מפרשי רש"י על שמות י ב
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ה • ח • י • יא • יב • יד • טו • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאׇזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
הִתְעַלַּלְתִּי – שִׂחַקְתִּי, כְּמוֹ: "כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי" (במדבר כב,כט), "הֲלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹלֵל בָּהֶם" (שמ"א ו,ו) הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם. וְאֵינוֹ לְשׁוֹן פּוֹעַל וּמַעֲלָלִים, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "עוֹלַלְתִּי", כְּמוֹ: "וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי" (איכה א,כב), "אֲשֶׁר עוֹלַל לִי" (איכה א,יב).
מפרשי רש"י
[ב] שיתי שימי שאשית אני. פירוש "שיתי" הוא 'שימי', ואינו כמו "יעטוף שית חמס למו" (תהלים ע"ג, ו'), וכמו "שית זונה" (משלי ז', י'), רק פירושו 'שימי'. ומפני שלשון "שיתי אותותי אלה" משמע שהוא כבר שם אותם, דכן משמע יו"ד הכינוי של "שיתי" 'שימי שלי', ומשמע דלכך נקרא 'שימה שלי' מפני שכבר שם אותם, וזה לא יתכן, דהא התרה בו על המכות שיביא עליו מכאן ואילך, לכך צריך לומר כי הוא עתיד 'שאשית אני':
[ג] שחקתי כמו התעללת בי ואינו לשון פועל ומעללים כו'. אהכא קאי, שבא לפרש דאינו פועל 'ומעללים'. אבל שם (במדבר כ"ב, כ"ט) אין שייך לפרש פועל 'ומעללים', כי לא היה האתון פועל בבלעם. וקאמר ד'אם כן לכתוב עוללתי וכו. והקשה הרא"ם שמא הכתוב מדבר פעם בלשון התפעל ופעם בלשון פועל, וכן לעולם הכתוב אומר לפעמים לשון התפעל כמו (בראשית מ"ח, ב') "ויתחזק ישראל וישב על המטה", ופעמים לשון קל כמו (לעיל ח, טו) "ויחזק לב פרעה", ופעם לשון כבד "ויחזק ה'" (לעיל ט, יב), ונראה שאין זה קשיא, דהכי דייק דהוי למכתב 'עוללתי' כיון דמצאנו בכל מקום שהוא לשון פועל ומעללים, כגון במקום שכתוב לי, כמו "עוללתי לי" (איכה א', כ"ב) דהוא מלשון פועל ומעללים, דאילו היה לשון שחוק הוי למכתב 'עוללתי בי', דאצל שחוק שייך 'בי', ומאחר שבכל מקום אצל פועל ומעללים כתב "עוללתם", ולא נמצא בשום מקום שפירושו בודאי לשון פועל ומעללים שיכתוב לשון "התעללתי", וכיון דבכל מקום נמצא לשון פועל ומעללים בלשון "עוללתי" אין לומר דכאן בא לשון פועל ומעללים בלשון התפעל:
[ד] פועל ומעללים וכו'. מה שכפל הלשון, לומר שאין זה סתם פועל, שאם היה סתם פועל לכתוב 'פעלתי', אלא לשון 'מעללים' שהיא פעולה לרעה, שכל מקום שנאמר 'מעללים' הוא לרעה, "ועולל לי" (איכה א', י"ב), "ועולל למו" (שם שם כב):