מ"ג משלי ח ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין
וִ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"למבין" - למי שיש לו בינה להבין אמריה.
מצודת ציון
"נכוחים" - ענין יושר, כמו (עמוס ג): "עשות נכוחה".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נכחים, וישרים". התבאר ישעיה (סי' נ"ט):הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
- א' שדורש את הדין, מה שבתורה מפורש שאין הדין כן, כמו (שמות כא כד): "עין תחת עין" וכדומה;
- ב' שדורש את הפסוק, כגון (תמורה יז:): ""ואם" לרבות את התמורה" וכדומה, מה שאין מוכח כלל מן הפסוק הזה.
ועל זה אמר:
- "כולם נכוחים למבין" - נגד מה שאין מוכח מהפסוק, אמר ש"כולם נכוחים", פירוש, שכל הדברים שמוציא מן הפסוק הוא נוכח הפסוק ממש - ש"כולם נכוחים" רק "למבין" - למי שמבין דבר מתוך דבר, הוא יבין שמן הפסוקים שמע כן.
- "וישרים" - כלומר, ומה שדומה בעיניו שאין הדין ישר, אמר ש"ישרים" אך ל"מוצאי דעת", למי שיש לו דעת בתורה.
-