פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּצֶ֥דֶק כׇּל־אִמְרֵי־פִ֑י
  אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפתל ועקש" - עקמומיות

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה "כל אמרי פי" הם "בצדק" וביושר, אין בהם מה שיטה מדרך האמת:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בצדק כל אמרי פי", עתה ידבר על תורת הכתב, שזה מצוין במלת אמירה, שהוא הלשון שבו נאמרה כל מצוה, וכולם נאמרו בכח החכמה העליונה, שעז"א "אמרי פי", שהשפה מרמז על החכמה, הם לפי פשוטם נאמרו בצדק, שמכולם צדק ילמדו יושבי תבל, וזה שוה לכל בני אדם, וגם יש בהם דברים מיוחדים ליחידי סגולה במה "שאין בהם נפתל ועקש", שבאמרים של ב"ו ימצאו זרים היוצאים מכללי הלשון, ומאמרים מיותרים ובלתי מתוקנים, אולם בתורת הכתב לא נמצא נפתל ואף עקש, כי כל הזרים והיתורים והסרוסים שנמצאו בתורה בכולם יש חכמות רמות ודרושים וסודות ופליאות חכמה למשכילים שכל טוב ברוח ה' עליהם:

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בצדק כל אמרי פי" - הוא נגד הגמרא, שפעמים אומר "חסורי מחסרא", ופעמים אומר "תני" כך. ולא תאמר, חס ושלום, שהוא דיבור זר, אלא הכל "בצדק".

"אין בהם נפתל ועיקש" - כי פעמים אינם מתקבלים דברי אדם מחמת שני טעמים:

  • א' שהוא דבר עקום ועיקש,
  • ב' אף על פי שהוא ישר, מחמת שהוא מרבה דברים ומערבב כמה דברים זרים יחד בפלפולו, ומעייל פילא בקופא דמחטא.
ועל זה אמר שבתורה אינו כן, ואף שהוא שקיל וטרי, "אין בהם נפתל", שהוא ערבוב דברים זרים יחד, וגם אין בהם "עיקש".

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצדק כל אמרי פי" - נאמרים בצדק.

מצודת ציון

"נפתל" - עקמימות, כמו (תהלים יח): "ועם עקש תתפתל".

<< · מ"ג משלי · ח · ח · >>