קטגוריה:בראשית לב יז
נוסח המקרא
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר.
וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
וַ/יִּתֵּן֙ בְּ/יַד־עֲבָדָ֔י/ו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְ/בַדּ֑/וֹ וַ֤/יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָי/ו֙ עִבְר֣וּ לְ/פָנַ֔/י וְ/רֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּ/בֵ֥ין עֵֽדֶר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וִיהַב בְּיַד עַבְדּוֹהִי עֶדְרָא עֶדְרָא בִּלְחוֹדוֹהִי וַאֲמַר לְעַבְדּוֹהִי עֵיבַרוּ קֳדָמַי וְרַוְחָא תְּשַׁוּוֹן בֵּין עֶדְרָא וּבֵין עֶדְרָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְזַמִין בְּיַד עַבְדוֹי עֶדְרָא עֶדְרָא בִּלְחוֹדוֹי וְאָמַר לְעַבְדוֹי עִבְרוּ קֳדָמַי וְנִיפַשׁ תְּשַׁווּן בֵּינֵי עֶדְרָא וּבֵינֵי עֶדְרָא: |
רש"י
"עברו לפני" - דרך יום או פחות ואני אבא אחריכם
"ורוח תשימו" - עדר לפני חבירו מלא עין כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורון
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עִבְרוּ לְפָנַי – דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָחוֹת, וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ – עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוּוֹהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן (בראשית רבה עו,ח).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. מהו ורוח תשימו בין עדר ובין עדר? אמר לפניו: רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני, לא תביא אותן זו אחר זו, אלא הרויח להן מצרותיהן. באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שבא מרחוק, ונשא עיניו למרום ובכה; ושמע הקב"ה תפילתו והבטיחו שהוא מושיעו, שנאמר: "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב":
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. למה לא הכניסן בערבוביא? כדי לתמהו על דורון שלו; ולמה לא הכניסן כולן כאחד? כדי לשבוע עיניו של אותו רשע. אתי למחסל והוא אמר קבל, אתי למחסל והוא אמר קבל.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. |
-- בראשית לב, יז |
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו
בהתאם לתוכניתו, העדרים יתנהלו לפניו ויתקדמו לקראת עשו, אולם חובה עליהם להגיע בנפרד, עם רווח בין עדר לעדר. וזאת מתוך ידיעת נפש האדם:
- שמספר רב של מתנות קטנות עדיף על מתנה אחת גדולה כאשר קשה לאמוד את גודלה. הרווח איפשר לקבל כל מתנה לחוד ובכבוד.
- יעקב הורה לעבדים מה לענות לעשו, אבל לא כמה מתנות יגיעו, וכך נשאר עשו בסקרנות ומתח מה ומתי וכמה מתנות הוא יקבל.
עֲבָדָיו
"עֲבָדָיו" מופיע ברבים, אולם היו גם מספר עדרים. השאלה היא האם לכל עדר היו מספר "עבדים". הכתוב מדגיש שאלו היו "עֲבָדָיו", עושי דברו, ולא רק רועים פשוטים, נערים, ובפרוש לא נערות.
במשך ששת שנות העבודה אצל לבן, רכש יעקב מספר רב של עבדים.
- יעקב ידע שיהיה עליו לצאת מלבן, לחזור לכנען ולפגוש את עשו שאולי נוטר לו שנאה, להתנחל לארץ זרה שאולי אנשיה יכעסו שהוא נדחף להם ולוקח את אדמתם.
- " וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם" (בראשית יד טו).
- שמעון ולוי לבטח לא היכו את שכם לבדם, אלא לקחו מספר עבדים/חיילים איתם.
ניתן להסיק שהעבדים הללו גדלו ולמדו אצל יעקב, והיו רועים מעולים בנוסף להיותם חיילים חזקים המוכנים למלחמה, כילידי ביתו של אברהם.
וביחד עם כל עדר, היו מספר עבדים שנהלו את העדר כמנחה לעשו, ונשארו בעורפו של עשו, כדי לשמור על הצאן, ובזמן המתאים, אם צריך, יתקיפו את עשו מעורפו.
מתנות פיוס מרשימות
כאשר יעקב שלח מתנות הוא שלח "עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ" (ביאור:בראשית לב יז) חמש עדרים.
- עִזִיּם מָאתַיִם, ותְּיָשִׁים עֶשְׂרִים
- רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים
- גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת ובְּנֵיהֶם, שְׁלֹשִׁים
- פָּרוֹת אַרְבָּעִים, ופָּרִים עֲשָׂרָה
- אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, ועְַיָרִם עֲשָׂרָה
לכל עדר היו לפחות עשר עבדים (חיילים). כאשר העשיריה הראשונה הגיעה עשו לא חשש מהם ופקד עליהם ללכת בעקבותיו. אולם כאשר חמשת המתנות הגיעו, בעורפו של עשו היו כ 50 לוחמים, מנוסים בקלע כמנהג הרועים. כך למעשה הוצב צבא נוסף נגד עשו בעורפו. למעשה יעקב המציא את הסוס הטרויאני במעשיו.
יעקב שלח כ 550 ראשי בקר וצאן. עדר גדול שכזה הפריע לתנועה המהירה של צבאו של עשו, במיוחד אם חלק מאנשי עשו התחילו להתעסק עם הצאן והבקר.
לאחר ההצגה הזו, עשו הבין שכאשר המלאכים סיפרו לו שליעקב יש "שׁוֹר וחֲַמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה" (ביאור:בראשית לב ו), ביחיד, זאת היתה הגזמה לאין שיעור, וש 400 אנשיו לא יוכלו להלחם ולנצח את צבאו של יעקב.
המצב היה כול כך לא מסוכן, שאפילו לבן לא חשב שהוא צריך להשאר ולשמור על יעקב, ואלוהים לא היה צריך להזהיר את עשו "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לב יז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.