ביאור:משלי ז יח

משלי ז יח: "לְכָה, נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים;"

תרגום מצודות: לכה, נרוה (נשבעה) בדודים (אהבים) עד הבקר, ונתעלסה (נשמחה) באהבים.

תרגום ויקיטקסט: 'לך נא איתי, נשתה לרוויה את משקה הדודים (אהבה) עד הבוקר, נתעלסה באהבים -'

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ז יח.

הקבלות

רוויית דדים יכולה להיות רעה אך גם טובה: כשתמצא את אשת נעוריך, (משלי ה יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד"*. במקום להתפתות ללילה אחד של הנאה, רק עד הבוקר ותו לא, חכה בסבלנות ותמצא בת-זוג שאותה תוכל לאהוב בכל עת.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/07-18