוֹ הוּא תִּקּוּן הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ: "עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ג,יח).
שׁוּר – כְּמוֹ 'לְשׁוּר'. דָבָר אַחֵר, עֲלֵי שׁוּר – בִּשְׁבִיל לָשׁוּר. וְתַרְגּוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר – "תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי" וְכוּלֵּיהּ ["יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא" =שְׁנֵי שְׁבָטִים יֵצְאוּ מִבָּנָיו, יְקַבְּלוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה]. וְכָתַב בָּנוֹת, עַל שֵׁם בְּנוֹת מְנַשֶּׁה, בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן (מדרש תנחומא פינחס ט). "בְּרִי דְּיִסְגֵּי יוֹסֵף" [=בְּנִי שֶׁיִּרְבֶּה, יוֹסֵף]: פֹּרָת – לְשׁוֹן פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְיֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹ הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלָּשׁוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, בְּכֻלָּן קָדְמוּ הָאִמָּהוֹת לָלֶכֶת לִפְנֵי בְּנֵיהֶן לְהִשְׁתַּחֲווֹת; וּבְרָחֵל כְּתִיב: "נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (בראשית לג,ז). אָמַר יוֹסֵף, רָשָׁע זֶה עֵינוֹ רָמָה, שֶׁמָּא יִתֵּן עֵינָיו בְּאִמִּי; יָצָא לְפָנֶיהָ, וְשִׁרְבֵּב קוֹמָתוֹ לְכַסּוֹתָהּ. וְהוּא שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו: בֵּן פֹּרָת, הִגְדַּלְתָּ עַצְמְךָ יוֹסֵףעֲלֵי עַיִן שֶׁל עֵשָׂו. לְפִיכָךְ זָכִיתָ לִגְדֻלָּה: בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, לְהִסְתַּכֵּל בְּךָ בְּצֵאתְךָ עַל מִצְרַיִם (ב"ר צח,יז; עח,י). וְעוֹד דְּרָשׁוּהוּ לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בְּזַרְעוֹ עַיִן הָרָע; וְאַף כְּשֶׁבֵּרֵךְ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, בֵּרְכָם כַּדָּגִים, שֶׁאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (ברכות כ' ע"א).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

בן פורת יוסף בן פורת עלי עין: הרי פסוק זה דוגמא לחצאים בראש המקרא שאינו משלים דבורו בראש המקרא, אלא שמזכיר במי הוא מדבר וחוזר וכופל חצי ראש המקרא ומסיים דבורו, כמו נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו, עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו, הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל, ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, אף כאן בן פורת יוסף, בן הפורה וגדל יוסף, ועל מה הוא גדל? בן פורת עלי עין גדל ורבה על עין, להסתכל למעלה מן העין בקומתו וביופיו:
בנות מצרים צעדה כל אחת ואחת עלי שור לשון ראיה, כפל לשון של עלי עין, כמו ומגבעות אשורנו, שהיו בנות מצרים צועדות והולכות לראותו כמו אשת פוטיפר וחבירותיה, ומתוך כך וימררוהו ורובו, מתוך שנתנה אשת פוטיפר עיניה בו, השליכוהו בבית האסורים:

(כג). ורבו כפל לשון של חצים שבפסוק כמו יסובו עלי רביו חציו, ולכן הוא נדגש, אבל מגזירת מריבה יאמר אשר רבו בני ישראל, כמו מן קם קמו, מן שב שבו, כי יאמר מן הרב רב עם ישראל רבו, ומדמה הפסוק לשון הרע של אשת פוטיפר לחצים כדכתיב חץ שחוט לשונם מרמה דבר, וידרכו את לשונם קשתם שקר, ורבו מגזרת רבב, כמו סבו מן סבב, צהלי ורוני מן רנן, רבו שיטרוט ב"ל:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

בן פורת יוסףבן כמו "סעיף", והוא לשון נקבה; וכן: "ועל בן אמצת לך" (תהלים פ, טז).

ודקדוק פורת — פועלת. כי על שני דרכים ימצא הפועל, כמו "אויביה" (ירמיהו יב, ז) גם "אויבתי" (מיכה ז, ח). וכן "פורה" ו"פורת", מלשון פריה.

ויש מי שפירש אותה מלשון "ותשלח פארות" (יחזקאל יז, ו). והזכיר בן פורת פעמיים, כדרך אנשי לשון הקודש: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך" (תהלים צב, י); והטעם, פעם אחר פעם, תמיד. ועל הפירוש השני יהיה התי"ו תחת ה"א, כתי"ו "ושבת לנשיא" (יחזקאל מו, יז).

וטעם בנות צעדה עלי שור — שיוסף היה כבן פרת, ועשה בנות, צעדה כל אחת ואחת מהן על החומה. והטעם, שגבהו מאד על החומות הבצורות.

