פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֲכַ֣ם בְּ֭נִי וְשַׂמַּ֣ח לִבִּ֑י
  וְאָשִׁ֖יבָה חֹרְפִ֣י דָבָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חכם בני" - התחכם בני

"ושמח לבי" - ותהא לבי שמח בך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חכם בני". אתה, בני, התחכם, ותשמח בזה הענין לבי, ותישרני בזה, שאוכל להשיב דבר למחרף אותי על החרפות שיחרפני;

אך אם תסכל, תסבב שלא אוכל להשיב חורפי דבר, מיראתי שיספר מומיך:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר", ר"ל גם אם עד עתה לא קבלת חקי החכמה, "חכם נא" מעתה, "ושמח לבי", כי עד עתה היו מחרפים אותי על ידך, כמ"ש חז"ל ארור שזה ילד ארור שזה גדל, עתה "אשיבה חורפי דבר":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חכם בני" - כן אמר שלמה לבנו: התחכם, בני, ושמח לבבי, ואוכל להשיב בדבר חרפה לאשר יחרפני; כי אם תהיה סכל, בעל כרחי אשים יד לפה, כי אפחד שלא יגלה מומך.

<< · מ"ג משלי · כז · יא · >>