פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר
  וּבְעַ֖ד נׇכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ערב זר" - אדם שנעשה ערב גורם שאמר הדיין למלוה קח בגדו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


... שכולם "ערב" שכלם אל הנפש המתאוה, "ולוקח" מהשכל "לבושו" וקשוטו, והוא מה שיש לו כח עליו מהשגת המושכלות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קח בגדו כי ערב זר", כבר התבאר (למעלה כ' ט"ז) ושם בא לפי המשל, ופה הוחזר לפי הנמשל שנתבאר שם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קח בגדו" - קח בגד הערב למשכון ולא תאשם בזה, כי מעצמו נעשה ערב בעבור הזר והכניס עצמו בזה.

"ובעד נכריה" - כפל הדבר במ"ש, ולומר בין ערב בעבור איש בין בעבור אשה עניה סוערה.

מצודת ציון

"חבלהו" - ענין משכון, כמו (שמות כב): "אם חבול תחבול".

<< · מ"ג משלי · כז · יג · >>