הקוראן המבורך סורה 36 (תרגום דאר אלסלאם)

הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

סורה 36: יא.סין (י.ס.)

בשם אללה הרחמן הרחום

1 יא.סין. (י.ס.)

2 (שבועה) והקוראן החכם!

3 אכן אתה אחד מהשליחים,

4 בדרכם של הישרים,

5 אכן הורד מאת העזוז והרחום,

6 כדי שתזהיר בו את בני האדם אשר טרם הוזהרו אבותיהם, ולכן הם אינם מודעים.

7 כבר הסברות התגלו כנכונות נגד רובם, אן הם לא יאמינו.

8 והנה אנחנו שמנו על צוואריהם מוטות שמגיעות עד סנטרם, ולכן ראשיהם מורמים.

9 והצבנו חוצץ לפניהם וחוצץ מאחוריהם, וכיסינו את פיניהם כך שהם אינם רואים.

10 לכן זה אותו דבר עבורם אם תזהיר אותם או לא תזהיר אותם, כי הם לא יאמינו.

11 אתה תצליח להזהיר רק את זה אשר הולך אחרי התזכורת, ויירא את הרחמן בסתר. בשר לו את סליחת החטאים וגמול שופע.

12 אכן אנחנו נחיה את המתים. ואנו מתעדים את כל המעשים אשר שלחו לפניהם ואת מה שהם השאירו אחריהם,

13 את כל זה אנו אכן כותבים בספר המתעד הכול באופן בהיר. משול להם משל על אנשי העיר אשר הגיעו אליה השליחים.

14 כאשר שלחנו להם שני שליחים, והם התכחשו לשניהם, אז חיזקנו אותם בשלישי, והם אמרו, “אכן אנחנו נשלחנו אליכם'.

15 אמרו: “אינכם אלא אנשים כמונו, והרחמן לא הוריד דבר, כל אשר אתם אומרים שקר.”

16 אמרו: “ריבוננו יודע, כי אכן אנחנו נשלחנו אליכם”.

17 וכי עלינו רק למסור את המסר הבהיר.

18 אמרו: “אתם הבאתם לנו מזל רע. אם לא תפסיקו, נסקול אתכם באבנים וננחית עליכם עונש כואב ״.

19 אמרו(השליחים): "מזלכם הרע תלוי בכם. האם אתם כועסים משום שהוזכר לכם הצדק? אכן חציתם כל גבול!”.

20 ואז בא איש מקצה העיר בריצה ואמר: “הוי בני עמי! היצמדו לדרך השליחים,

21 היצמדו לדרך אלה אשר לא יבקשו מכם גמול, שהרי הם מודרכים.

22 וכי מדוע לא אעבוד את אשר ברא אותי ואת אשר אליו תשובו?

23 האם אעשה לי אלוה מלבדו?! אם אללה הרחמן ירצה להמיט עליי רעה, לא תועיל לי המלצתם בכלום והם לא יחלצוני!

24 אם כך אעשה, ודאי אהיה בתעייה גדולה!

25 אכן מאמין אני בריבונכם, שמעו נא לי”.

26 נאמר (מאת ריבונו): “היכנס אל גן העדן”. והוא אמר” “אוי, אילו רק ידעו בני עמי,

27 את אשר סלח לי ריבוני וקבע את מקומי בין המכובדים (בגן עדן)”

28 ולא הורדנו על עמו לאחר מותו גדוד מהשמיים, וגם לא היינו צריכים להוריד.

29 הנחתנו עליהם מכה אחת, ומיד הפכו לגופות של מתים.

30 הוי כמה צר יהיה מצב (עונש) הברואים! אין מגיע להם כל שליח אלא שהם מזלזלים בו!

31 הלא יראו מה רבים הדורות אשר הכחדנו לפניהם? והם לא ישובו עוד אליהם.

32 ואכן סופם הוא, שכולם ישובו אלינו.

33 ואות היא להם הארץ המתה אשר החייט והוצאנו ממנה תבואה אשר ממנה יאכלו,

34 ונסענו בה גנים של תמרים וענבים, ופתחנו מתוכה את המעיינות,

35 למען יאכלו מפריים, אף כי לא ידיהם עשו זאת. האם לא יכירו תודה?

36 קדוש הוא אשר ברא את הכול בזוגות, ואת מה שמצמיחה האדמה, ואותם בעצמם, ודברים שהם אפילו אינם מכירים.

37 ואות הוא להם הלילה, שנסיר ממנו את אור היום, והנה הם יהיו בחשכה.

38 והשמש אשר נעה במסלולה עד המועד אשר נקבע לה, לפי קביעתו של העזוז יודע הכול.

39 לירח קבענו שלבים, עד שהוא חוזר ונראה כענף תמר יבש.

40 השמש לא תוכל לעקוף את הירח, והלילה לא יוכל לעבור את היום, מפני שכל אחד מהם נע במסלול שנקבע לו

41 ויש להם גם אות בכך שנשאנו את צאצאיהם על האנייה העמוסה,

42 ובראנו להם עוד מזה דומה לו כדי שירכבו בו.

