מ"ג אסתר ב יח


<< · מ"ג אסתר · ב · יח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְכׇל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

ועבד מלכא משתיא רבא לכל רברבנוי ועבדוי והוה קרי ליה משתיא דאסתא והנית שבוק כרגא לפלכיא עבד ויהב ליה מתנן וחולק כמסת ידא דמלכא:

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

ועבד מלכא שירותא רבתא לבל שולטונוי ועבדוי ית משתיא דאסתר ומתנן למדינתא יהב. ואמר לה הי חוי לי הידין עמין יהודאין היא תולדותיך. ואמרת ליה לית אנא חכימא לא עמי ולא תולדתי דמטול דכד אנא טליתא מית אבא ואימא ושבקון יתי. וכד שמע אחשורוש ית מילהא חזר ושבק שיבוקין לכל עלמא ומתנן למדינתא יהב מטול דחשיב בליביה ואמר בגרמיה הא אנא מיטב לכולהון אומיא ומלכותא מטול דעמא דאסתר ביניהון איתיון.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והנחה למדינות עשה" - לכבודה הניח להם מן המס שעליהם "ויתן משאת" - שלח דורנות להם והכל כדי לפתותה אולי תגיד מולדתה ואף על פי כן

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה – לִכְבוֹדָהּ הֵנִיחַ לָהֶם מִן הַמַּס שֶׁעֲלֵיהֶם (מגילה י"ג ע"א).
וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת – שָׁלַח דּוֹרוֹנוֹת לָהֶם. וְהַכֹּל כְּדֵי לְפַתּוֹתָהּ, אוּלַי תַּגִּיד מוֹלַדְתָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן – ["אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ" (פסוק כ')].

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

{יח} השאלות:
למה קראו משתה אסתר, הלא ידוע שהיה בשביל לקיחת אסתר.
ולמה נתן הנחה ומשאת :
ויעש, עתה מספר שגם אחר שכבר המליכה המלך והיא לא הגידה עדיין עמה ומולדתה, עשה המלך תחבולות רבות כדי שתגיד מאיזה עם היא, ובחן אותה בג' דברים, א. מצד הכבוד שעשה משתה גדול לכל שריו ועבדיו, וקרא למשתה זאת בשם משתה אסתר שהיא היא העושה משתה זאת, וחשב אולי בזה יתעורר בה אהבת הכבוד, שתבוש לפני השרים שהיא אסופית ואין יודעים מולדתה ותגיד, ב. מצד הטוב לעמה, שהנחה למדינות עשה, מספק שמא היא מדינה שאסתר נולדה שם, ובזה מתעורר להגיד מדינתה בידעה כי אז ייטיב ביתר שאת לבני מדינתה ועמה, ג. ויתן משאת יקרות כיד המלך, ובזה תתעורר להעשיר בני מולדתה ותגד מולדתה כדי שגם הם יקבלו משאת :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ב יח 

פרק ב/פסוק יח

ויעש המלך משתה גדול (שם ב, יח) אבל למעלה לא כתיב משתה גדול כי לא הוצרך למכתב כיון שכתוב מהות ואיכות הסעודה אבל כאן שלא פי' הוצרך לומר שהיה משתה גדול ומה שבסעודה הזאת עשה הנחה למדינות ויתן משאת כיד המלך, כי כבר זה ראוי שיהיה דוקא בסעודה זאת לפי שנשא אשה ואדם בלא אשה הוא ואשר הוא חסר בעצמו אינו משפיע לאחר וע"י האשה הוא שלם ומי שהוא שלם בעצמו אז הוא משפיע לאחרים אכל אותו שהוא חסר בעצמו איך ישפיע לאחר ולכך כאן שנשא אשה כתיב, ויתן משאת כיד המלך וכבר בארנו כי לא היה נחשב אחשורוש שלם אף בשנת הג' למלכו עד שנשא אסתר ואז היה שלם לגמרי כאשר יש לו אשה ולפיכך אז היה ראוי להשפיע לאחרים ובפרק במה מדליקין (כה, ב) אמר רבי עקיבא איזהו עשיר מי שיש לו אשה נאה במעשים ופרשנו שם כי העושר הוא קניין לאדם ואין לך קניין חשוב יותר כמו האשה וזה נקרא עושר האדם ומפני שהיה לו לאחשורוש עושר גדול כבר ועוד קנה אסתר וזהו עוד עושר יותר גדול ומי שיש לו עושר גדול משפיע לאחרים, ולפיכך כתיב שעשה הנחה ויתן משאת כיד המלך, ועוד נ"ל כי כאשר ראה מה שנעשה בסעודת הראשונה שהיה השטן מרקד וגרם הריגות ושתי ואמר כי אין זה רק ריבוי האכילה והשתיה שהיה ק"ף יום היה גורם זה כי אין זה רק כלוי ממון והמשך אחר התאות לכן עתה לא יעשה זה עוד רק כי יותר טוב שלא לעשות רבוי סעודות ויהיה הממון לעשות הנחה למדינות ולתת להם משאת כיד (ספר אור חדש עמוד קכב) המלך לכך כתיב (שם ב, יח) ויעש המלך משתה גדול כלומר שהיה גדול ברבוי עם ולכן כתיב את משתה אסתר כלומר משתה שהיה ראוי לאסתר לא ההמשך אחר האכילה והשתיה כי שלא היה זה רק משתה אחד כדכתיב משתה גדול ועוד יתבאר דבר זה,

<< · מ"ג אסתר · ב · יח · >>