קטגוריה:בראשית כט כא
ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣/ה אֶת־אִשְׁתִּ֔/י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑/י וְ/אָב֖וֹאָה אֵלֶֽי/הָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יַעֲקֹב לְלָבָן הַב יָת אִתְּתִי אֲרֵי שְׁלִימוּ יוֹמֵי פּוּלְחָנִי וְאֵיעוֹל לְוָתַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יַעֲקב לְלָבָן הַב יַת אִנְתְּתִי אֲרוּם אַשְׁלִימוּ יוֹמֵי פּוּלְחָנִי וְאֵיעוֹל לְוָותָהּ: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כא)"הבה את אשתי" וגו' "ואבואה אליה". הוצרך לאמר כן, כי לא היה יכול לקדשה בשכר עבודה שעבד שבע שנים, דקי"ל ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, והו"ל מלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת, וכמ"ש באה"ע סימן כ"ח סעיף ז' וט"ו, ואף אם בעל אח"כ סתם אינם רק ספק קדושין כמש"ש סעיף ט"ז. ואחר שהדין הוא שבקטנה צריך אביה דוקא למסרה לקדושין כמש"ש סי' ל"ז סעיף ז' בהג"ה לכן היה צ"ל הבה את אשתי ושיקנה אותה בביאה:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הָבָה אֶת אִשְׁתִּי
יעקב אהב את רחל, עבד קשה למענה, והזמן חלף לו מהר (כ-2,555 ימים).
אין הוכחה שיעקב או לבן סיפרו לרחל על ההסכם הזה. אין הוכחה שרחל רצתה להתחתן עם יעקב. סביר להניח שלבן ויעקב הסתירו את זה מרחל כדי שהיא לא תתנגד או כדי שלא ייווצרו צרות אם יעקב יכשל במשימתו לעבוד שבע שנים מלאות. בנוסף, סביר להניח שלבן דחה מחזרים אחרים לרחל וללאה לאחר שראה שיעקב מביא לו את ברכת אלוהים (בנים) ורווח כספי גדול.
יעקב דרש את אשתו בצורה שאינה מכובדת ללבן ולרחל (שאת שמה יעקב אפילו לא הזכיר). רחל עדיין לא אשתו, אלא רק נערה שהוא עבד שבע שנים לפי חוזה לא סגור למענה. אולם, במוחו, רחל כבר אשתו, אם כי במציאות אין לו עליה דבר. יעקב לא וידא שהנערה מסכימה לנישואין ולא חשב לקרוא לנערה ולשאול את פיה, כפי שלבן שאל את רבקה.
בהמשך רחל תגיד ליעקב "הָבָה לִּי בָנִים" (ביאור:בראשית ל א), וגם לה לא חשוב איזה בנים ומאיפה הם יבאו, אפילו חטיפה היתה יכולה לספק אותה. באותו האופן, דרש יעקב את אשתו בלי להזכיר את שמה - כלומר, כל אישה תהיה טובה בעיניו, בלילה בחושך.
אָבוֹאָה אֵלֶיהָ
יעקב שדיבר על אהבה, שעבד במסירות שבע שנים למען רחל, בסופו של דבר רק רוצה לבוא אליה. בנוסף, זו לא צורה יפה לדבר על אישה לעתיד. ואכן, כאשר יעקב קיבל אישה, הוא לא בדק מי היא, הוא לא דיבר איתה, לא חלם על עתידם, אלא מיד בא אליה עד עלות השחר.
רחל ולאה באמת חשו בושה, והאשימו את אביהם "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנו לּוֹ, כִּי מְכָרָנו"ּ (ביאור:בראשית לא טו). רחל ולאה לא הבינו שיעקב הוא זה שהציע לקנות אותן, ושלאביהן, חסר הבנים, לא היתה ברירה אלא לתת ליעקב את שתיהן ולהחזיק בו זמן רב עד שעשו יירגע, וזאת משום שהוא חשש שיעקב יקום מיד וייקח את אשתו לכנען כשם שעבד אברהם עשה עם רבקה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כט כא"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.