מפרשי רש"י על בראשית מ כ
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ' • פסוק כ' |
• א • ד • ה • י • יב • יג • יד • כ • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכׇל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃
רש"י
"יום הלדת את פרעה" - יום לידתו וקורין לו יום גינוסיא ולשון הולדת לפי שאין הולד נולד אלא ע"י אחרים שהחיה מילדת את האשה ועל כן החיה נקראת מילדת וכן (יחזקאל טז) ומולדותיך ביום הולדת אותך וכן (ויקרא יג) אחרי הוכבס את הנגע שכיבוסו על ידי אחרים
"וישא את ראש וגו'" - מנאם עם שאר עבדיו שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו וזכר את אלו בתוכם כמו שאו את ראש ל' מנין
רש"י מנוקד ומעוצב
יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה – יוֹם לֵידָתוֹ, וְקוֹרִין לוֹ יוֹם גִּנּוּסְיָּא. וּלְשׁוֹן "הֻלֶּדֶת", לְפִי שֶׁאֵין הַוָּלָד נוֹלָד אֶלָּא עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁהַחַיָּה מְיַלֶּדֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְעַל כֵּן הַחַיָּה נִקְרֵאת "מְיַלֶּדֶת". וְכֵן "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז,ד); וְכֵן: "אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע" (ויקרא יג,נה), שֶׁכִּבּוּסוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ וְגוֹמֵר – מְנָאָם עִם שְׁאָר עֲבָדָיו, שֶׁהָיָה מוֹנֶה הַמְּשָׁרְתִים שֶׁיְּשָׁרְתוּ לוֹ בִּסְעֻדָּתוֹ, וְזָכַר אֶת אֵלּוּ בְּתוֹכָם; כְּמוֹ: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ" (במדבר א,ב), לְשׁוֹן מִנְיָן.
מפרשי רש"י
[יג] ולשון הולדת וכו' כמו הוכבס את הנגע. פירוש שהוא מקור מבנין הפעל, וכן "הוכבס את הנגע" (ויקרא י"ג, נ"ה) הוא מקור מבנין הפעל, ופירושו שהוכבס על ידי אחרים. ואף על גב שכתיב אחריו מלת 'את' "הולדת את פרעה" "הכבס את הנגע", צריך לפרש "יום הולדת" שהולידה את פרעה, וכן "אחרי הוכבס" שכבס את הנגע, כמו שכתיב (שמות י', ח') "ויושב את משה ואת אהרן". ולפי המדקדקים שניהם "הולדת" "הכבס" מורכבים משני בנינים; "הולדת" מבנין הפעל ומבנין הקל, "הכבס" מבנין הפעל ומן בנין הדגש, אף על גב שעל "הולדת" לא אמרו שהוא מורכב משני בנינים - נראה אלי שהוא מורכב: