הקוראן המבורך סורה 51 (תרגום דאר אלסלאם)
הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114
סורה 51: ד'אריאת (הרוחות)
עריכהבשם אללה הרחמן הרחום
1 (שבועה) ברוחות המפזרות,
2 והנושאות את הנטל הכבד,
3 והמפליגות בנחת,
4 והמחלקות את הצווים,
5 כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת
6 ויום הדין אכן יתקיים.
7 (שבועה) והשמים המתוכננים היטב.
8 אכן אתם נחלקים בדבר,
9 אשר מהם יורחקו המורחקים.
10 הקללה על הכוזבים,
11 אלה הם אשר שקועים בתעתועים.
12 הם שואלים, “מתי יום הדין?”
13 זה היום בו הם ייענשו באש.
14,”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש”
15 אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים,
16 ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים.
17 הם המעיטו מאוד לנום בלילות,
18 ועם שחר הם מבקשים סליחה,
19 ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל.
20 ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם,
21 ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו?
22 בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם.
23 לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר.
24 האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם?
25 שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים”
26 אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם.
27 והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?”
28 הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה.
29 אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!”
30 אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע.
31 ״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?”
32 אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים,
33 כדי שנמטיר עליהם אבני חימר,
34 אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות”
35 וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה,
36 ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים),
37 הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב.
38 ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות,
39 ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”.
40 אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם.
41 ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית,
42 אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה.
43 וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”.
44 ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים.
45 ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ.
46 ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים.
47 ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם.
48 ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים.
49 ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו.
50 לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה
51 ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה.
52 ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”.
53 האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים!
54 לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה.
55 אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים.
56 ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי.
57 אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני.
58 אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן.
59 על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם.
60 אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו.