הקוראן המבורך סורה 13 (תרגום דאר אלסלאם)

הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

סורה 13: א-רעד (הרעם)

בשם אללה הרחמן הרחום

1 אליף.לאם.מים.רא, אלה הם אותותיו (משפטיו) של הספר (הקוראן), וזה אשר הורד אליך מריבונך הוא הצדק, אבל רוב האנשים אינם מאמינים.

2 אללה הוא אשר רומם את השמים ללא תמיכה הנראית לעין, ולאחר מכן הוא עלה בפאר על כס המלכות. הוא קבע שהשמש והירח ינועו במסלוליהם לזמן מוגדר. הוא מתכנן את הצווים כולם ומבהיר לכם את האותות למען תהיו בטוחים בפגישת ריבונכם (ביום הדין).

3 והוא שסח את הארץ ואז הציב עליה הרים גבוהים, והזרים בה נהרות, יצר לכם פרי, מכל פרי שני מינים, והוא עוטה על היום את הלילה. בכל זה יש אותות לאנשים מבינים.

4 ובארץ עשה קטעים סמוכים זה לזה (אבל שונים זה מזה), ובכל הארץ עשה כרמים של ענבים ודגנים ודקלים דומים ושונים, שכולם מקבלים השקיה מאותם המים. אומנם אנו מבדילים ביניהם בטעם וריח, ובזה אותות לאנשים שישכילו להבין.

5 אם אתה מתפלא, התפלא על מה שהם אומרים: “האם אחר היותנו עפר ניווצר מחדש?” אלה אשר כפרו בריבונם. ואלה, כבלים יונחו על צוואריהם (ביום הדין), ואלה הם בוודאות שוכני האש (בגיהינום), ולנצח ישכנו בה.

6 הם מבקשים ממך להחיש (להם) את הרעה לפני הטובה. וכבר היו לפניהם עמים שכפרו וקבלו עונש. ריבונך סולח לבני אדם למרות היותם מקפחים, אך ריבונך גם מעניש בחומרה.

7 אומרים אלה אשר כפרו: “למה לא הורד לו נס מריבונו?”, אך אתה רק מזהיר, ולכל אומה יש מדריך.

8 אללה יודע מה ברחמה של כל אישה, והוא יודע על כל שינוי בתקופת ההיריון. וכל דבר אצלו לפי מידה מדויקת.

9 הוא היודע את הנסתר ואת הגלוי, והוא הכביר והנעלה.

10 בעיניו (של אללה) כולכם שווים, מי שמסתיר סוד או מגלה אותו, וזה המסתתר בחשיבת הלילה או מתהלך לאור

11 יש לו שומרים מלפניו ומאחוריו, והם משגיחים עליו לפי הצו של אללה. אללה לא ישנה את המצב של אנשי קהילה אלא אם ישנו הם את מה שבליבם. ואם אללה ירצה לבחון עם בצרה, אין מי שיכול לעצור אותו, כי אין להם (הכופרים) אדון מלבדו.

12 הוא המראה לכם את הברק, וכך מעורר בכם פחד (מהעונש) ותקווה (לגשמי ברכה), והוא יוצר את העננים הכבדים המלאים במים.

13 הרעם משבח אותו ומהללו, וכן המלאכים, בשל יראתם מפניו. הוא שולח את סופות הברקים, לפגוע במי שירצה, אולם הכופרים מתווכחים(עם הנביא מוחמד) על אללה אשר אין לו מתחרה בגבורתו.

14 הקריאה הצודקת שייכת לו בלבד, ואלה אשר קוראים (לאלילים שונים) מלבדו, לא ייענו להם כלל. דומים הם למי שמושיט את כפות ידיו אל המים להביאם אל פיו, אך הם לא יגיעו אליו, כי קריאת הכופרים היא רק בתעייה ברורה.

15 כל אשר בשמיים ובארץ סוגד לאללה, מרצון או שלא מרצון, וכך גם עושים הצללים שלהם בוקר וערב.

16 אמור: “מי הוא ריבון השמים והארץ?”, אמור: “אללה!”. אמור: “ובכל זאת לקחתם לכם אדונים מלבדו, שאינם יכולים להועיל או להרע אפילו לעצמם.” אמור: “האם העיוור והרואה הם שווים? או החושך והאור? או שהם לקחו לעצמם שותפים (זולת אללה) אשר בראו כמו שאללה בורא, לכן אינם יכולים להבחין בין בריאת אללה לבריאת (השקר של) אליליהם?” אמור: “אללה בורא כל דבר והוא האחד והיחיד והמכניע”.

17 הוא הוריד מהשמיים מים אשר מילאו את הנחלים וגרמו להם לשפוע, כל אחד לפי מידתו, והזרם נשא קצף רב. קצף כמו זה אשר עולה ממתכת אשר יתיכו באש למען עשות תכשיטים וכלים. לזאת ימשיל אללה את הצדק וההבל, הקצף ייעלם, אך המועיל לאנשים יישאר בתוך האדמה. כך נותן אללה משלים.

18 לאלה אשר נענים לריבונם שפע של טוב . אך אלה אשר לא ייענו לו, גם אם יהיה ברשותם ארץ ומלואה ועוד כפל כפליים, הם יהיו מוכנים לשלם את זה כדי לפדות את עצמם ביום הדין, כי חשבונם יהיה קשה מאוד, ובגיהינום יהיה משכנם, וכמה נורא הוא המשכן שם.

