פתיחת התפריט הראשי

משלי ז טז: "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם;"

תרגום מצודות: - קישטתי ערשי (מיטתי) בקישוט הראוי - מרבדים (מצעות)נאים; בדי המיטה המה חטובות (כרותות וחתוכות) ביושר רב, ומסורגים המה באטוּן (מיתרי פשתן) הבא ממצרים, הנאות ביותר.

תרגום ויקיטקסט: 'הסעודה היא עד הבוקר, אבל אם תהיה עייף אתה יכול לישון אצלי, יש לי מיטה נוחה -

רבדתי את ערשי (מיטתי) במרבדים (מצעים מרופדים);

היא עשויה קורות-עץ חטובות המחוברות באטון (מיתר) משובח מתוצרת מצרים -'


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ז טז.


דקויותעריכה

מרבדים רבדתי ערשי, אומרת הזונה, כדי נועדו לעורר בנער מחשבות -

1. מחשבות על יופי: "מרבדים הם מיני בגדים בעלי צבעים משתנים שהאשה תשימם על המטה לנוי" (אמרי דעת - זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל מברצלונה; וכן רש"י, מצודת דוד, רלב"ג, מלבי"ם).

2. או מחשבות על שכיבה על מיטה, שכן מרבדים הם בדים מרופדים שנוח לשכב עליהם.

3. מרבדים רומזים גם למילה רבדים - הפיתויים מורכבים מכמה רבדים (ע"פ גליה), החל משימוש במצוות ובערכים רוחניים נעלים ועד לשימוש בפיתויים חומריים (ראו: פיתוי על-ידי מצוות).

כך גם המילה חטובות -

1. תיאור יופיים של המצעים (מצודות, וכן רש"י, מלבי"ם);

2. או תיאור איכותה של המיטה, העשויה מעצים מעובדים (רלב"ג).

וכך גם המילה אטון מצרים -

1. פשתן יפה (גלגול של המילה המצרית idmy - פשתן אדום; ויקימילון): "כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים, ששם הפשתן מצוי, כדכתיב בספר (ישעיהו יט) ובושו עובדי פשתים" (רש"י), "כי משם באו השש והרקמה הטובים והיפים" (הגר"א, וכן מצודת דוד, וראו גם דעת מקרא).

2. מיתר, כמו בתרגום של (שמות לה יח): "אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם": "יַת מַחְתֵּי מַשְׁכְּנָא וְיַת מַחְתֵּי דַרְתָּא וְיַת אֲטוּנֵיהוֹן". ייתכן שהשתמשו במיתרים כדי ליצור מעין "מזרן אורתופדי", שנוח לשכב עליו, כמיטב הטכנולוגיה של מצרים.

הקבלותעריכה

מצרים היתה שטופה במעשי גילוי עריות, כפי שניתן ללמוד מהפתיחה לפרשת איסורי העריות, (ויקרא יח ג): "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ... וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", "והעניין: כי מצרים שורש כל הטומאות, כמו שנאמר "כי ערות הארץ" וגו'" (הגאון מווילנה).

מצרים היתה גם מעצמה טכנולוגית, והמצרים ניצלו את הטכנולוגיה המפותחת שלהם כדי לייצר אביזרים ששיפרו את ההנאה מיחסי מין, כגון, מיטות אורתופדיות יפות נוחות במיוחד, חטובות אטון מצרים.

אשתו של פוטיפר, שרו של פרעה מלך מצרים, ניסתה לפתות את הנער יוסף לשכב עמה (בראשית לט; ההקבלה ע"פ המבוא לפירוש דעת מקרא על משלי); כאצילה מצרית בוודאי היתה לה מיטה אורתופדית ממיטב הטכנולוגיה המצרית, והיא בוודאי הזכירה אותה כדי לפתות את יוסף. אולם יוסף לא התפתה למנעמי התרבות המצרית; הוא זכר את תורת יעקב אביו ונשאר ירא ה' (ראו גם יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית / נסים אליקים).

גם אתה, נערי, יכול להתגבר על הפיתוי! גם אם משתמשים באמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר כדי לפתות אותך, כמו חטובות אטון מצרים, אתה יכול ללכת בדרכו של יוסף הצדיק ולא להתפתות.

-

המרבדים יכולים לשמש לרעה אך גם לטובה: כשתתחתן עם אשת חיל, אשתך תציע את המיטה במרבדים כשרים וטהורים שתכין בעצמה, (משלי לא כב): "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/07-16