קטגוריה:משלי ח ח

השורשים פתל ועקש מופיעים יחד גם בדברים לב5 ובתהלים יח27. המפרשים פירשו את שניהם מעניין עקמימות (רש"י, מצודות). אבל הם מופיעים גם בהקשרים נפרדים וכך ניתן להבדיל ביניהם:

• השורש פתל נרדף לערמומיות (איוב ה13), וממנו גם המילה פתיל שמשמעה חוט עבה או חבל דק (במדבר טו38, יחזקאל מ3 ועוד). הפתיל הוא רך, מתעקם ו"מתפתל", ולכן נקרא כך. מכאן שהנפתל הוא השקר ה"רך", ה"מעגל פינות", המנסה לבלבל את השומעים ולהערים עליהם ולהוליכם בדרך מפותלת כדי לשכנעם באמיתותו.

• השורש עקש מציין מכשולים וקוצים בדרך (ישעיהו מב16, משלי כב5) ומנוגד לשלום (ישעיהו נט8). לדעתי הוא שילוב של עקום וקשוח. הוא מציין את השקר ה"קשה", המנסה לגרום לשומעים לקבל אותו ע"י איומים והפחדות.

הנפתל והעיקש שניהם מנוגדים לאמת שבתחילת הפסוק הקודם. אלה דברי החכמה אל הנגידים (המנהיגים): המנהיגות החכמה היא מנהיגות שאומרת אמת, ואינה משתמשת בתחבולות של הטעיה והפחדה.

בספר תהלים נאמר שיש להתפתל עם עיקשים, (תהלים יח כז): "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". כך גם ב(בראשית ל ח): "וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי".

אולם בפסוקנו נאמר, שבחכמה אין נפתלים ואין עיקשים!

ההבדל בין הפסוקים משקף את ההבדל שבין עקרונות לבין מציאות:

• ספר משלי מתאר את עקרונותיה של החכמה, שהם עקרונות ישרים ושקופים ואחידים לכולם. תיאור זה מתאים לשלמה, כי (מלכים א ה ד): "שָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב", לא היו לו אויבים ולכן יכל לחיות ביושר על-פי עקרונות החכמה.
• ספר תהלים מתאר את חייו ומאבקיו של דוד, (תהלים יח א): "לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל". לדוד היו אויבים רבים, שנאבקו בו גם בשיטות עקומות, והוא נאלץ להתפתל על-מנת להתמודד איתם בשיטות שלהם. כך גם רחל בספר בראשית.