פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ
  שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה אשה" - כמשמעה ד"א אחד מן אפיקורסים

"שית זונה" - כמו שתותיהם (שמואל ב' י') כלומר ערות זונה

"ונצורת לב" - כמו עיר נצורה (ישעיהו א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מזקפת זימה אולת

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה" - הוא היה בא אל האשה הזאת, "והנה האשה לקראתו", וגם האשה באה לקראתו, "ערות זונה ונצורת לב", שערותה מגולה והלב מכוסה לבד, כי עד הלב תגלה עצמה.

וזה מהפלגת המשל, כי דרך הזונה לגלות כנף בגדיה שתהיה גלוית הערוה, כדי שיתעוררו האנשים לבא עליה, ולא תשאיר מגופה מכוסה בבגדיה כי אם מן הלב ולמעלה.

ולפי הנמשל, הנה הלב מכוסה בזה הפועל, כי לא יוכל השכל לעשות פעולתו עם המשך אל התאוות.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והנה אשה לקראתו", כמו שהתכוין ללכת דרך ביתה כן תצא היא לקראתו, "שית זונה", ערותה טבועה בזנות מצד טבע גופה, "ונצורת לב" שאין לה כח המושל למשול על תאותה, כי לבה שהיא הכח המושל היא נצור מצורה, שהרהורי התאוה מקיפים את לבה בציורי עבירה תמיד ע"ד כי מצודים וחרמים לבה, והלב נשמר ונצור מהם:


ביאור המילות

"שית", כמו וחשופי שת, מקום הערוה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנה אשה" - ראיתי והנה אשה באה לקראתו.

"שית זונה" - ר"ל בתיקון זונה.

"ונצורת לב" - ונותנת מצור על לבות בני אדם, לכבשם תחת ידה.

מצודת ציון

"שית" - ענין שימה ותיקון.

"ונצורת" - מלשון מצור, וכן (ירמיהו ד): "נוצרים באים".

<< · מ"ג משלי · ז · י · >>