הקוראן המבורך סורה 50 (תרגום דאר אלסלאם)
הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114
סורה 50 : קאף (ק.)
עריכהבשם אללה הרחמן הרחום
1 “קאף”(שבועה) בקוראן המפואר!
2 אכן הם התפלאו כשבא אליהם מזהיר מקרבם, והכופרים אמרו: “זה אכן דבר מוזר,
3 האם שנמות והיינו לעפר נחזור לחיים! זה אכן בלתי סביר!”
4 כבר ידענו את כל אשר האדמה תחסיר מהם, ואצלנו ספר אשר שומר (הכל).
5 מפני שהם כפרו באמת אשר באה אליהם, הם נמצאים במצב של בלבול.
6 האם לא רואים כיצד בנינו מעליהם את השמיים לא בקעים? וכיצד עיטרנו אותם?
7 והארץ שסחט וקבענו בה הרים וגידלנו בה צמחים מכל זוג נאה
8 למען יתבונן ויזכור כל עבד אשר פונה אל אללה.
9 והורדנו מן השמים גשמי ברכה, והצמחנו גנים ויבול וצמחייה,
10 עם עצי תמר גבוהים עמוסי אשכולות של תמר,
11 כמזון לעבדי אללה, והחיינו על-ידי הגשמים אדמה שהייתה כמתה, וכזאת היא היציאה מן הקבר ביום תחיית-המתים.
12 לפניהם כבר לא האמינו בני עמו של נוח, ובני שבט א-רס (הבאר), ועם ת'מוד,
13 ועאד ופרעה, ואחים של לוט,
14 שוכני החורשות ובני עם תובא. כולם התכחשו לשליחים, ולכן בצדק יבוא עליהם עונשי אשר הזהרתי אותם ממנו.
15 האם התעייפנו מן הבריאה הראשונה? ולמה הם בספק בכך שנוכל לברואם מחדש
16 וכבר בראנו את האדם, ויודעים אנו את אשר תלחש לו נפשו, כי אנו קרובים לו יותר מווריד צווארו,
17 ואכן שני המלאכים המתעדים הכל, יושבים ומתעדים, אחד מימינו ואחד משמאלו את כל מעשיו
18 לא יוצא הגה מבלי אשר יהיה אצלו משגיח מוכן.
19 ובאה שכרון המוות באמת, זה הדבר אשר ממנו ניסיתם להימלט
20 ונתקע בשופר. זה היום אשר ממנו הוזהרתם.
21 ותגיע כל נפש עם (המלאך) המוביל ו(המלאך) העד,
22 (ויאמרו לו), כבר הייתה מתעלם מזה, אך היום הסרנו את הכיסוי מהעיניים שלך וראייתך היום חדה”.
23 ויאמר אשר היה צמוד אליו: “זוהי העדות שהכנתי נגדך”.
24 “הטילו אל תוך גיהינום כל כופר מושבע וקשה עורף,
25 שהיה מסרב לעשות טוב וכל תוקפן וכל מפקפק,
26 אשר צירף לאללה אלוה אחר, הטילו אותו אל תוך העונש הכבד”.
27 אמר אשר היה צמוד אליו: “ריבוננו! אני לא התעיתי אותו ואולם הוא בעצמו נטה לתעייה מרחיקת לכת”.
28 ויאמר: “אל תריבו בינכם לפני, כי אני הקדמתי להזהירכם,
29 ודבריי לא ישתנו, וגם לא אקפח את עבדיי”.
30 ביום ההוא יאמר לגיהינום: “האם אתה כבר מלא?” והוא יאמר, “האם יש עוד?”
31 וגן העדן יתקרב ליראי אללה ולא ירחק מהם.
32 ויאמר להם: “הנה אשר הובטח לכל הפונה אל אללה והממלא את מצוות ריבונו
33 הירא את הרחמן בסתר, ובא בלב מלא סבלנות.
34 היכנסו אליו בשלום זה הוא יום חיי הנצח”.
35 יהיה להם כל אשר ירצו בתוכו (גן העדן), ויש לנו יותר
36 וכמה דורות השמדנו לפניהם, אשר היו בהרבה יותר חזקים מהם. הם שוטטו על פני כל האדמה ולא מצאו מפלט מהעונש?
37 זהו אות הזכרה לכל בעלי לב ואוזן שומעת ואלה הרואים את המתרחש סביבם.
38 בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם בשישה ימים ולא התעייפנו מבריאתם.
39 התאזר בסבלנות על אשר ידברו ושבח בתודות אל ריבונך לפני עלות השמש ולפני השקיעה,
40 ושבח אותו גם בלילה ובסוף כל תפילה.
41 האזן! היום בו יקרא הקורא ממקום קרוב!
42 יום שבו ישמעו את צווחת האמת. זה יום אשר יצאו בו.
43 הנה אנחנו נחייה ונמית ואלינו כולם ישובו.
44 ביום אשר תבקע הארץ מעליהם, וימהרו, חיש קל נאספם.
45 אנחנו מיטיבים לדעת את אשר יאמרו, אך אין זה תפקידך להכריחם (להאמין). הזכיר בקוראן את אשר יאמרו מאזהרתי.