ביאור:משלי כז יז

משלי כז יז: "בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד, וְאִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ."

תרגום מצודות: כמו הלוטש ברזל הסכין בברזל אחר נעשית חדה ושנונה - כן יחדדו איש פני רעהו, רוצה לומר: תלמידי-חכמים היושבים יחד ועוסקים בתורה, המה מחדדים זה-את-זה.

תרגום ויקיטקסט: ברזל הפוגש בברזל, בעת דו-קרב חרבות, מחדד ומשחיז אותו; כך גם, איש הנאבק פנים אל פנים עם רעהו, מחדד ומחזק אותו.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כז יז.

דקויות

מה מסמלים שני הברזלים?

1. לפי רוב המפרשים, הברזלים מסמלים מלאכה יצירה ולימוד, כמו ב(בראשית ד כב): "וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל": "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו""(כגון סכין על גבי חבירתה) -""אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה" (רבי חמא ברבי חנינא, בראשית רבה סט ב וגם בבלי תענית ז א; ובבבלי הביאו דרשות נוספות בעלות רעיון דומה; וכן רש"י רלב"ג ומצודות על הפסוק); "צורת החרב והסכין הוא החידוד, וכשרוצים להעמיד צורתו - מחדדים את הברזל בברזל אחר ומסיר החלודה; כן יחד איש את פני רעהו וצורתו, שע"י שיתעסקו בחכמה, ואחד יבין לחברו, (כמו שנאמר: 'הרבה למדתי מרבותי, ויותר מחברי, ומתלמידי יותר מכולם'), יתחדד פניהם, שהיא צורתם, שצורת האדם הוא שכלו, וחכמתו, וכוחות נפשו" (מלבי"ם).

- אולם, עד כמה שידוע לי, אפשר לשייף ברזל לא רק ע"י ברזל אחר, אלא גם ע"י אבן.

2. לכן נראה לי, שהברזלים מסמלים מלחמה ומאבק, כמו ב(שמואל א יז ז): "וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל". שני ברזלים יכולים לרמוז לדו-קרב חניתות, מאבק קשה וכואב, אבל גם מחדד ומחזק.

כאשר ברזל נפגש בברזל, שניהם מתחדדים. כך גם בין בני אדם: כששני בני אדם מתווכחים, גם אם הויכוח לא נעים, יש לו תוצאה חיובית - ואיש יחד פני רעהו - שניהם מתחדדים, מחדדים את דעותיהם ואת מחשבותיהם.

הקבלות

1. המאבק שבין בני ישראל לבין מצרים נמשל לכור ברזל, (דברים ד כ): "וְאֶתְכֶם לָקַח ה', וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה"*. זה היה מאבק קשה וכואב מאד, אבל הוא חישל את עם ישראל.

2. שני ברזלים נזכרו גם ב(ירמיהו טו יב): "הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת", כמשל למאבק בין הנביא לבין שומעיו.

3. חכמי המדרש פירשו את הפסוק על כמה דמויות מהתנ"ך, שסבלו מאבקים רבים עם אנשים קשים, ובזכות המאבקים, התחדדו והתחזקו: "איש זה יעקב, כיון שעמד אבינו יעקב, איש יחד פני רעהו, שנתייחדה עליו השכינה" (בראשית רבה סט ב); "משה ופרעה הרשע, שהיו מתנקשים זה עם זה בדברים... מקלו של אהרן וחרטומי מצרים, שהיו מתנקשין זה עם זה בכשפים" (מדרש משלי (בובר) כז יז).

4. במסכת אבות, במשנה המדברת על הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, נמצא ביטוי דומה לביטוי "ברזל בברזל": "אף צבת בצבת עשויה" ( משנה אבות ה ו), ופירשו: "הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת, וראשונה מי עשאה? - על כרחך מאליה נעשית בידי שמים, ונבראת בין השמשות. וזה נדחה בגמרא בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד), ואמרו, אפשר שהצבת הראשונה נעשית בדפוס, שהתיכו הנחושת באש והציקוהו בתוך הדפוס ונעשית הצבת מיד" (ברטנורא שם).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/27-17