בנות צעדה — על דרך "זבובי מות" (קהלת י, א):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן פורת יוסף" - בן חן והוא לשון ארמי (ב"מ קיט) אפריון נמטיה לרבי שמעון בן פורת עלי עין חנו נטוי על העין הרואה אותו לשון רש"י ורחוק הוא מאד לסמכו אל הלשון ההוא שלשונות כאלה בתלמוד יוני או פרסי ושאר לשונות אין להם חבר בלשון הקדש ועוד כי לפי הנמצא ממנו איננו רק לשון ברכה ושבח והנו"ן בו שרש וכן בבראשית רבה (ס יג) ויברכו את רבקה דוויין ושפופין ולא היו מפרנין אלא בפה ודומה לי שהוא ממה שאמרו (כתובות נד) פורנא ליתמי שפירושו השבח שהשביחו הוא ליתומים וקראו עוד הכתובה פורנא אשה גובה פורנא מהם (שם סז) הכתובה שהיא שבח בית אביה וכמו שאמרו (ב"ר פ ז) מהר פראנון אבל בן פורת או כדעת אונקלוס מלשון פוריה ועניפה או כדברי בעלי הדקדוק (עיין ספר השרשים שורש בנה) שעשו פורת מלשון ותארכנה פארותיו (יחזקאל לא ה) והם אמרו כי בן כמו נטע והביאו לו דומה (תהלים פ טז) וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך והענין כאלו אמר נטע שבו פארות רבות יוסף ועל דעתי בן כמשמעו יאמר כי יוסף הוא בן שהוא כמו פארות אילן שתול על המעין אשר לא יכזבו מימיו ועשתה בנות צעדה אותן על החומות הגבוהות בשמים וכנה הבדים אשר תצאנה מן פארה בבנות כי הן בנות לפארות הגדולות והוא דרך צחות לבן פורת ולא נסמך בן אל פורת אבל הוא כמו אשור ארז בלבנון (יחזקאל לא ג) נפתלי אילה שלוחה (לעיל פסוק כא) בנימין זאב (להלן פסוק כז) ולפיכך נקוד בצרי כי אילו היה פירושו נטע שיש לו פארות משפטו בסגול ואמר "בן" דרך חבוב כמו מטרף בני עלית ועל הכלל ראוי שנפרש בברכת יוסף שיהיה בה זכר לשני השבטים היוצאים ממנו והוא לשון פורת ובנות אבל מפני שהזכיר לוי ושבטי ישראל אינם אלא שנים עשר לא יעשה ממנו כן בברכתו שנים שבטים חלוקים אבל ירמוז להם וכן במשה רבינו בברכתו דמה אותו לשור ולראם (דברים לג יז) והזכיר בו הקרנים כי כל אחד מהם גוף אחד שממנו יתחלקו קרנים ובעבור ששם לא הזכיר שמעון אמר בפירוש והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה (שם)

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


בן פרת יוסף. ע"ד הפשט מלת בן מלשון (תהלים פ) ועל בן אמצת לך ופירושו נטע שבו פארות רבות, וזהו רמז לשני שבטים היוצאים ממנו אפרים ומנשה, ומפני זה הזכיר שני פעמים בן פרת, וזהו שהמשילו משה לשור ולראם ופירש ואמר (דברים לג) והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, ומה שהקדים השבח לשם יוסף ולא נהג כן ביתר השבטים, מפני שהוצרך לכפול שני פעמים בן פורת כנגד שני השבטים ולא יתכן לכתוב יוסף בן פרת בן פרת עלי עין. על כן הוצרך להקדים השבח לשם יוסף ואמר פרת יוסף בן פרת עלי עין. ואמר בן פרת הראשון כנגד מנשה הבכור, ובן פרת השני כנגד אפרים, ולפי שהיתה מעלתו גדולה על מנשה הוסיף עלי עין.

והרמב"ן ז"ל פירש בן פרת בן חן מלשון רז"ל אפריון נמטייה לר' שמעון בסוף בבא מציעא וכן לשון ברכה ושבח מלשון פורנא ליתמי ע"כ.

בנות צעדה. בנות המלכים במצרים היו עולות וצועדות על החומות שבעיר כדי להסתכל בו ולא תלה עיניו לאחת מהן לכך סמך לו ותשב באיתן קשתו.
וע"ד המדרש בן פרת בן פרות שע"י פרות נתגדל.
עלי עין, אל תקרי עלי עין אלא עולי עין שעולים עלי עין, זה זרעו של יוסף שאין עין הרע שולטת בהם.

וע"ד הקבלה בן פרת ירמוז לתפארת ישראל וזהו לשון בן פרת, וטעם עלי עין כי הוא על הנהר היוצא מעדן מאציל על הנהר ומשפיע בו, ובעבור היות הנצח מן הימין וההוד מן השמאל לכך יצאו ממנו שני שבטים אפרים ומנשה, וזהו שאמר בנות צעדה עלי שור, ותרגם אונקלוס תרין שבטין יפקון מבנוהי, ומזה הזכיר משה בברכתו (דברים לג) בכור שורו הדר לו, בא לבאר שתי המדות שנתנו ליוסף השור מהשמאל והדר שהוא הנצח מהימין, וזה מבואר.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן פורת יוסף" הנה יוסף הוא בן גפן פורת ענף של גפן פוריה העושה צל לרבים כדרך הגפן כאמרו כסו הרים צלה וזה כי בצלו חי יעקב ובניו במצרים: " בן פרת עלי עין בנות" וענינו היה כענין ענף של גפן פוריה סמוך למעין שהיא פורת ומגדלת בנות שהן ענפים:

