פתיחת התפריט הראשי

ביאור:פרשות השבוע בכתובים - ספרי השירה והחכמה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



בטבלה זו יש חלוקה לקריאת הספרים: תהלים, שיר השירים, איוב, איכה, משלי, קהלת, בהתאם לפרשת השבוע.

תכונות החלוקה:

  • הסדר בין ספריהם של דוד שלמה נקבע לפי סדר חיבורם ע"פ חז"ל (תהלים, שיר השירים, משלי, קהלת).
  • איוב ואיכה נכנסו באמצע, כדי שמגילת שיר-השירים תיקרא בסביבות פסח, מגילת איכה - בסביבות י"ז בתמוז, ומגילת קהלת - עד סוכות, בהתאם למנהג ישראל (ובכל מקרה אין זה ברור באיזו תקופה נכתב ספר איוב).
  • הספרים משלי ואיוב "קיבלו" יותר פרשות מהראוי יחסית לגדלם, כי הם לא נקראים בבית הכנסת בדרך-כלל
  • החלוקה של כל ספר לפרשות מתבססת על החלוקה הפנימית של הספר (5 ספרי תהלים, קבצי המשלים בספר משלי, הנאומים בספר איוב). הסטיה היחידה מחלוקה זו היא במשלי פרק כב - הפרשה היתה ראויה להתחיל מפסוק יז "הט אזנך ושמע דברי חכמים...", כי שם כנראה מתחיל קובץ משלים חדש; אך מטעמי נוחות טכנית הוחלט להתחיל את הפרשה בתחילת הפרק.

"הערה"

"פרק"

"ספר"

"פרשה" "

בכתובים"

"פרשה" "

בתורה"

ספר תהלים הוא למעשה 5 ספרים; כאן מתחיל הספר הראשון

א

"תהלים"

אשרי

"בראשית"

הפרקים ט + י הם כנראה שני חלקים של מזמור אחד המסודר לפי א"ב

ט

מות לבן

נח

יח

ביום הציל

לך לך

כד

הארץ ומלואה

וירא

לפרק לג אין כותרת - הוא כנראה המשך של פרק לב

לב

נשוי פשע

חיי שרה

לז

אל תתחר

תולדות

כאן מתחיל הספר השני;

פרק מג הוא המשך ישיר של פרק מב;

פרקים מב-מט כולם שייכים "לבני קורח" (גם פרקים פד פה פז פח )

מב

לבני קורח

ויצא

מח

עיר

וישלח

פרקים נב-נה נקראים "משכיל לדוד" (גם פרקים לב קמב )

נב

משכיל לדוד

וישב

פרקים נו-ס נקראים "מכתם" (גם פרק טז )

נו

מכתם

מקץ

סג

במדבר יהודה

ויגש

סט

מים עד נפש

ויחי

כאן מתחיל הספר השלישי ;

הפרקים עג-פג כולם שייכים "לאסף "

עג

לאסף

"שמות"

עז

ואצעקה

וארא

עט

באו גויים

בא

הפרקים פד פה פז פח שייכים לבני קורח;

פרק פו הוא "תפילה לדוד", ופרק פט הוא "משכיל לאיתן האזרחי "

פד

מה ידידות

בשלח

כאן מתחיל הספר הרביעי ;

צ

למשה

יתרו

הפרקים צה - צט מדברים על מלכות ה' ונקראים בקבלת שבת ( ולמנהג הספרדים גם פרק ק )

צה

לכו נרננה

משפטים

הביטוי "ברכי נפשי" מופיע רק בפרקים קג, קד

הביטוי "הללויה" מופיע לראשונה בסוף פרק קד

קג

ברכי נפשי

תרומה

כאן מתחיל הספר החמישי ;

אך גם הפרקים הקודמים מתחילים בביטויים דומים

(" הודו לה'" בפרק קה;

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בפרק קו קיח קלו )

קז

הודו

תצוה

הפרקים קיא-קיג קטו-קיז מכילים את הביטוי "הללויה" (גם קד-קו קלה קמו-נ )

הפרקים קיא-קיב דומים מאד בצורתם ( א"ב חצוי )