43 ואם נרצה, נטביע אותם, ולא יהיה מי שיעזור להם והם ודאי לא יחולצו.

44 זה רק בזכות רחמינו שהם יכולים ליהנות לזמן מה,

45 ואם נאמר להם: " שמרו על מה שמאחוריכם ועל מה שלפניכם”, כדי שיפגינו כלפיכם רחמים.

46 ואכן, אות אחד מאותותיו של ריבונם לא הגיע אליהם מבלי שהם כפרו בו.

47 ואם יאמר להם: “הוציאו ממה שהעניק לכם אללה”, אלה אשר כפרו יאמרו לאלה אשר האמינו: “האם נאכיל את מי שאללה יכול להאכיל אם ירצה? אכן, אתם חיים בתעייה בולטת”.

48 ואמרו: “אם אתם אכן אומרים את הצדק, אז מתי יתגשם האיום הזה?”

49 אך תספיק להם זעקה אחת שתנחה עליהם בעודם מתנצחים.

50 ולא יהיה להם אפילו זמן לצוות צוואה או לשוב אל בתיהם.

51 תרועת השופר תישמע, ומיד הם ייצאו מהקברים אל ריבונם.

52 והם יגידו: “אוי ואבוי לנו! מי הקים אותנו ממקום מנוחתנו? זה הצדק אשר הבטיח הרחמן, וצדקו השליחים”.

53 תהיה רק תרועה אחת של השופר, וכולם יובאו מיד לפנינו.

54 ביום ההוא לא תסבול אף נפש מאי-צדק, ותקבלו גמול אך ורק לפי מעשיכם.

55 אך אנשי גן העדן יהיו עסוקים בהנאות באותו היום,

56 הם ונשותיהם ינוחו בצל על ספות מוגבהות.

57 יהיו להם שם פירות, ואת כל אשר תשאל נפשם,

58 אדון הרחמים יברך אותם בשלום.

59 אתם הכופרים המכחשים, היבדלו היום מן הצדיקים,

60 האם לא ציוויתי עליכם, הוי בני האדם, לא לעבוד את השטן כי הוא אויבכם המושבע,

61 ושבמקום זה תעבדו אותי? אכן, זאת היא דרך הישר.

62 הוא כבר הדיח המונים מקרבכם, אז מדוע לא הבנתם את זה?

63 הנה הגיהינום אשר הובטח לכם!

64 היום תשרפו בו בגלל כפירתכם!

65 היום נחתום את פיותיהם, ורק ידיהם ידברו אלינו, ורגליהם יעידו על אשר עשו.

66 ואם נרצה נטמא את עיניהם, ויתחרו איש ברעהו למצוא את הדרך. אך כיצד יראו?

67 ואילו רצינו, היינו מרתקים אותם למקומם, ולא יכלו אז ללכת קדימה או אחורה.

68 זה אשר נתנו לו חיים ארוכים, החלשנו אותו, האם לא יעכלו?!

69 לא לימדנו אותו(מוחמד) שירה, וגם אין זה הולם אותו. אין זה אלא הזהרה ברורה וקוראן ברור,

70 שחובתו להזהיר את כל אשר נמצא בחיים, ולהצדיק את הסברה (העונש) נגד הכופרים!

71 הם אינם רואים, בין אשר בראנו להם, בראנו גם את המקנה אשר בשליטתם?

72 והכנענו אותם עבורם, חלק מהם לרכיבה, חלק מהם לאכילה,

73 בחלק מהם הם משתמשים לשתייה, ו(חלק) לתועלות (אחרות). האם לא יכירו תודה?

74 אך הם עבדו אלילים אחרים מלבד אללה, בתקווה שהם יחלצו אותם.

75 אך לא יוכלו לבוא לעזרתם והם יובאו בפני אללה נגדם.

76 ואל תיתן למילותיהם להעציב אותך, כי אנחנו בצדק יודעים את כל אשר יצפינו ואת כל אשר יחשפו.

77 האם לא יראה האדם כי אנחנו בראנו אותו מטיפה? ואז הוא מרבה להתנצח בגלוי.

78 הוא מעלה משל נגדנו, בעודו שוכח כיצד הוא נברא. הוא שואל: “מי יוכל להחיות את העצמות היבשות?”

79 אמור לו: “יחיה אותן מי שברא אותן לראשונה והוא מכיר היטב את כל הבריאה. 80 זה הוא אשר מבעיר לכם אש מעצים ירוקים, ואשר מהם אתם בעצמכם מבעירים את האש.

81 האם אין בכוחו של זה אשר ברא את השמים ואת הארץ לברוא דומים להם? ודאי שכן! כי הוא הבורא היודע הכול!

82 אמנם זה הוא אשר אם ירצה דבר הוא רק מצווה ״ היה!” ואז נהיה,

83 והשבח לאללה, אשר לו המלכות על כל הדברים, ואשר אליו אתם עוד עתידים לשוב.