פתיחת התפריט הראשי

משלי ז יב: "פַּעַם בַּחוּץ, פַּעַם בָּרְחֹבוֹת, וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב."

תרגום מצודות: - פעם הולכת בחוץ, פעם ברחובות, לרדוף אחר מאהביה; ותשב במארב עד אשר יעברו דרך הפינה ההיא.

תרגום ויקיטקסט: - לפעמים היא מסתובבת בחוץ (מחוץ לעיר או בשוק), ולפעמים היא מסתובבת ברחובות;

ובכל פינה שהיא מגיעה אליה היא אורבת לנערים פתיים כדי ללכוד אותם ברשתה -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ז יב.


דקויותעריכה

חוץ -עריכה

1. מחוץ לעיר, כמו (בראשית כד יא): "וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת"; בניגוד לרחובות, שהם בתוך העיר.

2. שוק (דעת מקרא), כמו (מלכים א כ לד): "וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן"; בניגוד לרחובות, שהם בין הבתים לשווקים.

הקבלותעריכה

האשה הנכריה היא הומיה והולכת בחוץ וברחובות כדי ללכוד נערים ולפתות אותם לזנות;

האשה החכמה יוצאת לחוץ ולרחובות, בדיוק לאותם מקומות שבהן מסתובבות ההומיות, כדי לשכנע נערים פתאים לחזור למסגרת, משלי א20-22: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ. בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא, בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר. עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם, וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת..."*.

עוד על חוץ ורחובות, ראו ב(משלי כב יג): "אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ, בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/07-12