" צעדה עלי שור" באופן שאותה הגפן צעדה על החומה או הגדר אשר לפני העין באופן שקודם לכן לא היתה נראית מצד השני לחומה והיתה בלתי נודעת לגמרי ליושבים שם ואחר שצעדה על החומה נודעה היא ובנותיה. וכן קרה ליעקב בענין יוסף ובניו שלא היה יודע מציאות יוסף וכמו רגע נגלו אליו הוא ובניו כענין ראה פניך לא פללתי וכו':

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן פרת יוסף". לפי שאמר שנפתלי אילן יפה בענפיו וסעיפיו, אמר נגד זה שיוסף יש לו מעלה בפריו, "ובן "הוא ענף, כמו ועל בן אמצת לך, הוא ענף נושא פירות, יבאר מעלתו משלשה צדדים, שהוא מעצמו גפן שורק נושא פרי. ב] הוא "בן פרת "מצד שהוא נטוע "עלי עין "המים, שהוא לח ורטוב תמיד. ג] מצד "שבנותיו "שהם ענפי הגפן עולים "וצועדים" למעלה "עלי שור "וחומה, שענפי השורקה שמעלים אותה עלי החומה יפרו וירבו מאד ויחפו את כל החומה סביב. והמליצה א] שהוא יפה פרי תואר מצד עצמו. ב] מצד שנטוע על

מקור החכמה והיראה שהוא מקור מים חיים. ג] מצד שנשאהו ה' וירוממהו למעלה בגדולה וכבוד:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בן פרת יוסף בן פרת עלי עין". אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמ יוסף עליכם ככם אלף פעמים. ואמר בן פורת עלי עין, מצד שהוא בעל חן על דרך שנאמר (אסתר ב.טו) נושאת חן בעיני כל רואיה ע"כ יהיה עלי עין, שאין עין הרע שולט במי שנושא חן בעיני כל רואיו, והמופת על זה שהרי בנות צעדה עלי שור להסתכל ביופיו, ואעפ"כ לא ניזק מצד עין הרע אע"פ שבמקום שהריבוי מצוי אז ביותר העין הרע מצוי, מ"מ יהיה יוסף בן פרת שיפרה וירבה כדגים הללו, ואעפ"כ יהיה בן פרת חנו נטוי עלי עין הרואה לבל יזיקו�

ואחר שהזכיר, נזק של עין הרע של כל רואיו שניצל ממנו, חזר להזכיר ענין שני בדומה לו, כי גם אחיו נתקנאו בו ונתנו בו עיניהם וניצול גם מהם וז"ש וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים, וענין ורבו כמו רבה קשת, כי המה רצו להמיתו ע"י חץ שנאמר ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו, והיינו ע"י חץ, לפי שחשבוהו למוציא דבה אשר חץ שחוט לשונו ע"כ רצו לעשות בו מדה כנגד מדה, וישטמהו בעלי חצים הם בעצמם היו בעלי חצים אשר חץ שחוט לשונם, שהרי הם הוציאו דבה על בני השפחות לקרותן עבדים, ויבא יוסף דבתם רעה שהוציאו הם על בני בלהה וזלפה אל אביהם, לפיכך ותשב באיתן קשתו של יוסף, שהרי מותר לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת (ירושלמי פאה פ"א ה"א) ולפי זה קשתו של יוסף ירה על פי הדין אבל האחים ראויים לקרותם בעלי חצים וחציו של יוסף נחתו בהם בדין, ויפוזו זרועי ידיו כי רועה זונות יאבד הון, והוא לא היה רועה זונות באשת פוטיפר, ע"כ זכה להון עתק וזכה להיות רועה אבן ישראל.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

בן פורת יוסף. טעם הכפל הוא לומר כי לב' צדדין ראוי הוא לפרות, הא' לצד מה שהוא יוסף כאומרם ז"ל (סוטה לו ב) ראוי היה יוסף להעמיד י"ב שבטים, והב' בן פורת עלי עין על אשר לא זנה אחרי עיניו. ואומרו בנות צעדה יתבאר על דרך אומרם ז"ל (תנחומא) שאשת פוטיפר קראה כל נשי השרים והגדולים והכניסה יוסף לשרת לפניהם וקבוצם והקפם היה כאצעדה זו, עלי שור כדי להביט בו, אף על פי כן רוח הקודש מעידה עליו שלא הביט און, וכשם שהוא לא הסתכל בהם כמו כן לא תשלוט עין הרע בו:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

בן פורת יוסף. לא הזכירו בשמו כמו שעשה לאחרים שחלק לו כבוד בשביל המלכות והתחיל בשם בניו.

בן פרת בגימטריא מנשה ואפרים. ד"א בן פורת בן פותר על שם פתרון חלומות:

בנות צעדה עלי שור. ניבא על מלחמת יהושע ביריחו שיורו לו בחצים מן החומה: