פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין
  וִ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כלם נכוחים". כל דברי נכוחים וישרים למי שיבינם וישיג מה שבהם מהחכמה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כולם", ובענין הרביעי שהם סודות התורה וצפונותיה, יש שישיגו אותם על ידי כח הבינה שיבין על ידי בינתו בגדולות ה' ומעשיו ופליאותיו במעשה בראשית, ובצבאיו ומחנותיו במעשה מרכבה, ויש שישיגו אותם על ידי הדעת, שהם ידיעות הצחות שבנפש קדושים ברי לבב בעניני האלהות, והתבאר אצלי כי מתנאי הדעת שיהיה ישר, שהיושר הוא הקו היותר קצר בין שני נקודות מונחות, כי הדעת יפול על כל דבר שנודע לאדם ע"י השגת החושים או מושכלות ראשונות, וצריך שיכוין את הדבר המדעי בדרך היותר קצר להשיגו, וזה קשה מאד בידיעות האדם, שע"פ הרוב ילך במעגלים סבוביים וינסה ויבחון עד שיגיע לידיעה ברורה, אבל הידיעות הצחות של סודות התורה הם "ישרים למוצאי דעת", שהמוצאים בנפשם דעת אלהים ימצאוהו ע"י התורה וע"י עזר אלהים בדרך ישר וקצר, והבינה מתנאה היא הנוכחית שהנוכח הוא המגביל נגד נקודה מקבלת לו, והמבין יבין מן הקודם אל המאוחר ע"י הגיון והיקשי התבונה, ולרוב לא יגביל תבונתו לנוכח המושג, כי היקשיו יוליכוהו שולל אל צדדים רבים, אבל סודות התורה המושגים לחכם ומבין מדעתו "כולם נכוחים למבין", שישיג נכח ה' כבודו וגדלו ומעשיו בלא שום נטיה מן נקודת האמת:


ביאור המילות

"נכחים, וישרים". התבאר ישעיה (סי' נ"ט):

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כולם נכוחים למבין" - הוא נגד מדרש, כגון ספרא וספרי ודומיהם, שהם תמוהים מחמת שני דברים:

  • א' שדורש את הדין, מה שבתורה מפורש שאין הדין כן, כמו (שמות כא כד): "עין תחת עין" וכדומה;
  • ב' שדורש את הפסוק, כגון (תמורה יז ב): ""ואם" לרבות את התמורה" וכדומה, מה שאין מוכח כלל מן הפסוק הזה.

ועל זה אמר:

  • "כולם נכוחים למבין" - נגד מה שאין מוכח מהפסוק, אמר ש"כולם נכוחים", פירוש, שכל הדברים שמוציא מן הפסוק הוא נוכח הפסוק ממש - ש"כולם נכוחים" רק "למבין" - למי שמבין דבר מתוך דבר, הוא יבין שמן הפסוקים שמע כן.
  • "וישרים" - כלומר, ומה שדומה בעיניו שאין הדין ישר, אמר ש"ישרים" אך ל"מוצאי דעת", למי שיש לו דעת בתורה.
-

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למבין" - למי שיש לו בינה להבין אמריה.

מצודת ציון

"נכוחים" - ענין יושר, כמו (עמוס ג): "עשות נכוחה".

<< · מ"ג משלי · ח · ט · >>