קטגוריה:אסתר ב יח
ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְכׇל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּ֨עַשׂ הַ/מֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְ/כָל־שָׂרָי/ו֙ וַ/עֲבָדָ֔י/ו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַ/הֲנָחָ֤ה לַ/מְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה וַ/יִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּ/יַ֥ד הַ/מֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת – שָׁלַח דּוֹרוֹנוֹת לָהֶם. וְהַכֹּל כְּדֵי לְפַתּוֹתָהּ, אוּלַי תַּגִּיד מוֹלַדְתָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן – ["אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ" (פסוק כ')].
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה קראו משתה אסתר, הלא ידוע שהיה בשביל לקיחת אסתר.
- ולמה נתן הנחה ומשאת :
מדרש רבה
אור חדש
פרק ב/פסוק יח
ויעש המלך משתה גדול (שם ב, יח) אבל למעלה לא כתיב משתה גדול כי לא הוצרך למכתב כיון שכתוב מהות ואיכות הסעודה אבל כאן שלא פי' הוצרך לומר שהיה משתה גדול ומה שבסעודה הזאת עשה הנחה למדינות ויתן משאת כיד המלך, כי כבר זה ראוי שיהיה דוקא בסעודה זאת לפי שנשא אשה ואדם בלא אשה הוא ואשר הוא חסר בעצמו אינו משפיע לאחר וע"י האשה הוא שלם ומי שהוא שלם בעצמו אז הוא משפיע לאחרים אכל אותו שהוא חסר בעצמו איך ישפיע לאחר ולכך כאן שנשא אשה כתיב, ויתן משאת כיד המלך וכבר בארנו כי לא היה נחשב אחשורוש שלם אף בשנת הג' למלכו עד שנשא אסתר ואז היה שלם לגמרי כאשר יש לו אשה ולפיכך אז היה ראוי להשפיע לאחרים ובפרק במה מדליקין (כה, ב) אמר רבי עקיבא איזהו עשיר מי שיש לו אשה נאה במעשים ופרשנו שם כי העושר הוא קניין לאדם ואין לך קניין חשוב יותר כמו האשה וזה נקרא עושר האדם ומפני שהיה לו לאחשורוש עושר גדול כבר ועוד קנה אסתר וזהו עוד עושר יותר גדול ומי שיש לו עושר גדול משפיע לאחרים, ולפיכך כתיב שעשה הנחה ויתן משאת כיד המלך, ועוד נ"ל כי כאשר ראה מה שנעשה בסעודת הראשונה שהיה השטן מרקד וגרם הריגות ושתי ואמר כי אין זה רק ריבוי האכילה והשתיה שהיה ק"ף יום היה גורם זה כי אין זה רק כלוי ממון והמשך אחר התאות לכן עתה לא יעשה זה עוד רק כי יותר טוב שלא לעשות רבוי סעודות ויהיה הממון לעשות הנחה למדינות ולתת להם משאת כיד (ספר אור חדש עמוד קכב) המלך לכך כתיב (שם ב, יח) ויעש המלך משתה גדול כלומר שהיה גדול ברבוי עם ולכן כתיב את משתה אסתר כלומר משתה שהיה ראוי לאסתר לא ההמשך אחר האכילה והשתיה כי שלא היה זה רק משתה אחד כדכתיב משתה גדול ועוד יתבאר דבר זה,
תרגום ויקיטקסט: לכבוד המלכת אסתר, עשה המלך אחשורוש משתה גדול לכל שריו ועבדיו, ואף עשה הנחה למדינות וויתר להן על תשלום המס לקופת הממלכה, ונתן למוזמנים משאת (מתנות) גדולות במיוחד כפי יכולתו של המלך.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב יח.
לכל שריו ועבדיו - למה לא הוזמנו גם שרי המדינות?
משתה החתונה של אסתר היה אמנם משתה גדול, אולם המשתה בשנה השלישית היה גדול יותר, שכן הוזמנו אליו (אסתר א ג): "כָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, חֵיל פָּרַס וּמָדַי, הַפַּרְתְּמִים, וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו". גם למשתה שבעת הימים שלאחריו הוזמנו "כָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן", כולל הנשים במשתה המלכה. כאן הוזמנו רק "שָׂרָיו וַעֲבָדָיו". מדוע?
- המלך בחר את אסתר למלכתו. שרי המדינות ידעו מי מנערותיהם נשלחה למלך, והיה חשוב להם לדעת האם נערתם נבחרה. בדיוק את זה רצה המלך למנוע. הוא לא רצה תחרות וקנאה בין העמים, ולכן העדיף לא להזמינם.
הדסה נלקחה לארמון, ואסתר נבחרה. העם לא לא ראה את המלכה כי הם לא הוזמנו לחתונתה. שרי המדינות לא הוזמנו. הנערות שלא נבחרו נשארו כלואות בבית הנשים השני. אסתר הסתירה את זהותה ועמה. כך, היהודים לא ידעו שהמלכה היא הדסה היהודיה, עד שהמלכה גילתה את זהותה האמיתית, (אסתר ט כט): "אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל".
כדי ששרי המדינות לא יעלבו, המלך רק פירסם את שם המלכה "אסתר" - שם המזכיר את "עשתר", שהיתה אלה המקובלת על כל העמים. כך אין מקום לקנאה.
בנוסף, שלח המלך מתנות כיד המלך לשרים, ונתן הנחה ממסים לעם. ההנחה ממסים יכולה להיות הבסיס שהמן חשב שהיהודים קיבלו הנחה ממסים [1] או שאר חוקי המלך, ולכן מרדכי אינו מכבדו. המן בדק האם היהודים פטורים ממסים כאשר הוא אמר (אסתר ג ח): "לַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" בצורה המזמינה את המלך לשאול על זהות העם, במידה וקיים עם שכזה.
מתנות כיד המלך
המלך היה מאושר בבחירתו ושמח לתת מתנות כיד המלך, מאותם פריטים שהוא הציג בגאוה (אסתר א ז): "וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב, וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים; וְיֵין מַלְכוּת רָב, כְּיַד הַמֶּלֶךְ". אפשרי שהמלך שלח למדינות מאוצר המלך, שלל שהבבלים לקחו מהמדינות והפרסים לקחו מהבבלים לאוצר המלך בשושן. בכל אופן אנו רואים שהמלך לא רדף בצע וחיפש שוחד, אלא התחלק בשמחתו עם עמי ממלכתו.
הקבלות
מִשְׁתֶּה נזכר במגילה בהקשר למסיבת הכתרה של המלך (אסתר א ג), חתונה, ישועה ונצחון (אסתר ח יז), כך גם משתה המלכה (אסתר ה ד) למלך והמן היה מאורע בעל חשיבות גדולה.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ ברלין, פרשנות לאסתר, עמ' 41
דפים בקטגוריה "אסתר ב יח"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.