ביאור:משלי טז כ

משלי טז כ: "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב, וּבוֹטֵחַ בה' - אַשְׁרָיו."

תרגום מצודות: המשכיל (מתבונן וצופה) לסוף הדבר - ימצא טוב, כי יצליח; ואם אחר כל ההתבוננות יבטח בה', אשרי לו.

תרגום ויקיטקסט: המשתמש בשכל כדי לתכנן היטב כל דבר שהוא עושה, ימצא טוב והצלחה; אולם רק הבוטח בה' ומייחס לו את הישגיו, ימצא אושר ושמחה בהצלחתו.

/ המסתכל היטב על כל דבר, ימצא בו את הצד הטוב ויבין שהכל לטובה; וגם מי שאינו מסתכל אבל בוטח בה', יאמין שכל מעשי ה' לטובה ויהיה מאושר ושמח בחלקו.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז כ.

דקויות

החצי הראשון של הפסוק מדבר על חשיבות התיכנון בשכל אנושי; החצי השני מדבר על הבטחון בה'. איך מתיישבים שני העקרונות הללו זה עם זה? כמה תשובות:

1. בדרך-כלל יש לתכנן בשכל, אולם בדברים הנוגעים למצוות יש לבטוח בה' מעבר לשכל, "כשהוא מפלס דרכיו, ורואה בה מצוה שיש בה סכנה או חסרון כיס, ובוטח בהקב"ה ועושה הטוב - אשריו" (רש"י).

2. יש לתכנן הכל בשכל, אולם להאמין שההצלחה תלויה ברצון ה' ולא רק בתיכנון המוקדם שלנו, "השם מבטחו עם זה בה', לא במה שהכין מהסבות, אשריו, כי השם יתברך ימציא לו חפציו, ואף אם שגג בהכנת הסבות" (רלב"ג). מי שיתכנן - יצליח, אולם רק הטוב בעיני ה' יהיה מאושר, (קהלת ב כו): "כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו - נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים".

3. האדם יכול לבחור בין שתי דרכים - דרך התיכנון המושכל, שהיא טבעית וקלה יותר לאדם, ודרך הביטחון בה', שהיא קשה יותר אבל מזכה את המתמיד בה באושר רב יותר, "המשכיל על דבר, ומבקש בשכלו איך ובאיזה אופן יעשה, ימצא טוב... אמנם, יש דרך אחר, שאינו משכיל על דבריו כלל, רק בוטח בה' ומאמין שה' יעשה הכל כפי ההשגחה, אז אשריו, כי זה האושר וההצלחה הנפשיית ההשגחיית, שהמאושר הוא גדול מהמצליח, שזה אושר הנפש" (מלבי"ם).

הקבלות

יש רווקים הטוענים, שהם לא מוצאים בת זוג "מספיק טובה". הפסוק ממליץ להם להפעיל את השכל, ולהסתכל על הצדדים הטובים של הנשים שהם פוגשים.

הביטוי משכיל רומז לאשה, (משלי יט יד): "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת"*;

גם הביטוי ימצא טוב רומז למציאת אשה, (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה - מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"*;

משכיל על דבר ימצא טוב - גבר שמשכיל, מפעיל את השכל, מסתכל בעין טובה על כל בת-זוג פוטנציאלית, ומשתדל למצוא בה את הצדדים הטובים והיפים, גם אלה שאינם גלויים במבט ראשון, יתקיים בו הפסוק "מצא אשה - מצא טוב";

ובוטח בה' אשריו - גם אם יש כמה דברים שלא מסתדרים ביניהם, הגבר המשכיל בוטח בה' שיעזור להם להתגבר על הקשיים, ויתקיים בו הפסוק "ומה' - אשה משכלת".

ניגודו של המשכיל הוא העיקש, (משלי יז כ): "עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב, וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"*: מי שמתעקש להחזיק ברושם הראשוני שעולה בליבו, ואם במבט ראשון הבחורה לא מצאה חן בעיניו - הוא יפסול אותה ולא ינסה לראות את הצדדים הטובים שלה, לא ימצא טוב, ועלול לחכות לעד.

הרעיון נכון כמובן גם לנשים - להסתכל בעין טובה על כל בן-זוג פוטנציאלי, להשכיל ולמצוא את הטוב בכל אחד, ולבטוח בה' שיעזור להתגבר על הצד הפחות טוב.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-20