הפרקים קיג-קיח הם פרקי ה"הלל "

קיא

הללויה

כי תשא

כל פרק קיט מדבר על תורת ה '

קיט

תורת ה '

ויקהל

פרקים קכ-קלד מתחילים בכותרת "שיר ה/למעלות "

קכ

שיר המעלות

פקודי

כל הפסוקים בפרק קלו מסתיימים בביטוי "כי לעולם חסדו" (הביטוי מופיע גם בפרקים קו קז קיח )

קלו

כי לעולם חסדו

"ויקרא"

פרק נז הוא "מכתם" במערה

קמב

במערה תפילה

צו

א

"שיה"ש"

שיר השירים

שמיני

בשנה פשוטה שבת "צו" סמוכה לפסח

ה

באתי לגני

תזריע

סיפור אסונותיו של איוב, ונאומו הראשון של איוב

א

"איוב"

איוב

מצורע

נאומו הראשון של אליפז, ותשובת איוב

ד

אליפז א

אחרי

נאומו הראשון של בלדד, ותשובת איוב

ח

בלדד א

קדושים

נאומו הראשון של צופר , ותשובת איוב

יא

צופר א

אמור

נאומו השני של אליפז, ותשובת איוב

טו

אליפז ב

בהר

נאומו השני של בלדד, ותשובת איוב

יח

בלדד ב

בחוקותי

נאומו השני של צופר, ותשובת איוב

כ

צופר ב

"במדבר"

נאומו השלישי של אליפז , ותשובת איוב

כב

אליפז ג

נשא

נאומו השלישי של בלדד, ותשובת איוב

כה

בלדד ג

בהעלותך

שני נאומים נוספים של איוב

כז

ויוסף איוב

שלח

ארבעת נאומי אליהוא

לב

אליהוא

קורח

מענה ה' הראשון מן הסערה , ותשובת איוב

לח

מן הסערה א

חוקת

מענה ה' השני מן הסערה, תשובת איוב, ואחריתו של איוב

מ

מן הסערה ב

בלק

בדרך-כלל שבת "פינחס" סמוכה לצום י"ז בתמוז

"איכה"

איכה

פינחס

פרקים א-ט: משלי שלמה הארוכים

א

"משלי"

משלי שלמה

מטות

ד

שמעו בנים

מסעי

ז

שמור אמרי

"דברים"

פרקים י-כב16 : משלי שלמה הקצרים (פסוק אחד)

"משלי שלמה: בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו "

י

בן חכם

ואתחנן

" בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה "

( טו 20 : " בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו ")

יג

מוסר אב

עקב

טז

מערכי לב

ראה

יט

טוב רש

שופטים

פרקים כב17 - כד: "הט אזנך ושמע דברי חכמים " - משלים של חכמים אחרים .

הפרשה מתחילה בתחילת הפרק כדי שיהיה קל יותר לזכור את החלוקה .

כב

נבחר שם /

דברי חכמים

כי תצא

פרקים כה-כט: "גם אלה משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה "

כה

גם אלה

כי תבוא

כח

נסו

נצבים

פרק ל : דברי אגור בן יקה;

פרק לא : דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו

ל

דברי אגור

וילך

שבת "האזינו" בדרך-כלל סמוכה לסוכות

א

"קהלת"

קהלת

האזינו

הפרק מתחיל באות גדולה, יש הרואים בכך סימן לחלוקה של הספר לשני חצאים

ז

טוב שם

הברכה

נקודות לעיון ושיפור:

  • החלוקה של שיר השירים - כרגע נקבעה לפי מספר הפרקים (א-ד, ה-ח); צריך לבדוק אם החלוקה מתאימה לתוכן, ואם לא - לתקן בהתאם.
  • שמות הפרשיות בספר משלי לא כל-כך מוצלחים לדעתי

מקורותעריכה

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-24.


תגובותעריכה

מאת: צחור

"משלי שלמה בן דוד" (אפשר: "בן דוד")

"משלי שלמה בן חכם" (אפשר: "בן חכם")

"גם אלה משלי שלמה" (אפשר: "אשר העתיקו אנשי חזקיה")

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/limud/prjot4jira