19 היודע כי מה שהורד אליך(הקוראן) מעם ריבונך הוא אמת, האם (משלו כמשל) העיוור? אמנם רק בעלי-בינה יבינו,

20 הם אלה המקיימים את הברית עם אללה, ואינם מפירים את התחייבותם,

21 ואלה המחזקים את הקשר, אשר אללה ציווה לחזק, והיראים מריבונם, ומפחדים מחשבון סופי חמור,

22 ואלה המתאזרים בסבלנות כדי לרצות את פני ריבונם, ומקיימים את התפילה, והתורמים ממה שהענקנו להם בסתר ובגלוי, והודפים את הרעה בטובה- לכל אלה הגמול והאושר הסופי בעולם הבא.

23 הם ייכנסו אל גני העדן הנצחיים, הם וכל הישרים מבין אבותיהם, ורעיותיהם, וילדיהם, המלאכים ייגשו אליהם מכל עבר ויברכו אותם:

24 ”שלום עליכם! על אשר הייתם בחייכם בעלי סבלנות, מה טוב ומה נעים הגמול הסופי שלכם”.

25 אולם אלה המפירים את הברית אשר כרתו עם אללה, והקוטעים כל קשר אשר ציווה אללה לחזק ומפיצי השחיתות בארץ, עליהם תיפול הקללה, ולהם המשכן הסופי הגרוע ביותר.

26 אללה מפרנס ביד רחבה או בהפחתה את מי שירצה. ונהנו מהעולם הזה, אך חיי העולם הזה הם רק הנאה חולפת לעומת העולם הבא.

27 ואומרים אלה אשר כפרו: “לו היה יורד לו נס מריבונו?” אמור: “אללה מוליך שולל את מי שהוא רוצה, ומדריך אליו את מי שהוא רוצה.”

28 אלה אשר האמינו והלב שלהם מצא בטחון בזכר (באמונה ב) אללה. כי אכן הלב יכול לחוש ביטחה בזכר (באמונה ב) אללה.

29 אלה אשר האמינו ועושי הטובות, יהיה גמול טוב להם, וכמה טובה השיבה (לגן העדן).

30 כמו כן, שלחנו אותך (מוחמד) אל אומה אשר לפניה חלפו אומות אחרות, למען תקרא בפניהם את אשר הורדנו אליך (הקוראן), אך למרות זאת הם כופרים ברחמן. אמור: “הוא ריבוני, שאין אלוה זולתו, ועליו אני סומך, ואליו אני פונה”.

31 ואפילו אם היה קוראן אשר מפניו הרים זזים ממקומם, ואשר היה גורם לארץ להתבקע, או היה גורם למתים לדבר (גם אז הכופרים לא יאמינו). אבל כל הדברים נתונים בסמכותו של אללה, האין אלה אשר האמינו יודעים כי אילו רצה אללה, היה מדריך (לאמונה) את האנשים כולם? אסונות לא יחדלו להכות באלה אשר כפרו או ליפול בקרבת בתיהם, בגלל מעשיהם הנבזים, עד אשר תתקיים הבטחת אללה. אללה לא יפר הבטחה.

32 וכבר לפניך זלזלו בשליחים, ואני נתתי שהות לאלה אשר כפרו, אך לבסוף הכיתי בהם, וכה נורא היה העונש.

33 ובכן, האם יש מישהו ראוי יותר מאשר זה אשר משגיח על כל נשמה? ובכל זאת הם המציאו שותפים לאללה. אמור: “קראו בשמותיהם! או שאתם מודיעים לאללה על מה שאינו יודע בארץ? או לחינם אתם מדברים?”. המזימות של אלה אשר כפרו נראות להם בעין(יפה), והם המשיכו להימנע מללכת בדרך הישר. ומי שאללה מוליך שולל, אין לו אף מדריך.

34 הם ייענשו בעולם הזה, והעונש של העולם הבא קשה יותר, ולא יהיה להם שום מגן מפני אללה.

35 זהו משל גן העדן אשר הובטח ליראים: נהרות זורמים מתחתיו, ופריו וצלליו מצויים בו לעולם. זה גמול אלה היראים, ואולם גמול הכופרים הוא האש (בגיהינום).

36 ואלה אשר נתנו להם את הספר (מבין הנוצרים והיהודים, אלה שהאמינו בך) שמחים באשר הורד אליך (הקוראן), אך הכופרים (מבין אנשי הספר) מתנכרים לחלק ממנו. אמור: “צוויתי לעבוד רק את אללה ולא לצרף לו שותפים. אליו אני מתפלל, ואליו אני אחזור”.

37 כמו כן הורדנו אותו (הקוראן) בערבית כמקור לדיני משפט, לכן אם תנהג לפי נטיית לבם לאחר כל הדעת שהוענקה לך, לא יהיה לך עוזר ולא מגן מפני אללה.

38 וכבר שלחנו שליחים לפניך, ונתנו להם בנות-זוג וילדים, ואין שליח שיכול להביא אות בלי רשותו של אללה. לכל תקופה יש את ספר ההשראה שלה.

39 מוחק אללה מה שירצה ומאשר מה שהוא רוצה, כי אצלו מקור כל המצוות.

40 בין אם נראה לך חלק מהעונש אשר הועדנו, ובין אם תמות לפני זה, עליך רק להכריז, ואנחנו נערוך את החשבון.

41 האם אין הם רואים כי אנו באים אל הארץ ומצרים את גבולותיה? אללה שופט, ואין מי שיתעד למשפטו, והוא מהיר בעריכת הדין והחשבון.

42 וכבר תכננו אלה אשר היו לפניהם, אך אללה הוא השולט בכל מזימות (הכופרים) ומבטלן. הרי הוא יודע מה מבצעת כל נפש, והכופרים עוד ידעו למי יהיה הגמול הטוב (ביום הדין).

43 אומרים אלה אשר כפרו: ״ אינך שליח מאללה!”, אמור: “די באללה כעד ביני ובינכם, ודי באלה אשר יש להם ידע מהספר ״