ביאור:בראשית כד סז
בראשית כד סז: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד סז.
וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה
עריכהוַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ
עריכהמאברהם רבקה קיבלה "כְּלֵי כֶסֶף וכְּלֵי זָהָב, ובְּגָדִים" (ביאור:בראשית כד נג), ויצחק נתן לרבקה את אוהל אמו שהוא קיבל בירושה משרה אימו.
יצחק שמר על האוהל ולפי הכתוב הוא התאבל על מות אמו עד שרבקה באה.
מתי רבקה הסבימה להנשא ליצחק ומה היו התנאים?
עריכהרבקה כסתה את פניה והודיע ליצחק שהיא לא שלו אלא אם הוא יקבל אותה כאישה תקיפה ועצמאית הפוקדת על גברים לעשות את רצונה כשם שהיא פקדה על אביה ואחיה.
יצחק הבין שהוא לוקח אישה תקיפה ביותר, שלא תרשה לו לסטות מהדרך. האישה דורשת ממנו להיות נאמן לה, וממושמע לכל פקודותיה.
יצחק הבין שרבקה אינה אשתו עד שהוא יסכים לתנאים האלה.
תשובת יצחק היתה הסכמה מלאה וכניעה לדרישת רבקה. יצחק מכניס את רבקה לאוהל אימו האהובה והחזקה, וכך הוא ממנה את רבקה להמשיך כשרה לשלוט במחנה ובגברים.
רבקה ירשה את שרה ואת פקודת אדוני לאברהם: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (ביאור:בראשית כא יב), ועכשו אברהם ויצחק חייבים למלא את פקודותיה.
רק לאחר שיצחק הכניס את רבקה לאוהל שרה, רבקה הסכימה להנשא לו והרשתה לו לשאת אותה לאישה.
וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה
עריכהלבן דרש מהעבד להבטיח שרבקה תלך בתנאי "ותְּהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה" (ביאור:בראשית כד נא). יצחק היה חייב למלא את ההבטחה הזו שהעבד נתן ללבן בשם אברהם ובשמו. מכאן אנו למדים שיצחק לא לקח אישה אחרת עד אז, ולא היה חייב להדיח אישה ממקומה כדי לשאת את רבקה לאשתו הראשונה.
יצחק נשא אותה, ונתן לה במתנה את אוהל אמו, אבל עד כה לא נאמר שהוא שמח ברבקה.
התנאי של לבן גם אסר על יצחק לקחת אישה אחרת אפילו שרבקה היתה עקרה 20 שנים.
וַיֶּאֱהָבֶהָ
עריכהסוף סוף נאמר לנו שיצחק אהב מאוד את רבקה ושהוא היה שמח בבחירת אלוהים.
ובאמת יצחק הקשיב לרבקה ועשה את בקשתה לשלוח את יעקב ללבן.
וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ
עריכהיצחק קיבל נחמה מרבקה. יצחק נרגע מהצער שלו על מות אימו, וכאילו הפסיק ללכת במחשבתו אחרי מיטת הקבורה של אימו. יצחק שמח באשתו, הפסיק להתאבל על מות אמו, והתחיל לראות את אוהל אמו כאוהלה של רבקה אשתו.