יחזקאל טז
קיצור דרך: t1216
תנ"ך > יחזקאל > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח
הפרק במהדורה המוטעמת
טז א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
ב בֶּן־אָדָ֕ם הוֹדַ֥ע אֶת־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֶת־תּוֹעֲבֹתֶֽיהָ׃
ג וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ לִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מְכֹרֹתַ֙יִךְ֙ וּמֹ֣לְדֹתַ֔יִךְ מֵאֶ֖רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֑י אָבִ֥יךְ הָאֱמֹרִ֖י וְאִמֵּ֥ךְ חִתִּֽית׃
ד וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אוֹתָךְ֙ לֹא־כׇרַּ֣ת שׇׁרֵּ֔ךְ וּבְמַ֥יִם לֹא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י וְהׇמְלֵ֙חַ֙ לֹ֣א הֻמְלַ֔חַתְּ וְהׇחְתֵּ֖ל לֹ֥א חֻתָּֽלְתְּ׃
ה לֹא־חָ֨סָה עָלַ֜יִךְ עַ֗יִן לַעֲשׂ֥וֹת לָ֛ךְ אַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה לְחֻמְלָ֣ה עָלָ֑יִךְ וַֽתֻּשְׁלְכִ֞י אֶל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ בְּגֹ֣עַל נַפְשֵׁ֔ךְ בְּי֖וֹם הֻלֶּ֥דֶת אֹתָֽךְ׃
ו וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי׃
ז רְבָבָ֗ה כְּצֶ֤מַח הַשָּׂדֶה֙ נְתַתִּ֔יךְ וַתִּרְבִּי֙ וַֽתִּגְדְּלִ֔י וַתָּבֹ֖אִי בַּעֲדִ֣י עֲדָיִ֑ים שָׁדַ֤יִם נָכֹ֙נוּ֙ וּשְׂעָרֵ֣ךְ צִמֵּ֔חַ וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃
ח וָאֶעֱבֹ֨ר עָלַ֜יִךְ וָאֶרְאֵ֗ךְ וְהִנֵּ֤ה עִתֵּךְ֙ עֵ֣ת דֹּדִ֔ים וָאֶפְרֹ֤שׂ כְּנָפִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֲכַסֶּ֖ה עֶרְוָתֵ֑ךְ וָאֶשָּׁ֣בַֽע לָ֠ךְ וָאָב֨וֹא בִבְרִ֜ית אֹתָ֗ךְ נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה וַתִּֽהְיִי־לִֽי׃
ט וָאֶרְחָצֵ֣ךְ בַּמַּ֔יִם וָאֶשְׁטֹ֥ף דָּמַ֖יִךְ מֵעָלָ֑יִךְ וָאֲסֻכֵ֖ךְ בַּשָּֽׁמֶן׃
י וָאַלְבִּישֵׁ֣ךְ רִקְמָ֔ה וָאֶנְעֲלֵ֖ךְ תָּ֑חַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁ֣ךְ בַּשֵּׁ֔שׁ וַאֲכַסֵּ֖ךְ מֶֽשִׁי׃
יא וָאֶעְדֵּ֖ךְ עֶ֑דִי וָאֶתְּנָ֤ה צְמִידִים֙ עַל־יָדַ֔יִךְ וְרָבִ֖יד עַל־גְּרוֹנֵֽךְ׃
יב וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙ עַל־אַפֵּ֔ךְ וַעֲגִילִ֖ים עַל־אׇזְנָ֑יִךְ וַעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּרֹאשֵֽׁךְ׃
יג וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי שֵׁ֤שׁ וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי אָכָ֑לְתְּ וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃
ח יד וַיֵּ֨צֵא לָ֥ךְ שֵׁ֛ם בַּגּוֹיִ֖ם בְּיׇפְיֵ֑ךְ כִּ֣י ׀ כָּלִ֣יל ה֗וּא בַּהֲדָרִי֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עָלַ֔יִךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
טו וַתִּבְטְחִ֣י בְיׇפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל־כׇּל־עוֹבֵ֖ר לוֹ־יֶֽהִי׃
טז וַתִּקְחִ֣י מִבְּגָדַ֗יִךְ וַתַּֽעֲשִׂי־לָךְ֙ בָּמ֣וֹת טְלֻא֔וֹת וַתִּזְנִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א בָא֖וֹת וְלֹ֥א יִהְיֶֽה׃
יז וַתִּקְחִ֞י כְּלֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ מִזְּהָבִ֤י וּמִכַּסְפִּי֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וַתַּעֲשִׂי־לָ֖ךְ צַלְמֵ֣י זָכָ֑ר וַתִּזְנִי־בָֽם׃
יח וַתִּקְחִ֛י אֶת־בִּגְדֵ֥י רִקְמָתֵ֖ךְ וַתְּכַסִּ֑ים וְשַׁמְנִי֙ וּקְטׇרְתִּ֔י נתתי נָתַ֖תְּ לִפְנֵיהֶֽם׃
יט וְלַחְמִי֩ אֲשֶׁר־נָתַ֨תִּי לָ֜ךְ סֹ֣לֶת וָשֶׁ֤מֶן וּדְבַשׁ֙ הֶאֱכַלְתִּ֔יךְ וּנְתַתִּ֧יהוּ לִפְנֵיהֶ֛ם לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ וַיֶּ֑הִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
כ וַתִּקְחִ֞י אֶת־בָּנַ֤יִךְ וְאֶת־בְּנוֹתַ֙יִךְ֙ אֲשֶׁ֣ר יָלַ֣דְתְּ לִ֔י וַתִּזְבָּחִ֥ים לָהֶ֖ם לֶאֱכ֑וֹל הַמְעַ֖ט מתזנותך מִתַּזְנוּתָֽיִךְ׃
כא וַֽתִּשְׁחֲטִ֖י אֶת־בָּנָ֑י וַֽתִּתְּנִ֔ים בְּהַעֲבִ֥יר אוֹתָ֖ם לָהֶֽם׃
כב וְאֵ֤ת כׇּל־תּוֹעֲבֹתַ֙יִךְ֙ וְתַזְנֻתַ֔יִךְ לֹ֥א זכרתי זָכַ֖רְתְּ אֶת־יְמֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ בִּֽהְיוֹתֵךְ֙ עֵירֹ֣ם וְעֶרְיָ֔ה מִתְבּוֹסֶ֥סֶת בְּדָמֵ֖ךְ הָיִֽית׃
כג וַיְהִ֕י אַחֲרֵ֖י כׇּל־רָעָתֵ֑ךְ א֣וֹי א֣וֹי לָ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
כד וַתִּבְנִי־לָ֖ךְ גָּ֑ב וַתַּעֲשִׂי־לָ֥ךְ רָמָ֖ה בְּכׇל־רְחֽוֹב׃
כה אֶל־כׇּל־רֹ֣אשׁ דֶּ֗רֶךְ בָּנִית֙ רָמָתֵ֔ךְ וַתְּתַֽעֲבִי֙ אֶת־יׇפְיֵ֔ךְ וַתְּפַשְּׂקִ֥י אֶת־רַגְלַ֖יִךְ לְכׇל־עוֹבֵ֑ר וַתַּרְבִּ֖י אֶת־תַּזְנוּתָֽיִךְ תזנותך׃
כו וַתִּזְנִ֧י אֶל־בְּנֵי־מִצְרַ֛יִם שְׁכֵנַ֖יִךְ גִּדְלֵ֣י בָשָׂ֑ר וַתַּרְבִּ֥י אֶת־תַּזְנֻתֵ֖ךְ לְהַכְעִיסֵֽנִי׃
כז וְהִנֵּ֨ה נָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֶגְרַ֖ע חֻקֵּ֑ךְ וָאֶתְּנֵ֞ךְ בְּנֶ֤פֶשׁ שֹׂנְאוֹתַ֙יִךְ֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים הַנִּכְלָמ֖וֹת מִדַּרְכֵּ֥ךְ זִמָּֽה׃
כח וַתִּזְנִי֙ אֶל־בְּנֵ֣י אַשּׁ֔וּר מִבִּלְתִּ֖י שׇׂבְעָתֵ֑ךְ וַתִּזְנִ֕ים וְגַ֖ם לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃
כט וַתַּרְבִּ֧י אֶת־תַּזְנוּתֵ֛ךְ אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן כַּשְׂדִּ֑ימָה וְגַם־בְּזֹ֖את לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃
ל מָ֤ה אֲמֻלָה֙ לִבָּתֵ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה בַּֽעֲשׂוֹתֵךְ֙ אֶת־כׇּל־אֵ֔לֶּה מַעֲשֵׂ֥ה אִשָּֽׁה־זוֹנָ֖ה שַׁלָּֽטֶת׃
לא בִּבְנוֹתַ֤יִךְ גַּבֵּךְ֙ בְּרֹ֣אשׁ כׇּל־דֶּ֔רֶךְ וְרָמָתֵ֥ךְ עשיתי עָשִׂ֖ית בְּכׇל־רְח֑וֹב וְלֹא־הָיִ֥ית הייתי כַּזּוֹנָ֖ה לְקַלֵּ֥ס אֶתְנָֽן׃
לב הָאִשָּׁ֖ה הַמְּנָאָ֑פֶת תַּ֣חַת אִישָׁ֔הּ תִּקַּ֖ח אֶת־זָרִֽים׃
לג לְכׇל־זֹנ֖וֹת יִתְּנוּ־נֵ֑דֶה וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְכׇל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ וַתִּשְׁחֳדִ֣י אוֹתָ֗ם לָב֥וֹא אֵלַ֛יִךְ מִסָּבִ֖יב בְּתַזְנוּתָֽיִךְ׃
לד וַיְהִי־בָ֨ךְ הֵ֤פֶךְ מִן־הַנָּשִׁים֙ בְּתַזְנוּתַ֔יִךְ וְאַחֲרַ֖יִךְ לֹ֣א זוּנָּ֑ה וּבְתִתֵּ֣ךְ אֶתְנָ֗ן וְאֶתְנַ֛ן לֹ֥א נִתַּן־לָ֖ךְ וַתְּהִ֥י לְהֶֽפֶךְ׃
לה לָכֵ֣ן זוֹנָ֔ה שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהֹוָֽה׃
לו כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה יַ֣עַן הִשָּׁפֵ֤ךְ נְחֻשְׁתֵּךְ֙ וַתִּגָּלֶ֣ה עֶרְוָתֵ֔ךְ בְּתַזְנוּתַ֖יִךְ עַל־מְאַֽהֲבָ֑יִךְ וְעַל֙ כׇּל־גִּלּוּלֵ֣י תוֹעֲבוֹתַ֔יִךְ וְכִדְמֵ֣י בָנַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תְּ לָהֶֽם׃
לז לָ֠כֵ֠ן הִנְנִ֨י מְקַבֵּ֤ץ אֶת־כׇּל־מְאַהֲבַ֙יִךְ֙ אֲשֶׁ֣ר עָרַ֣בְתְּ עֲלֵיהֶ֔ם וְאֵת֙ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר אָהַ֔בְתְּ עַ֖ל כׇּל־אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֑את וְקִבַּצְתִּי֩ אֹתָ֨ם עָלַ֜יִךְ מִסָּבִ֗יב וְגִלֵּיתִ֤י עֶרְוָתֵךְ֙ אֲלֵהֶ֔ם וְרָא֖וּ אֶת־כׇּל־עֶרְוָתֵֽךְ׃
לח וּשְׁפַטְתִּיךְ֙ מִשְׁפְּטֵ֣י נֹאֲפ֔וֹת וְשֹׁפְכֹ֖ת דָּ֑ם וּנְתַתִּ֕יךְ דַּ֥ם חֵמָ֖ה וְקִנְאָֽה׃
לט וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֜ךְ בְּיָדָ֗ם וְהָרְס֤וּ גַבֵּךְ֙ וְנִתְּצ֣וּ רָמֹתַ֔יִךְ וְהִפְשִׁ֤יטוּ אוֹתָךְ֙ בְּגָדַ֔יִךְ וְלָקְח֖וּ כְּלֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֑ךְ וְהִנִּיח֖וּךְ עֵירֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃
מ וְהֶעֱל֤וּ עָלַ֙יִךְ֙ קָהָ֔ל וְרָגְמ֥וּ אוֹתָ֖ךְ בָּאָ֑בֶן וּבִתְּק֖וּךְ בְּחַרְבוֹתָֽם׃
מא וְשָׂרְפ֤וּ בָתַּ֙יִךְ֙ בָּאֵ֔שׁ וְעָשׂוּ־בָ֣ךְ שְׁפָטִ֔ים לְעֵינֵ֖י נָשִׁ֣ים רַבּ֑וֹת וְהִשְׁבַּתִּיךְ֙ מִזּוֹנָ֔ה וְגַם־אֶתְנַ֖ן לֹ֥א תִתְּנִי־עֽוֹד׃
מב וַהֲנִחֹתִ֤י חֲמָתִי֙ בָּ֔ךְ וְסָ֥רָה קִנְאָתִ֖י מִמֵּ֑ךְ וְשָׁ֣קַטְתִּ֔י וְלֹ֥א אֶכְעַ֖ס עֽוֹד׃
מג יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־זָכַרְתְּ֙ זכרתי אֶת־יְמֵ֣י נְעוּרַ֔יִךְ וַתִּרְגְּזִי־לִ֖י בְּכׇל־אֵ֑לֶּה וְגַם־אֲנִ֨י הֵ֜א דַּרְכֵּ֣ךְ ׀ בְּרֹ֣אשׁ נָתַ֗תִּי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְלֹ֤א עשיתי עָשִׂית֙ אֶת־הַזִּמָּ֔ה עַ֖ל כׇּל־תּוֹעֲבֹתָֽיִךְ׃
מד הִנֵּה֙ כׇּל־הַמֹּשֵׁ֔ל עָלַ֥יִךְ יִמְשֹׁ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּאִמָּ֖הֿ בִּתָּֽהּ׃
מה בַּת־אִמֵּ֣ךְ אַ֔תְּ גֹּעֶ֥לֶת אִישָׁ֖הּ וּבָנֶ֑יהָ וַאֲח֨וֹת אֲחוֹתֵ֜ךְ אַ֗תְּ אֲשֶׁ֤ר גָּֽעֲלוּ֙ אַנְשֵׁיהֶ֣ן וּבְנֵיהֶ֔ן אִמְּכֶ֣ן חִתִּ֔ית וַאֲבִיכֶ֖ן אֱמֹרִֽי׃
מו וַאֲחוֹתֵ֨ךְ הַגְּדוֹלָ֤ה שֹׁמְרוֹן֙ הִ֣יא וּבְנוֹתֶ֔יהָ הַיּוֹשֶׁ֖בֶת עַל־שְׂמֹאולֵ֑ךְ וַאֲחוֹתֵ֞ךְ הַקְּטַנָּ֣ה מִמֵּ֗ךְ הַיּוֹשֶׁ֙בֶת֙ מִֽימִינֵ֔ךְ סְדֹ֖ם וּבְנוֹתֶֽיהָ׃
מז וְלֹ֤א בְדַרְכֵיהֶן֙ הָלַ֔כְתְּ וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶ֖ן עשיתי עָשִׂ֑ית כִּמְעַ֣ט קָ֔ט וַתַּשְׁחִ֥תִי מֵהֵ֖ן בְּכׇל־דְּרָכָֽיִךְ׃
מח חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אִם־עָֽשְׂתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ הִ֖יא וּבְנוֹתֶ֑יהָ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ית אַ֖תְּ וּבְנוֹתָֽיִךְ׃
מט הִנֵּה־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה׃
נ וַֽתִּגְבְּהֶ֔ינָה וַתַּעֲשֶׂ֥ינָה תוֹעֵבָ֖ה לְפָנָ֑י וָאָסִ֥יר אֶתְהֶ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי׃
נא וְשֹׁ֣מְר֔וֹן כַּחֲצִ֥י חַטֹּאתַ֖יִךְ לֹ֣א חָטָ֑אָה וַתַּרְבִּ֤י אֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ מֵהֵ֔נָּה וַתְּצַדְּﬞקִי֙ אֶת־אֲחוֹתַ֔יִךְ אחותך בְּכׇל־תּוֹעֲבֹתַ֖יִךְ אֲשֶׁ֥ר עשיתי עָשִֽׂית׃
נב גַּם־אַ֣תְּ ׀ שְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֗ךְ אֲשֶׁ֤ר פִּלַּלְתְּ֙ לַאֲחוֹתֵ֔ךְ בְּחַטֹּאתַ֛יִךְ אֲשֶׁר־הִתְעַ֥בְתְּ מֵהֵ֖ן תִּצְדַּ֣קְנָה מִמֵּ֑ךְ וְגַם־אַ֥תְּ בּ֙וֹשִׁי֙ וּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ בְּצַדֶּקְתֵּ֖ךְ אַחְיוֹתֵֽךְ׃
נג וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־שְׁב֤וּת שבית סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־שְׁב֥וּת שבית שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ ושבית וּשְׁב֥וּת שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה׃
נד לְמַ֙עַן֙ תִּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ וְנִכְלַ֕מְתְּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית בְּנַחֲמֵ֖ךְ אֹתָֽן׃
נה וַאֲחוֹתַ֗יִךְ סְדֹ֤ם וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ תָּשֹׁ֣בְןָ לְקַדְמָתָ֔ן וְשֹֽׁמְרוֹן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ תָּשֹׁ֖בְןָ לְקַדְמָתָ֑ן וְאַתְּ֙ וּבְנוֹתַ֔יִךְ תְּשֻׁבֶ֖ינָה לְקַדְמַתְכֶֽן׃
נו וְל֤וֹא הָֽיְתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ לִשְׁמוּעָ֖ה בְּפִ֑יךְ בְּי֖וֹם גְּאוֹנָֽיִךְ׃
נז בְּטֶ֘רֶם֮ תִּגָּלֶ֣ה רָעָתֵךְ֒ כְּמ֗וֹ עֵ֚ת חֶרְפַּ֣ת בְּנוֹת־אֲרָ֔ם וְכׇל־סְבִיבוֹתֶ֖יהָ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים הַשָּׁאט֥וֹת אוֹתָ֖ךְ מִסָּבִֽיב׃
נח אֶת־זִמָּתֵ֥ךְ וְאֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֖יִךְ אַ֣תְּ נְשָׂאתִ֑ים נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
נט כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה ועשית וְעָשִׂ֥יתִי אוֹתָ֖ךְ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית אֲשֶׁר־בָּזִ֥ית אָלָ֖ה לְהָפֵ֥ר בְּרִֽית׃
ט ס וְזָכַרְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־בְּרִיתִ֛י אוֹתָ֖ךְ בִּימֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ וַהֲקִימוֹתִ֥י לָ֖ךְ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
סא וְזָכַ֣רְתְּ אֶת־דְּרָכַ֘יִךְ֮ וְנִכְלַמְתְּ֒ בְּקַחְתֵּ֗ךְ אֶת־אֲחוֹתַ֙יִךְ֙ הַגְּדֹל֣וֹת מִמֵּ֔ךְ אֶל־הַקְּטַנּ֖וֹת מִמֵּ֑ךְ וְנָתַתִּ֨י אֶתְהֶ֥ן לָ֛ךְ לְבָנ֖וֹת וְלֹ֥א מִבְּרִיתֵֽךְ׃
סב וַהֲקִימֹתִ֥י אֲנִ֛י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְיָדַ֖עַתְּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
סג לְמַ֤עַן תִּזְכְּרִי֙ וָבֹ֔שְׁתְּ וְלֹ֨א יִֽהְיֶה־לָּ֥ךְ עוֹד֙ פִּתְח֣וֹן פֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י כְּלִמָּתֵ֑ךְ בְּכַפְּרִי־לָךְ֙ לְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ית נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויהי דבר יהוה אלי לאמר
ב בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה
ג ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית
ד ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת
ה לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך
ו ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי
ז רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה
ח ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי
ט וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן
י ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי
יא ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך
יב ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך
יג ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי [שש] ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי [אכלת] ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה
יד ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה
טו ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי
טז ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה
יז ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם
יח ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי [נתת] לפניהם
יט ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה
כ ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך [מתזנותיך]
כא ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם
כב ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי [זכרת] את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית
כג ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה
כד ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב
כה אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך [תזנותיך]
כו ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני
כז והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה
כח ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת
כט ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת
ל מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת
לא בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי [עשית] בכל רחוב ולא הייתי [היית] כזונה לקלס אתנן
לב האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים
לג לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך
לד ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך
לה לכן זונה שמעי דבר יהוה
לו כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם לז לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך לח ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה לט ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה מ והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם מא ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד מב והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד מג יען אשר לא זכרתי [זכרת] את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי [עשית] את הזמה על כל תועבתיך מד הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה מה בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי מו ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה מז ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי [עשית] כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך מח חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך מט הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה נ ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי נא ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך [אחותיך] בכל תועבותיך אשר עשיתי [עשית] נב גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך נג ושבתי את שביתהן את שבית [שבות] סדם ובנותיה ואת שבית [שבות] שמרון ובנותיה ושבית [ושבות] שביתיך בתוכהנה נד למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן נה ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן נו ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך נז בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב נח את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה נט כי כה אמר אדני יהוה ועשית [ועשיתי] אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית ס וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם סא וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך סב והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה סג למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה
א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן אָדָם הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ.
ג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לִירוּשָׁלַ͏ִם מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית.
ד וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ.
ה לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ.
ו וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
ז רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.
ח וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וַתִּהְיִי לִי.
ט וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן.
י וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.
יא וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ.
יב וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.
יג וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי [שֵׁשׁ] וָמֶשִׁי וְרִקְמָה סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אכלתי [אָכָלְתְּ] וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה.
יד וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
טו וַתִּבְטְחִי בְיָפְיֵךְ וַתִּזְנִי עַל שְׁמֵךְ וַתִּשְׁפְּכִי אֶת תַּזְנוּתַיִךְ עַל כָּל עוֹבֵר לוֹ יֶהִי.
טז וַתִּקְחִי מִבְּגָדַיִךְ וַתַּעֲשִׂי לָךְ בָּמוֹת טְלֻאוֹת וַתִּזְנִי עֲלֵיהֶם לֹא בָאוֹת וְלֹא יִהְיֶה.
יז וַתִּקְחִי כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ מִזְּהָבִי וּמִכַּסְפִּי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וַתַּעֲשִׂי לָךְ צַלְמֵי זָכָר וַתִּזְנִי בָם.
יח וַתִּקְחִי אֶת בִּגְדֵי רִקְמָתֵךְ וַתְּכַסִּים וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי נתתי [נָתַתְּ] לִפְנֵיהֶם.
יט וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ וּנְתַתִּיהוּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ וַיֶּהִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
כ וַתִּקְחִי אֶת בָּנַיִךְ וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי וַתִּזְבָּחִים לָהֶם לֶאֱכוֹל הַמְעַט מתזנתך [מִתַּזְנוּתָיִךְ].
כא וַתִּשְׁחֲטִי אֶת בָּנָי וַתִּתְּנִים בְּהַעֲבִיר אוֹתָם לָהֶם.
כב וְאֵת כָּל תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ לֹא זכרתי [זָכַרְתְּ] אֶת יְמֵי נְעוּרָיִךְ בִּהְיוֹתֵךְ עֵרֹם וְעֶרְיָה מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית.
כג וַיְהִי אַחֲרֵי כָּל רָעָתֵךְ אוֹי אוֹי לָךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
כד וַתִּבְנִי לָךְ גֶּב וַתַּעֲשִׂי לָךְ רָמָה בְּכָל רְחוֹב.
כה אֶל כָּל רֹאשׁ דֶּרֶךְ בָּנִית רָמָתֵךְ וַתְּתַעֲבִי אֶת יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר וַתַּרְבִּי אֶת תזנתך [תַּזְנוּתָיִךְ].
כו וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ גִּדְלֵי בָשָׂר וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנֻתֵךְ לְהַכְעִיסֵנִי.
כז וְהִנֵּה נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְ וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאוֹתַיִךְ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַנִּכְלָמוֹת מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה.
כח וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ וַתִּזְנִים וְגַם לֹא שָׂבָעַתְּ.
כט וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.
ל מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בַּעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כָּל אֵלֶּה מַעֲשֵׂה אִשָּׁה זוֹנָה שַׁלָּטֶת.
לא בִּבְנוֹתַיִךְ גַּבֵּךְ בְּרֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ וְרָמָתֵךְ עשיתי [עָשִׂית] בְּכָל רְחוֹב וְלֹא הייתי [הָיִית] כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן.
לב הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים.
לג לְכָל זֹנוֹת יִתְּנוּ נֵדֶה וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת נְדָנַיִךְ לְכָל מְאַהֲבַיִךְ וַתִּשְׁחֳדִי אוֹתָם לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב בְּתַזְנוּתָיִךְ.
לד וַיְהִי בָךְ הֵפֶךְ מִן הַנָּשִׁים בְּתַזְנוּתַיִךְ וְאַחֲרַיִךְ לֹא זוּנָּה וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ וַתְּהִי לְהֶפֶךְ.
לה לָכֵן זוֹנָה שִׁמְעִי דְּבַר יְהוָה.
לו כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל מְאַהֲבָיִךְ וְעַל כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם. לז לָכֵן הִנְנִי מְקַבֵּץ אֶת כָּל מְאַהֲבַיִךְ אֲשֶׁר עָרַבְתְּ עֲלֵיהֶם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אָהַבְתְּ עַל כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵאת וְקִבַּצְתִּי אֹתָם עָלַיִךְ מִסָּבִיב וְגִלֵּיתִי עֶרְוָתֵךְ אֲלֵהֶם וְרָאוּ אֶת כָּל עֶרְוָתֵךְ. לח וּשְׁפַטְתִּיךְ מִשְׁפְּטֵי נֹאֲפוֹת וְשֹׁפְכֹת דָּם וּנְתַתִּיךְ דַּם חֵמָה וְקִנְאָה. לט וְנָתַתִּי אוֹתָךְ בְּיָדָם וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה. מ וְהֶעֱלוּ עָלַיִךְ קָהָל וְרָגְמוּ אוֹתָךְ בָּאָבֶן וּבִתְּקוּךְ בְּחַרְבוֹתָם. מא וְשָׂרְפוּ בָתַּיִךְ בָּאֵשׁ וְעָשׂוּ בָךְ שְׁפָטִים לְעֵינֵי נָשִׁים רַבּוֹת וְהִשְׁבַּתִּיךְ מִזּוֹנָה וְגַם אֶתְנַן לֹא תִתְּנִי עוֹד. מב וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד. מג יַעַן אֲשֶׁר לֹא זכרתי [זָכַרְתְּ] אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ וַתִּרְגְּזִי לִי בְּכָל אֵלֶּה וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְלֹא עשיתי [עָשִׂית] אֶת הַזִּמָּה עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ. מד הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ. מה בַּת אִמֵּךְ אַתְּ גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ אַתְּ אֲשֶׁר גָּעֲלוּ אַנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן אִמְּכֶן חִתִּית וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי. מו וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה שֹׁמְרוֹן הִיא וּבְנוֹתֶיהָ הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאולֵךְ וַאֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה מִמֵּךְ הַיּוֹשֶׁבֶת מִימִינֵךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ. מז וְלֹא בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ וּבְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן עשיתי [עָשִׂית] כִּמְעַט קָט וַתַּשְׁחִתִי מֵהֵן בְּכָל דְּרָכָיִךְ. מח חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ. מט הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה. נ וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי. נא וְשֹׁמְרוֹן כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה וַתַּרְבִּי אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה וַתְּצַדְּקִי אֶת אחותך [אֲחוֹתַיִךְ] בְּכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אֲשֶׁר עשיתי [עָשִׂית]. נב גַּם אַתְּ שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ בְּחַטֹּאתַיִךְ אֲשֶׁר הִתְעַבְתְּ מֵהֵן תִּצְדַּקְנָה מִמֵּךְ וְגַם אַתְּ בּוֹשִׁי וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ. נג וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שבית [שְׁבוּת] סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שבית [שְׁבוּת] שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ ושבית [וּשְׁבוּת] שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה. נד לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן. נה וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן. נו וְלוֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ. נז בְּטֶרֶם תִּגָּלֶה רָעָתֵךְ כְּמוֹ עֵת חֶרְפַּת בְּנוֹת אֲרָם וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַשָּׁאטוֹת אוֹתָךְ מִסָּבִיב. נח אֶת זִמָּתֵךְ וְאֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אַתְּ נְשָׂאתִים נְאֻם יְהוָה. נט כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה ועשית [וְעָשִׂיתִי] אוֹתָךְ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אֲשֶׁר בָּזִית אָלָה לְהָפֵר בְּרִית. ס וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם. סא וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת מִמֵּךְ אֶל הַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ. סב וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה. סג לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
(א) וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.
(ב) בֶּן אָדָם הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ.
(ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לִירוּשָׁלַ͏ִם מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית.
(ד) וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ.
(ה) לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ.
(ו) וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
(ז) רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.
(ח) וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וַתִּהְיִי לִי.
(ט) וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן.
(י) וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.
(יא) וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ.
(יב) וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.
(יג) וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי [שֵׁשׁ] וָמֶשִׁי וְרִקְמָה סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אכלתי [אָכָלְתְּ] וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה.
(יד) וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
(טו) וַתִּבְטְחִי בְיָפְיֵךְ וַתִּזְנִי עַל שְׁמֵךְ וַתִּשְׁפְּכִי אֶת תַּזְנוּתַיִךְ עַל כָּל עוֹבֵר לוֹ יֶהִי.
(טז) וַתִּקְחִי מִבְּגָדַיִךְ וַתַּעֲשִׂי לָךְ בָּמוֹת טְלֻאוֹת וַתִּזְנִי עֲלֵיהֶם לֹא בָאוֹת וְלֹא יִהְיֶה.
(יז) וַתִּקְחִי כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ מִזְּהָבִי וּמִכַּסְפִּי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וַתַּעֲשִׂי לָךְ צַלְמֵי זָכָר וַתִּזְנִי בָם.
(יח) וַתִּקְחִי אֶת בִּגְדֵי רִקְמָתֵךְ וַתְּכַסִּים וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי נתתי [נָתַתְּ] לִפְנֵיהֶם.
(יט) וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ וּנְתַתִּיהוּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ וַיֶּהִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
(כ) וַתִּקְחִי אֶת בָּנַיִךְ וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי וַתִּזְבָּחִים לָהֶם לֶאֱכוֹל הַמְעַט מתזנתך [מִתַּזְנוּתָיִךְ].
(כא) וַתִּשְׁחֲטִי אֶת בָּנָי וַתִּתְּנִים בְּהַעֲבִיר אוֹתָם לָהֶם.
(כב) וְאֵת כָּל תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ לֹא זכרתי [זָכַרְתְּ] אֶת יְמֵי נְעוּרָיִךְ בִּהְיוֹתֵךְ עֵרֹם וְעֶרְיָה מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית.
(כג) וַיְהִי אַחֲרֵי כָּל רָעָתֵךְ אוֹי אוֹי לָךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
(כד) וַתִּבְנִי לָךְ גֶּב וַתַּעֲשִׂי לָךְ רָמָה בְּכָל רְחוֹב.
(כה) אֶל כָּל רֹאשׁ דֶּרֶךְ בָּנִית רָמָתֵךְ וַתְּתַעֲבִי אֶת יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר וַתַּרְבִּי אֶת תזנתך [תַּזְנוּתָיִךְ].
(כו) וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ גִּדְלֵי בָשָׂר וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנֻתֵךְ לְהַכְעִיסֵנִי.
(כז) וְהִנֵּה נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְ וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאוֹתַיִךְ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַנִּכְלָמוֹת מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה.
(כח) וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ וַתִּזְנִים וְגַם לֹא שָׂבָעַתְּ.
(כט) וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.
(ל) מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בַּעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כָּל אֵלֶּה מַעֲשֵׂה אִשָּׁה זוֹנָה שַׁלָּטֶת.
(לא) בִּבְנוֹתַיִךְ גַּבֵּךְ בְּרֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ וְרָמָתֵךְ עשיתי [עָשִׂית] בְּכָל רְחוֹב וְלֹא הייתי [הָיִית] כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן.
(לב) הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים.
(לג) לְכָל זֹנוֹת יִתְּנוּ נֵדֶה וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת נְדָנַיִךְ לְכָל מְאַהֲבַיִךְ וַתִּשְׁחֳדִי אוֹתָם לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב בְּתַזְנוּתָיִךְ.
(לד) וַיְהִי בָךְ הֵפֶךְ מִן הַנָּשִׁים בְּתַזְנוּתַיִךְ וְאַחֲרַיִךְ לֹא זוּנָּה וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ וַתְּהִי לְהֶפֶךְ.
(לה) לָכֵן זוֹנָה שִׁמְעִי דְּבַר יְהוָה.
(לו) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל מְאַהֲבָיִךְ וְעַל כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם.
(לז) לָכֵן הִנְנִי מְקַבֵּץ אֶת כָּל מְאַהֲבַיִךְ אֲשֶׁר עָרַבְתְּ עֲלֵיהֶם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אָהַבְתְּ עַל כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵאת וְקִבַּצְתִּי אֹתָם עָלַיִךְ מִסָּבִיב וְגִלֵּיתִי עֶרְוָתֵךְ אֲלֵהֶם וְרָאוּ אֶת כָּל עֶרְוָתֵךְ.
(לח) וּשְׁפַטְתִּיךְ מִשְׁפְּטֵי נֹאֲפוֹת וְשֹׁפְכֹת דָּם וּנְתַתִּיךְ דַּם חֵמָה וְקִנְאָה.
(לט) וְנָתַתִּי אוֹתָךְ בְּיָדָם וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה.
(מ) וְהֶעֱלוּ עָלַיִךְ קָהָל וְרָגְמוּ אוֹתָךְ בָּאָבֶן וּבִתְּקוּךְ בְּחַרְבוֹתָם.
(מא) וְשָׂרְפוּ בָתַּיִךְ בָּאֵשׁ וְעָשׂוּ בָךְ שְׁפָטִים לְעֵינֵי נָשִׁים רַבּוֹת וְהִשְׁבַּתִּיךְ מִזּוֹנָה וְגַם אֶתְנַן לֹא תִתְּנִי עוֹד.
(מב) וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד.
(מג) יַעַן אֲשֶׁר לֹא זכרתי [זָכַרְתְּ] אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ וַתִּרְגְּזִי לִי בְּכָל אֵלֶּה וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְלֹא עשיתי [עָשִׂית] אֶת הַזִּמָּה עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ.
(מד) הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ.
(מה) בַּת אִמֵּךְ אַתְּ גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ אַתְּ אֲשֶׁר גָּעֲלוּ אַנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן אִמְּכֶן חִתִּית וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי.
(מו) וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה שֹׁמְרוֹן הִיא וּבְנוֹתֶיהָ הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאולֵךְ וַאֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה מִמֵּךְ הַיּוֹשֶׁבֶת מִימִינֵךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ.
(מז) וְלֹא בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ וּבְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן עשיתי [עָשִׂית] כִּמְעַט קָט וַתַּשְׁחִתִי מֵהֵן בְּכָל דְּרָכָיִךְ.
(מח) חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ.
(מט) הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה.
(נ) וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי.
(נא) וְשֹׁמְרוֹן כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה וַתַּרְבִּי אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה וַתְּצַדְּקִי אֶת אחותך [אֲחוֹתַיִךְ] בְּכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אֲשֶׁר עשיתי [עָשִׂית].
(נב) גַּם אַתְּ שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ בְּחַטֹּאתַיִךְ אֲשֶׁר הִתְעַבְתְּ מֵהֵן תִּצְדַּקְנָה מִמֵּךְ וְגַם אַתְּ בּוֹשִׁי וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ.
(נג) וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שבית [שְׁבוּת] סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שבית [שְׁבוּת] שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ ושבית [וּשְׁבוּת] שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה.
(נד) לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן.
(נה) וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן.
(נו) וְלוֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ.
(נז) בְּטֶרֶם תִּגָּלֶה רָעָתֵךְ כְּמוֹ עֵת חֶרְפַּת בְּנוֹת אֲרָם וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַשָּׁאטוֹת אוֹתָךְ מִסָּבִיב.
(נח) אֶת זִמָּתֵךְ וְאֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אַתְּ נְשָׂאתִים נְאֻם יְהוָה.
(נט) כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה ועשית [וְעָשִׂיתִי] אוֹתָךְ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אֲשֶׁר בָּזִית אָלָה לְהָפֵר בְּרִית.
(ס) וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם.
(סא) וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת מִמֵּךְ אֶל הַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ.
(סב) וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה.
(סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
| "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (פסוק ו) על קיר ביד ושם |
א
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:
ב
בֶּן אָדָם, הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ.
ג
וְאָמַרְתָּ: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לִירוּשָׁלַ͏ִם: מְכֹרֹתַיִךְ המקור שלך וּמֹלְדֹתַיִךְ ומוצאך מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, אָבִיךְ הָאֱמֹרִי אין הכוונה שמוצא ישראל מהאמורי והחיתי, אלא שישראל מתנהגים כמותם וְאִמֵּךְ חִתִּית.
ד
וּמוֹלְדוֹתַיִךְ ובאשר ללידתך (הנמשל הוא: אומת ישראל נולדה במצרים, כעם של עבדים, ולא היה מי שידאג לה, עד שה' הוציא אותנו ממצרים) בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ לא היה מי שיכרות את חבל הטבור שלך וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי לנקיון, וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ היו נוהגים לשפשפף מלח על עור התינוק כדי לחזקו וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ היו נוהגים לעטוף את כל גוף התינוק כדי למקם את איבריו.
ה
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה כדי לחמול עָלָיִךְ, וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ כמות שאת, כאשר גופך עדיין מגואל, מלוכלך בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ.
ו
וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ לידך וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ למרות שאת מתבוססת בדם שלך חֲיִי אני אדאג לכך שתחיי, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
ז
רְבָבָה חזקה וממשיכה לגדול כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים ללבוש את התכשיט היפה ביותר, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה אך עדיין לא באמת היית לבושה כראוי לבת מלך (הנמשל: ישראל עדיין היו ערומים מהמצוות ביציאת מצרים).
ח
וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים זמנך הגיע, לגיל הראוי לאהבה, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי את כנף ביגדי (מליצה ללקיחה בברית הנישואין - ראה רות ג ט, והנמשל: מעמד הר סיני) עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ, וָאֶשָּׁבַע לָךְ, וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וַתִּהְיִי לִי.
ט
וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ, וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן.
י
וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ נעליים העשויים מעור תחש. עור התחש שימש גם לבניית המשכן, ואולי יש בפסוק זה רמז לכך שהוא משל לציווי על הקמת המשכן לאחר מעמד הר סיני, וָאֶחְבְּשֵׁךְ אתן לך כיסוי ראש רקום בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.
יא
וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי תכשיטים, וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד שרשרת גדולה של מלכים, ענק עַל גְּרוֹנֵךְ.
יב
וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ, וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ, וַעֲטֶרֶת זר תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.
יג
וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ (ששי) שֵׁשׁ וָמֶשִׁי וְרִקְמָה. סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן (אכלתי) אָכָלְתְּ, וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה תהיי ראויה להיות מלכה (בנמשל: ישראל הפכה לממלכה).
יד
וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ, כִּי כָּלִיל מושלם הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
טו וַתִּבְטְחִי בְיָפְיֵךְ וַתִּזְנִי עַל שְׁמֵךְ באמצעות פרסומך (ישראל משכו לארצם מנהגי ע"ז), וַתִּשְׁפְּכִי אֶת תַּזְנוּתַיִךְ זימתך (כמו כוס מלאה זימה שעולה על גדותיה) עַל כָּל עוֹבֵר לוֹ יֶהִי יהיה לו, כל עובר יקבל מהזנות שלך. טז וַתִּקְחִי מִבְּגָדַיִךְ וַתַּעֲשִׂי לָךְ בָּמוֹת מיטות (ורומז לנמשל: מזבחות לע"ז) טְלֻאוֹת מרופדות בבדים, וַתִּזְנִי עֲלֵיהֶם. לֹא בָאוֹת וְלֹא יִהְיֶה עשית דברים שלא מתרחשים וגם לא ראוי שיעשו. יז וַתִּקְחִי כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ, מִזְּהָבִי וּמִכַּסְפִּי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, וַתַּעֲשִׂי לָךְ צַלְמֵי זָכָר פסלים בצורת אבר הזכרות, וַתִּזְנִי בָם. יח וַתִּקְחִי אֶת בִּגְדֵי רִקְמָתֵךְ וַתְּכַסִּים כיסית את צלמי הזכר כדי לשמור עליהם, וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי (נתתי) נָתַתְּ לִפְנֵיהֶם. יט וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ - סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ - וּנְתַתִּיהוּ נתת אותו לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ, וַיֶּהִי וכך היה לאורך זמן, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. כ וַתִּקְחִי אֶת בָּנַיִךְ וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי, וַתִּזְבָּחִים לָהֶם לאלילים, כגון לעבודת המולך לֶאֱכוֹל. הַמְעַט האם לא די ב- (מתזנתך) מִתַּזְנוּתָיִךְ. כא וַתִּשְׁחֲטִי אֶת בָּנָי, וַתִּתְּנִים בְּהַעֲבִיר אוֹתָם בכך שהעברת אתם באש לָהֶם לאלילים. כב וְאֵת יחד עם כָּל תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ לֹא (זכרתי) זָכַרְתְּ אֶת יְמֵי נְעוּרָיִךְ, בִּהְיוֹתֵךְ עֵרֹם וְעֶרְיָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית. כג וַיְהִי ומה אם כן יהיה אַחֲרֵי כָּל רָעָתֵךְ מעשיך הרעים - אוֹי, אוֹי לָךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. כד וַתִּבְנִי לָךְ גֶּב מקום מוגבה, וַתַּעֲשִׂי לָךְ רָמָה במה בְּכָל רְחוֹב. כה אֶל כָּל רֹאשׁ דֶּרֶךְ בכל תחילת דרך ראשית בָּנִית רָמָתֵךְ, וַתְּתַעֲבִי גרמת שימאס (החצנת אותו ובכך גרמת שיהיה מתועב) אֶת יָפְיֵךְ, וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר, וַתַּרְבִּי אֶת (תזנתך) תַּזְנוּתָיִךְ. כו וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ, גִּדְלֵי בָשָׂר האיבר הזכרי (כמו להלן כג, כ) , וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנֻתֵךְ לְהַכְעִיסֵנִי. כז וְהִנֵּה נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְ, וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ אפחית את מנת המזון שאני נותן לך, וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאוֹתַיִךְ לרצון השונאות אותך (בנמשל: ישראל יוכו בידי הפלישתים), בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַנִּכְלָמוֹת מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה המתבישות ממך במעשי הזימה שלך, כי אפילו הגזמת יותר מהן. כח וַתִּזְנִי תפני בהצעות לזנות אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר הנמשל רומז למשל למקרה בו אחז פנה למלך אשור לעזרה נגד ממלכת ישראל - מלכים ב, פרק טז מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ כי לא שבעת מקשרי הזנות עם מצרים. וַתִּזְנִים, וְגַם לֹא שָׂבָעַתְּ. כט וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן הסוחרים (אין הכוונה לארץ כנען, אלא לבבל שידועה במסחר המפותח שלה) כַּשְׂדִּימָה לארץ הכשדים, בבל, וְגַם בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ. ל מָה אֲמֻלָה כמה אומלל לִבָּתֵךְ ליבך, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, בַּעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כָּל אֵלֶּה, מַעֲשֵׂה אִשָּׁה זוֹנָה שַׁלָּטֶת העושה את מעשיה ללא מעצורים. לא בִּבְנוֹתַיִךְ כאשר בנית את גַּבֵּךְ מקום מוגבה לזנות\עבודה זרה (כמו בפסוק כד) בְּרֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ, וְרָמָתֵךְ (עשיתי) עָשִׂית בְּכָל רְחוֹב, וְלֹא (הייתי) הָיִית כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן המבזה את האתנן (התשלום) כדי לא להראות שהיא נואשת לכסף. אך את לא התביישת בכלל. לב הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת, תַּחַת אִישָׁהּ בזמן שהיא נשואה לבעלה (נמשל: בזמן שה' הוא האל שלך) תִּקַּח אֶת זָרִים. לג לְכָל זֹנוֹת יִתְּנוּ נֵדֶה לקוחותיה יתנו להן מתנות (קרוב למילה נדוניה) , וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת נְדָנַיִךְ מתנותיך לְכָל מְאַהֲבַיִךְ, וַתִּשְׁחֳדִי אוֹתָם שיחדת, שילמת להם לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב מכל עבר בְּתַזְנוּתָיִךְ. לד וַיְהִי בָךְ כך התקיים בך הֵפֶךְ מִן הַנָּשִׁים דבר הפוך מיתר הזונות (ששילמת במקום שישלמו לך - בנמשל: האומות לא רצו להשפיע עליך, אלא את רדפת ללמוד מהן את דרכי הע"ז) בְּתַזְנוּתַיִךְ, וְאַחֲרַיִךְ לֹא זוּנָּה לא הייתה כזאת זנות. וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן, וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ, וַתְּהִי לְהֶפֶךְ.
לה
לָכֵן זוֹנָה שִׁמְעִי דְּבַר יְהוָה.
{פ}
לו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ נחשף האזור התחתון שלך, המכוסה וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל מְאַהֲבָיִךְ, וְעַל כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ וְכִדְמֵי בָנַיִךְ ועל כל דמי בניך, הבנים ש"שילמת" בהם לע"ז אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם.
לז
לָכֵן הִנְנִי מְקַבֵּץ אֶת כָּל מְאַהֲבַיִךְ אֲשֶׁר עָרַבְתְּ היית ערבה, נעימה עֲלֵיהֶם, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אָהַבְתְּ עַל יחד עם כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵאת, וְקִבַּצְתִּי אֹתָם עָלַיִךְ מִסָּבִיב, וְגִלֵּיתִי עֶרְוָתֵךְ אֲלֵהֶם וְרָאוּ אֶת כָּל עֶרְוָתֵךְ.
לח
וּשְׁפַטְתִּיךְ מִשְׁפְּטֵי כפי ששופטים נֹאֲפוֹת וְשֹׁפְכֹת דָּם, וּנְתַתִּיךְ דַּם חֵמָה וְקִנְאָה אתן בך שפיכות דמים ע"י אויבים העושים זאת בכעס.
לט
וְנָתַתִּי אוֹתָךְ בְּיָדָם, וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ, וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ, וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ את חפצייך היקרים (בנמשל: כלי המקדש), וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה.
מ
וְהֶעֱלוּ עָלַיִךְ קָהָל וְרָגְמוּ אוֹתָךְ בָּאָבֶן, וּבִתְּקוּךְ ידקרו את גופך בְּחַרְבוֹתָם.
מא
וְשָׂרְפוּ בָתַּיִךְ בָּאֵשׁ, וְעָשׂוּ בָךְ שְׁפָטִים לְעֵינֵי נָשִׁים רַבּוֹת. וְהִשְׁבַּתִּיךְ מִזּוֹנָה מלעסוק בזנות, וְגַם אֶתְנַן לֹא תִתְּנִי עוֹד.
מב וַהֲנִחֹתִי ארגיע את חֲמָתִי בָּךְ, וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ, וְשָׁקַטְתִּי, וְלֹא אֶכְעַס עוֹד. מג יַעַן אֲשֶׁר לֹא (זכרתי) זָכַרְתְּ אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ, וַתִּרְגְּזִי לִי והרגזת אותי בְּכָל אֵלֶּה. וְגַם אֲנִי הֵא הנה את דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ בראשך (העונש על דרכך הרעה יבוא עליך) נָתַתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. וְלֹא והאם לא (עשיתי) עָשִׂית תיקנת אֶת הַזִּמָּה עַל בנוסף על כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ?
מד הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל מי שאומר משלים, פתגמים עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר: "כְּאִמָּה - בִּתָּהּ". מה בַּת אִמֵּךְ אַתְּ - גֹּעֶלֶת בוחלת, מתנכרת ל- אִישָׁהּ בעלה וּבָנֶיהָ. וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ דומה לאחות שלך אַתְּ - אֲשֶׁר גָּעֲלוּ אַנְשֵׁיהֶן בעליהן (של אחיותיך) וּבְנֵיהֶן. אִמְּכֶן חִתִּית כמו בפסוק ג וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי. מו וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה בשטחה, ובמספר השבטים שבה - שֹׁמְרוֹן, הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאולֵךְ מצפון לך. וַאֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה מִמֵּךְ, הַיּוֹשֶׁבֶת מִימִינֵךְ מדרום לך - סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ שאר הערים הקטנות הסמוכות לסדום: עמורה, אדמה, צבויים וצוער (בראשית יד ב). מז וְלֹא לא רק ש- בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ וּבְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן (עשיתי) עָשִׂית, כִּמְעַט קָט אלא שגם בזמן קצר וַתַּשְׁחִתִי מֵהֵן יותר מאחיותיך בְּכָל דְּרָכָיִךְ.
מח
חַי אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ, הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ.
מט
הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן גאווה שִׂבְעַת על כך שהיתה שבעה מרוב לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט שאננות הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה.
נ
וַתִּגְבְּהֶינָה גבה ליבם, התגאו (סדום ובנותיה) וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי, וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי ברגע שראיתי זאת.
{ס}
נא וְשֹׁמְרוֹן - כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה. וַתַּרְבִּי אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה יותר ממנה. וַתְּצַדְּקִי גרמת שיראו כצדיקות (ביחס אליך) אֶת (אחותך) אֲחוֹתַיִךְ סדום ושומרון בְּכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אֲשֶׁר (עשיתי) עָשִׂית. נב גַּם אַתְּ שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בושתך אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ איחלת לַאֲחוֹתֵךְ. בְּחַטֹּאתַיִךְ אֲשֶׁר הִתְעַבְתְּ היית יותר מתועבת מֵהֵן תִּצְדַּקְנָה מִמֵּךְ. וְגַם אַתְּ בּוֹשִׁי וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ כשגרמת לאחיותיך שיחשבו לצדיקות.
נג
וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אחזיר את הערים האלו למצבן המקורי: אֶת (שבית) שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת (שבית) שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ, (ושבית) וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה אז גם אשיב אותך לקדמותך יחד איתן.
נד
לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ, וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית, בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן הן ימצאו נחמה כאשר יראו את צרתך הגדולה (ויגידו: הנה יהודה לקתה כמונו).
נה
וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן, וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן, וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן.
נו
וְלוֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ לנושא לדבר עליו בתקופה שעוד עמדת בתפארתך (לפני שחרבת לא התבוננת על חטאיה ועונשה של סדום, לא למדת לקח).
נז
בְּטֶרֶם ...בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ, לפני ש- תִּגָּלֶה רָעָתֵךְ, כְּמוֹ עֵת חֶרְפַּת כמו בזמן שביזו אותך בְּנוֹת אֲרָם וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ, בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, הַשָּׁאטוֹת המבזות אוֹתָךְ מִסָּבִיב.
נח
אֶת זִמָּתֵךְ וְאֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ - אַתְּ נְשָׂאתִים, נְאֻם יְהוָה.
{ס}
נט
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: (ועשית) וְעָשִׂיתִי אוֹתָךְ אעניש אותך כַּאֲשֶׁר עָשִׂית, אֲשֶׁר בָּזִית אָלָה את השבועה (שנשבעת לשמור אמונים לה') לְהָפֵר בְּרִית.
ס
וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם קיימת לנצח.
סא
וְזָכַרְתְּ אֶת דְּרָכַיִךְ וְנִכְלַמְתְּ, בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ הַגְּדֹלוֹת שומרון ובנותיה מִמֵּךְ אֶל יחד עם הַקְּטַנּוֹת סדום ובנותיה מִמֵּךְ, וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת הן יהיו שייכות לך וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ לא מפני שמגיע לך, שהרי לא שמרת את בריתך.
סב
וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ, וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה.
סג
לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ, וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה יכולת לדבר מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ, בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: