קטגוריה:אסתר ב יז
ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכׇּל־הַנָּשִׁ֔ים וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכׇּל־הַבְּתוּל֑וֹת וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֶּאֱהַ֨ב הַ/מֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִ/כָּל־הַ/נָּשִׁ֔ים וַ/תִּשָּׂא־חֵ֥ן וָ/חֶ֛סֶד לְ/פָנָ֖י/ו מִ/כָּל־הַ/בְּתוּלֹ֑ת וַ/יָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּ/רֹאשָׁ֔/הּ וַ/יַּמְלִיכֶ֖/הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מי הן הנשים ומי הן הבתולות.
- ושינוי הלשון אהבה וחן וחסד :
מדרש רבה
אור חדש
פרק ב/פסוק יז
ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות (אסתר ב, יז) וגומר ונראה פירושו ויאהב את אסתר מכל הנשים כאשר היה יודע שהיא הגונה ובזה לא שייך לומר בתולה דלא תלי' בהא רק שמבקש אשה הגונה היה אוהב את אסתר מכל הנשים ואמר עוד ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות (שם) ודבר זה בודאי לעניין היופי ובזה שייך לומר בתולות כי הבתולות נושאות חן יותר כך נראה לפרש פשוטו.
ועוד נראה לפרש ויאהב את אסתר מכל הנשים שהם אצלו וכבר נבעלו ותשא חן וחסד מכל הבתולות הם אותם שלא נבעלו ועומדים לבעילה ואצל נשים יאמר ויאהב כי האהבה היא החיבור לגמרי שנתחבר אליה בבעילה שייך לומר ויאהב אסתר מכל הנשים והבתולות שלא נבעלו ולא היה לו חיבור אליה אמר ותשא חן וחסד וכך פירשו בגמרא (מגילה דף יג.) ויאהב המלך את אסתר (שם) וגו' קרי ליה אשה וקרי ליה בתולה אמר רב חסדא בקש לטעום טעם בתולה טעם לטעום טעם בעולה (ספר אור חדש עמוד קכא) טעם עד כאן, ופירוש זה גם כן שהיה אוהב אותה מכל הנשים הם הבתולות שנבעלו כבר מן אחשורוש ותשא חן מכל הבתולות שלא נבעלו והוצרך לכתוב שניהם כי לפעמים היה רוצה בבעולה ולכך אמר כי אצל אסתר היה הכל שאם רצה בעולה היה טועם ואם רצה בבתולה היה טועם ודבר זה היה לאסתר כי אסתר לא היתה נחשבת בעולה לאחשורוש מפני שהיתה ראויה למרדכי ונחשבת אסתר למרדכי אשה ואם כן לא היה לה חיבור לאחשורוש ולכך כאשר היה רוצה לטעום טעם בתולה היה לו אסתר כאלו לא בא עליה אחשורוש כי לא היה לאחשורש חבור עמה וכאשר היה רוצה לטעום טעם בעולה היה טועם דסוף סוף היא אשתו של אחשורוש ומאחר שהיה שתי בחינות באסתר המלכה מצד אחד נחשבת בעולה ומצד אחר נחשבת בתולה ולכך היה טועם איזה שירצה כאשר אסתר מוכנת לשתיהם.
ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) אמר רבי חלבו אף בעולות קבץ ורצה לומר אף על גב דלא כתיב רק בתולות היינו שהבתולות הביא על יד הגי אבל הבעולות הביא לפניו אם הם טובים בעיניו לקח אותם ולא הביאם אל יד הגי ודרש זה מדכתיב מכל הנשים וכל הוא בא לרבות בעולות.
וימליכה תחת ושתי (אסתר ב, יז) מה שהוצרך לומר תחת ושתי ולא הוי צריך לומר רק וימליכה אבל הכתוב רצה לומר אף כי היה קצת גנאי שלקח אשה שאינה בת מלכים ולכך אמר וימליכה תחת ושתי שאסתר היתה במקום ושתי שהיתה בת מלכים וכאשר היא במקומה אף שאינה בת מלכים היה נחשב לאחשורוש כאלו היתה בת מלכים כאשר היה לו בראשונה בת מלכים ושם אסתר במקומה.
ובמדרש (אסתר רבה ו, יא) וימליכה תחת ושתי (שם) אמר רבי לוי איקונין דושתי היה מעל מיטתו וכשנכנסה אסתר טרד איקונין דושתי והעמיד איקונין דאסתר היינו דכתיב וימליכה תחת ושתי.
עד כאן, ופירש המדרש שרצה לומר מה שכתיב תחת ושתי כי אקונין של ושתי ודמותה היה לפניו תמיד אחר הריגתה וכאשר נשא את אסתר לא היה בדעתו ובמחשבתו עוד ושתי וזה דכתיב וימליכה תחת ושתי ומה שאמר שהיתה איקונין דושתי מעל מיטתו היינו כאשר היה שוכב על מטתו היה כנגדו דיוקן ושתי אבל אין נראה לפרש שהיה אקונין של ושתי על מטתו כי אחר שנהרגה ושתי למה היה לו אקונין של ושתי על מטתו רק שלא סר אקונין שלה מן מחשבתו.
תרגום ויקיטקסט: והמלך אחשורוש אהב את אסתר יותר מכל הנשים שכבר היו אצלו, והיא מצאה חן וחסד לפניו יותר מכל הבתולות שנקבצו לארמון ועדיין לא היו אצלו. ולכן הוא החליט להפסיק מייד את התחרות. הוא שם כתר מלכות בראשה של אסתר, ומינה אותה למלכה במקום ושתי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב יז.
מדוע נבחרה אסתר ולא אף נערה אחרת?
1. לפי הפרשנות המסורתית, אסתר בכלל לא רצתה להיבחר. היא לא רצתה להינשא למלך לא-יהודי. היא לא עשתה שום דבר כדי להיבחר - לא התקשטה, לא התמרקה ולא ביקשה שום דבר פרט למינימום ההכרחי. מכאן שהבחירה של אסתר היתה בהשגחה א-להית כדי להכין את הקרקע להצלת ישראל.
אולם עדיין לא ברור, מה היה באסתר שמצא חן בעיני המלך יותר מכל הנערות האחרות?
2. ייתכן שאסתר הצליחה בזכות עזרתו של הגי שומר הנשים. אסתר מצאה חן בעיניו (פסוק ט) והוא החליט לעשות איתה חסד ולעזור לה. כשומר הנשים, הוא ידע מה בדיוק המלך אוהב, והדריך את אסתר בהתאם (פסוק טו). לשאר הנערות הוא לא עזר - הוא נתן להן את מה שהן ביקשו, ואיפשר להן להיכשל.
אולם עדיין לא ברור, מה היה באסתר שמצא חן בעיני הגי יותר מכל הנערות האחרות?
3. נראה שכל שאר הנערות לא הבינו נכון את מטרת התחרות. הן חשבו שזו תחרות יופי, שהרי תנאי הסף היה "טובת מראה". לכן הן השקיעו את כל זמנן בטיפוח הגוף (פסוק יב). ייתכן שהן גם שמעו שושתי הודחה כי לא רצתה להופיע בפני המלך ואורחיו, ולכן השקיעו את זמנן בתיכנון הופעה מרשימה.
אבל המטרה האמיתית של אחשורוש לא היתה יופי; יופי לא חסר לו. המטרה שלו היתה לשקם את כבודו הפגוע. הוא רצה מלכה שתציית לו ותכבד אותו בעיני אורחיו.
וזה היה היתרון העיקרי של אסתר - היא היתה צייתנית. בניגוד לושתי המרדנית, (אסתר א טו): "אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים", אסתר היתה צייתנית. היא שמעה בקול מרדכי גם בהתחלה, (אסתר ב י): "כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד", וגם בסוף, (אסתר ב כ): "וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ". היא שמעה גם בקול הגי סריס המלך, (אסתר ב טו): "אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים". אחשורוש אהב את הצייתנות שלה והחליט להמליך אותה תחת ושתי המרדנית.
4. כותב המגילה מתאר את תחרות בחירת מלכה חדשה כתהליך מיני. המועמדות הן בתולות (פסוק ב), הן נבחנות מהערב עד הבוקר בבית המלך (פסוק יד), המלך פקד על וושתי לבוא "בְּכֶתֶר מַלְכוּת" בלבד (אסתר א יא), המלך הוא שיכור (אסתר א י) אוהב רבוי נשים. ולאור הדרישות האלה נבחרה אסתר, כלומר, לכאורה בשטח הזה היא היתה הטובה ביותר. אולם אז קימת בעיה מדוע המלך "קָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית" (אסתר ב יט)? כלומר התמונה שהציג מחבר המגילה נועדה להטעות את הקורא. המלך לא היה שתיין. אחרי משתה יין הוא ער לגמרי בבוקר (אסתר ו ג). ושתי הוזמנה בלבוש מלכות וכתר ולא ערומה. מלכים תמיד נהגו לשאת בתולות והרבה. מהעובדות שהמלך חידש את המשחק שנית, ושבשנה החמישית לנשואיה (אסתר ג ז) היא לא נקראה (אסתר ד יא): "לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם", אנו חייבים להבין שאסתר לא נבחרה בגלל כישוריה המעולים בלילה. היא נבחרה בגלל הכבוד שהיא הביאה למלך בהופעתה, והתאמתה לתפקיד מלכה יצוגית (אילן סנדובסקי).
כשם שדוד נשא את מיכל כדי להעלות את יחוסו כך נשא המלך את וושתי; כשם שדוד, לאחר שממלכתו התיצבה, הדיח את מיכל על חוצפתה כך הודחה גם וושתי; וכשם שדוד בחר את בת שבע כך גם בחר המלך את אסתר למלכתו.
5. מרדכי הפעיל תוכנית שהצלחתה היתה מובטחת. מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר על שם האלה עשתר ((מלכים א יא ה): "עשתורת"), והיא אלת האהבה, הפוריות והמלחמה.[1] כדי להעצים את תדמיתה בעיני עצמה ואחרים. מרדכי הורה לאסתר להסתיר את יהדותה וזרותה. וכן הוא הורה לה לבקש יעוץ מהגי ולעשות כדבריו. הגי הבין את יתרונותיה של אסתר דוברת פרסית ביחס לכל הנערות הזרות שהובאו, ונתן לה עדיפות באוכל, תמרוקים, מגורים ושרות נערות מבית המלך (פסוק ט). הנערות הללו היו מודעות להרגלי המלך ולימדו את אסתר איך להיות מלכה.
הנערות האחרות מכל רחבי הממלכה, חשבו כוושתי, וכנראה הודרכו בכוונה להציג את זרותן בגאווה ובבטחון – וכך את אי-התאמתן לתפקיד המלכה – על-ידי מופע אומנותי מרשים בערב והדגשה של יכולתן הנשית בלילה. וכתוצאה מזה הן הגיעו, לבית-הנשים השני, לבית-הפילגשות (ביאור:אסתר ב יד).
אחרי כארבע שנים של הופעות מרשימות, אבל בלתי מתאימות, אסתר הופיעה למלך (פסוק טז) במשתה הערב בנוכחות אורחיו, לבושה מלכות, כשם שהמלך ציפה שוושתי תופיע (אסתר א יא): "לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא", וכשם שהיא תופיע מאוחר יותר (אסתר ה א): "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת".
אסתר הופיעה בלבוש האלה בסעודת הערב כטוב לב המלך ביין כמנהגו (אסתר א י). הופעתה בתחפושת האלה, המוכרת לכל, הדהימה את המסובים ומילאה אותם ביראה וכבוד, ובנוסף כיבדה את המלך בהראותה את עושרו וכוחו מעל האלים, דבר שוושתי בזמנו סרבה לעשות לכבודו. אסתר מתושבי שושן הבירה, דוברת פרסית התאימה למלך כמלכתו. כשם שדוד נשא את מיכל כדי להעלות את יחוסו כך נשא המלך את וושתי; כשם שדוד, לאחר שממלכתו התיצבה, הדיח את מיכל על חוצפתה כך הודחה גם וושתי; וכשם שדוד בחר את בת שבע כך גם בחר המלך את אסתר למלכתו. הופעתה המלכותית של אסתר, כאלת האהבה הפוריות והמלחמה, הרשימה את המלך והוא הניח את כתר המלכה על ראשה כדי להשלים את הופעתה, וכך המליכה (אילן סנדובסקי).
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית] אתר מאמרים (19/02/2011)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ A. Lang, Magic and Religion, Longmans, Green and Co., London, New York and Bombay, 1901 Elibron Replica Edition, Adamant Media Corp., 2005. Page 161
דפים בקטגוריה "אסתר ב יז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.