מ"ג בראשית לב יז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיהַב בְּיַד עַבְדּוֹהִי עֶדְרָא עֶדְרָא בִּלְחוֹדוֹהִי וַאֲמַר לְעַבְדּוֹהִי עֵיבַרוּ קֳדָמַי וְרַוְחָא תְּשַׁוּוֹן בֵּין עֶדְרָא וּבֵין עֶדְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְזַמִין בְּיַד עַבְדוֹי עֶדְרָא עֶדְרָא בִּלְחוֹדוֹי וְאָמַר לְעַבְדוֹי עִבְרוּ קֳדָמַי וְנִיפַשׁ תְּשַׁווּן בֵּינֵי עֶדְרָא וּבֵינֵי עֶדְרָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עדר עדר לבדו" - כל מין ומין לעצמו

"עברו לפני" - דרך יום או פחות ואני אבא אחריכם

"ורוח תשימו" - עדר לפני חבירו מלא עין כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורון 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ – כָּל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ.
עִבְרוּ לְפָנַי – דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָחוֹת, וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ – עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוּוֹהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן (בראשית רבה עו,ח).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ורוח תשימו — הפרש. וקרוב ממנו, "כי היתה הרוחה" (שמות ח, יא), הפרשה בין מכה למכה. כמו "ורוח לשאול" (שמואל א טז, כג):

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורוח תשימו בין עדר" - כדי להשביע עינו של אותו הרשע ולתווהו על הדורון וסברו בבראשית רבה (עה יג) שיש בזה רמז אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם אם יהיו צרות באות על בני לא תביא אותן זו אחר זו אלא הרוח להם מצרותיהם עשה רמז שיהיו המסים והארנוניות שיגבו בני עשו מזרעו ברוח והפרש בין זו לזו

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ורוח תשימו בין עדר ובין עדר. כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורון. ובמדרש ורוח תשימו בין עדר ובין עדר, אמר יעקב לפני הקב"ה, רבש"ע אם יבאו צרות על ישראל אל תביא להם זו אחר זו אלא הרווח להם מצרותיהן. בא לרמוז שיהיו המסים והארנוניות שיגבו בני עשו בריוח ובהפרש בין זו לזו.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"עדר עדר לבדו" כדי שיראה שיש בכל מין מנין זכרים ונקבות כפי הראוי למלאכת המקנה שיוכל לפרות ולרבות כאמרו קח נא את ברכתי שהיתה מנחה מוכנת לברכה שהיא תוספת טובה: " ורוח תשימו בין עדר ובין עדר" שלא יקפצו הבהמות מעדר לעדר ויתערבו ולא יבין הרואה חכמת המנחה וברכתה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יז) "ויתן ביד עבדיו". א] ששם "כל עדר לבדו", שיהיו המינים נכרים ב] שצוה "שיעברו לפניו", היינו שיגיעו שם לפני בואו. ג] שיהיה "רוח ביניהם" להשביע עינו:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. מהו ורוח תשימו בין עדר ובין עדר? אמר לפניו: רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני, לא תביא אותן זו אחר זו, אלא הרויח להן מצרותיהן. באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שבא מרחוק, ונשא עיניו למרום ובכה; ושמע הקב"ה תפילתו והבטיחו שהוא מושיעו, שנאמר: "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב":

ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. למה לא הכניסן בערבוביא? כדי לתמהו על דורון שלו; ולמה לא הכניסן כולן כאחד? כדי לשבוע עיניו של אותו רשע. אתי למחסל והוא אמר קבל, אתי למחסל והוא אמר קבל.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ורוח. ב' הכא ואידך רוח והצלה יעמוד ליהודים. רמז לדורות הבאים שיתנו דורון לשריהם: