משנה ראש השנה א ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק א · משנה ה | >>
בין שנראה בעליל כט בין שלא נראה בעליל, מחללין עליו את השבת.
רבי יוסי אומר, אם נראה בעליל, אין מחללין עליו את השבת.
משנה מנוקדת
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַּעֲלִיל, בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּעֲלִיל,
- מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אִם נִרְאָה בַּעֲלִיל,
- אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת:
נוסח הרמב"ם
בין - שנראה בעליל,
- בין - שלא נראה בעליל,
- מחללין עליו - את השבת.
- רבי יוסי אומר:
- אם נראה בעליל,
- אין מחללין עליו - את השבת.
- אם נראה בעליל,
פירוש הרמב"ם
בעליל - פירוש נגלה ומפורסם, והוא אם נראה הירח גדול בזכות האויר גבוה מן האופק כדי שיראוהו כל העם, כי לפעמים יראה נסתר, קרוב מהאדמימות הנראה בעת שקיעת השמש, עד שלא ישיגנו אלא אדם שראות עיניו חד.
אמר רבי יוסי, כי כשהוא נגלה לכל העם, ראוהו בכל מקום כי באמת נראה בירושלים ואין צריכין לעדים, ולפיכך אין מחללין את השבת.
ואין הלכה כרבי יוסי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בעליל - למעלה מן הארץ הרבה, שהכל רואים אותה:
שלא בעליל - למטה בשפולו של רקיע סמוך לארץ, ואדמומית החמה מכסה אותה ואינה ניכרת כל כך:
אין מחללין - דודאי ראו אותה בירושלים. ואין הלכה כרבי יוסי:
פירוש תוספות יום טוב
בעליל לישנא דקרא (תהלים י"ב ז') אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ. שפירושו גלוי לכל. גמרא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כט) (על המשנה) . בעליל. לישנא דקרא אמרות ה' וגו' בעליל לארץ. שפירושו גלוי לכל. גמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בין שנראה בעליל: פ' ר"א דמילה (שבת דף קל"ג) ור"פ ר' ישמעאל דמנחות אמר רב אשי ר' ישמעאל דאמר התם דעומר לא היה בא בשבת אלא משלש סאין ור' יוסי דהכא אמרו דבר אחד דמי לא אמר ר' יוסי הכא דכיון דאפשר דראוהו ב"ד דהא בעליל נראה לא טרחינן גבי עומר נמי כיון דאפשר להביאו משלש סאין לא טרחינן להביאו מחמש אע"ג דהוי משובח טפי ודחינן ליה ממאי דילמא ע"כ ל"ק ר' ישמעאל אלא דליכא נמצאת מכשילן לעתיד לבא אבל הכא גבי לבנה דאיכא מכשילן לע"ל דזימנין דלא יראה בעליל ויאמרו העדים כמו שאנו ראינוהו כן ראוהו ב"ד ולא נחלל שבת ואיכא מכשול דלא יהא חדש נקבע כהלכתו אי נמי ע"כ לא קאמר ר' יוסי הכא אלא דליכא צורך גבוה ולא ניתנה שבת לידחות אותו היום משום דבר אחר אבל גבי עומר דאיכא צורך גבוה דבחמש סאין שכיחא סלתא טפי ועוד דניתנה שבת לידחות אצל השלש סאין ומגו דנדחית מפני השלש נדחית נמי מפני החמש ואי ס"ל דעשרון מובחר אינו אלא מחמש אפי' בשבת יביא מחמש וכרבנן אפשר דס"ל. ועיין במ"ש שם ראש הפרק: ובגמ' מאי משמע דהאי עליל לישנא דמיגלי הוא א"ר אבהו אמר קרא אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ פי' גלוי לכל: ואשכחן דוגמתה בר"פ עגלה ערופה ובפ"ק דסנהדרין דף י"ד שאפי' נמצא בעליל צריך לעסוק במדידה פי' במפורסם לכל שקרוב הוא לעיר זו מכל עיירות: ובתו"כ פרק עשירי דפ' אמור ולפי זה הבי"ת דמלת בעליל דקרא היא שמושית דלמאן דמפ' התם במקרא לשון בעל כלומר אדון הבית שרשית:
תפארת ישראל
יכין
כח) בין שנראה בעליל ר"ל בין שנראה הלבנה החדשה גלויי' ע"י שהיו השמים זכים.
כט) בין שלא נראה בעליל שהיו השמים מעונן, שאז לא נראה הירח לעין חלש. או שבזמן חדושה נראית במערב מיד אחר שקיעת החמה (כלקמן פ"ב סי' כ"ג) ואז זהירות החמה לפעמים מכהה אותה.
ל) אין מחללין עליו את השבת דוודאי ראוה בירושלים. כיון שאין רחוק רק מהלך לילה ויום, מסתמא כמו שהשמים זכים כאן כך הם שם.
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת