פתיחת התפריט הראשי

משלי ז ג: "קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ;"

תרגום מצודות: קשרם על אצבעותיך; כתבם על לוח לבך.

תרגום ויקיטקסט: קשור את התורה והמצוות לזכרון על אצבעותיך; כתוב אותן על לוח ותלה אותו על לבך.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ז ג.


דקויותעריכה

בשני מקומות בספר משלי נאמר, שיש לכתוב כדי לזכור:

  • לזכור מעשים טובים שאנשים אחרים עשו עמנו, או מעשים טובים שאנחנו צריכים לעשות לאחרים, (משלי ג ג): "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ; קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ"*.
  • לזכור את התורה והמצוות, (משלי ז ב): "שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ. קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ".

1. ייתכן שהכוונה לכתיבה כמשמעה - ייתכן שבזמן המקרא נהגו לתלות לוח חרס או אבן על הלב, ולכתוב עליו רשימות לזיכרון.

רוב האנשים שהולכים לשיעור תורה או להרצאה תורנית אינם לוקחים איתם מחברת ועט, אלא יושבים ומאזינים, ובסוף השיעור מחוים את דעתם, איך היה השיעור או ההרצאה. דבר זה אינו מובן! תלמיד שהולך לבית-ספר או לאוניברסיטה, האם יעלה על הדעת שיילך בלי כלי כתיבה ובלי מחברות, יישב עם כוס קפה מול המורים, יחזור בערב לביתו ויאמר "הלימודים ממש מעניינים"?! ודאי שלא! כדי לזכור ולדעת את החומר הנלמד, יש להשקיע, לכתוב, לסכם, לחזור, לעשות שיעורי בית ומבחנים. האם לימודי התורה הקדושה פחותים מלימודי חול?! (ע"פ הרב רונן חזיזה, "חמש דקות תורה ביום", י"ח תמוז ה'תשס"ט) .

2. וייתכן גם שהכתיבה היא משל לזכירה מדוייקת של כל דברי התורה בלב ( = מקום המחשבות). "פעם שאל אחד את הגאון מווילנה: מדוע אמר שלמה המלך "כתבם על לוח לבך" ולא "זכרם בלבך"? ענה הגאון ואמר לו: אתה בוודאי אומר שנים רבות את מזמור "אשרי יושבי ביתך", וזוכר אותו בעל-פה. אמור לי בבקשה, מהי המילה שכתובה לפני המילים "קרוב ה' לכל קוראיו"? משלא ידע לענות במהירות, ענה הגאון ואמר: זהו ההבדל בין זכירה לכתיבה. כשזה כתוב, אפשר לקרוא גם מהסוף להתחלה... כך צריך לזכור את התורה!" (הרב רונן חזיזה, שם).

-

בשלושה מקומות בספר משלי נאמר שיש לקשור כדי לזכור; ראו בפירוש על משלי ו21.

הקבלותעריכה

1. קשרם על אצבעותיך - עשר האצבעות מזכירות את עשרת הדברים שנכתבו באצבע אלהים: "והוא יחלקם, דיבור על כל אצבע... שבכך לא ישכחם ולא יעבור עליהם, כי בראותו תמיד את אצבעותיו, כאילו רואה דיברותיו ית'... ולא יהיה כוח אל הפיתוי להתגבר עליו ולהפרידו מדבקותם" (רמ"ד ואלי). עשר האצבעות מחולקות לשתי ידיים, כמו עשרת הדברים -

2. כתבם על לוח ליבך - עשרת הדברים נכתבו על שני לוחות אבנים, (דברים ט י): "וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל".

בהמשך לכך, נאמר שיש לכתוב את התורה על מזוזות הבית, ([[{{{2}}}]]): "וּכְתַבְתָּם ""עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", ([[{{{2}}}]]): "וּכְתַבְתָּם""עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ". הבתים בימיהם היו עשויים מאבן, ולכן מזוזות הבית גם הן שתי לוחות אבנים.

גם נבואות ישעיהו נכתבו על לוח, (ישעיהו ל ח): "עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ, וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד עוֹלָם"

בפסוקנו נאמר שיש לכתוב את גם דברי החכמה על לוח, אבל לא על לוח מאבן אלא על לוח הלב. דברים אלה מזכירים את חזון אחרית הימים של ירמיהו, (ירמיהו לא לב): "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם ה': נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם".

3. הכלה בשיר השירים אומרת לחתן, שיר השירים ח6: ""שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ"...". אבל הפרק שלנו פונה אל נער רווק, שאין לו בת-זוג לשים על ליבו ועל זרועו, ולכן הוא מייעץ לו לקשור על ליבו ועל זרועו את החכמה והבינה. קשירה על האצבעות מזכירה טבעת נישואין. הרעיון ממשיך בפסוק הבא -




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/07-03