קטגוריה:בראשית מג כג
ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָ/כֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵי/כֶ֜ם וֵֽ/אלֹהֵ֤י אֲבִי/כֶם֙ נָתַ֨ן לָ/כֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּ/אַמְתְּחֹ֣תֵי/כֶ֔ם כַּסְפְּ/כֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑/י וַ/יּוֹצֵ֥א אֲלֵ/הֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲמַר שְׁלָם לְכוֹן לָא תִדְחֲלוּן אֱלָהֲכוֹן וֵאלָהָא דַּאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן סִימָן בְּטוּעְנֵיכוֹן כַּסְפְּכוֹן אֲתָא לְוָתִי וְאַפֵּיק לְוָתְהוֹן יָת שִׁמְעוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר שְׁלָם לְכוֹן מִן רִבּוֹנִי לָא תִידַחֲלוּן אֱלָהֵיכוֹן וֵאלָהָא דַאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן סִימָא בְּטוֹנֵיכוֹן כַּסְפֵּיכוֹן אָתָא לְוָתִי וְאַפֵּיק לְוַותְהוֹן יַת שִׁמְעוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מג (עריכה)
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כג) "ויאמר שלום לכם אל תיראו". ר"ל לא הבאתי אתכם כאן בעבור זה, "אלהיכם ואלהי אביכם", במדרש בין בזכותכם בין בזכות אבותיכם נתן לכם מטמון באמתחותיכם, מכל מקום כספכם בא אלי, פירשו שאחר שהטעם מה שהקדים ה' שיהיה במצרים שבע גדול ואחריו רעב בכל הארצות, הוא כדי לקיים מ"ש ואח"כ יצאו ברכוש גדול, ומצרים היתה אז עניה, והזמין ה' שכל הארצות הביאו לשם כסף וזהב עד שנתעשרו והיה להם רכוש גדול, שיקחו ישראל עמהם בצאתם. עפ"ז אמר להם אחר שכל הכסף המובא מכל הארצות הוא בשבילכם, שעתידים אתם לקחתו כהבטחת ה', א"צ שאתם תתנו ג"כ כסף, אחר שהוא רק בשבילכם, ובאשר לא נודע באיזה זכות יהיה מה שיצאו ברכוש גדול אם יהיה בזכות עצמם או בזכות אבותיהם, אמר "אלהיכם ואלהי אביכם", ר"ל או שהוא בזכותכם מצד שהוא אלהיכם, או שהוא מצד שהוא אלהי אבותיכם, ועז"א בין בזכותכם בין בזכות אבותיכם, "נתן לכם מטמון באמתחתיכם", ר"ל אחר שהכסף המובא מכ"מ הוא רק מטמון, שטומנים אותו באוצר לעת יצ"מ שיהיה אז שלכם, א"כ המטמון הזה יהיה באמתחותיכם, כי למה לכם לתתו באוצר של פרעה אחר שהוא בשבילכם, ומפרש "כספכם בא אלי", כל הכסף הבא אלי מכל המקומות הוא כספכם המוכן בשבילכם, ועז"א מכל מקום [פי' מכל המקומות] כספכם בא אלי:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג כג.
וַיֹּאמֶר
האיש "אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ" של יוסף ענה לאחים.
- "שָׁלוֹם לָכֶם" - דברי שלום והזמנה. אל תפחדו.
- "אַל תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם" - אני מכיר באלוהיכם ומכבד את אלוהי אביכם, והוא שנתן לכם מטמון. כאילו שזה לא הכסף שלהם שהושב להם. לכל בר-דעת זה חייב להיות ברור כשקר. נס כזה לא קרה לא לאברהם, לא ליצחק ולא ליעקב. אלוהים רק ברך את מעשיהם והביא להצלחה, אבל לא יצר הצלחה מאפס.
- "כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי" – האיש אומר שהוא קיבל את התשלום כנדרש, והאחים לא חייבים לו דבר.
אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם
סביר שיוסף פקד על משרתו להשיב את הכסף לשקים של האחים, ולאחד האחים לשים את הכסף בפי השק. האחים התנצלו על הטעות והציעו להשיב את הכסף. המשרת אמר לאחים שאלוהים נתן להם מטמון כסף.
למעשה יוסף צחק על אחיו. האחים הביאו עודף כסף כדי לקנות את יוסף מעבדותו, במידה והם ימצאו אותו. הם הלכו לחפש את אחיהם היפה בערוות הארץ, בבתי מרחץ ובבתי זונות. האחים הביאו כמות כסף שיעקב לא ירגיש בחסרונו, ומספיק והותר לשלם עבור עבד עברי. יוסף ראה כמה כסף יש ברשותם בצרורות, וצחק עליהם שהם צריכים יותר כסף כדי לקנות אותו מפוטיפר, כאשר הוא היה מנהל הבית או מנהל בית הסוהר. עכשו הם צריכים אפילו יותר כדי לקנות אותו מפרעה. יוסף עזר להם במגבית, כדי לעודד אותם למצוא אותו. גם כאשר בנימין 'כאילו' גנב את גביע הכסף, זה היה רמז שבנימין חושב שהוא זקוק לעוד כסף כדי להציל את אחיו, ויהודה לא העיז להגיד שזה לא נכון, והודה באשמה.
וַיּוֹצֵא
- "וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן" - האיש שחרר את שמעון והוציא אותו לאחים בפתח הבית כדי להראות ששמעון חי ולא סבל. שמעון היה חופשי לדבר עם אחיו ולספר מה שהוא רוצה. האיש הראה שהשליט לא דואג מה שמעון יספר לאחיו. לא נאמר ששמעון סיפר לאחיו איך היה במעצר. נראה ששמעון לא למד דבר ולא היה לו דבר חשוב לספר.
האיש פעל על דעת עצמו
כל הפעולות והמילים שהאיש אמר, הוא אמר על דעת עצמו, מתוך מה שהוא ידע והבין מדברי יוסף. אנו רואים שהוא חכם מאוד, וכאילו שיוסף עמד שם ואמר את הדברים הללו. לאיש יש חופש פעולה נרחב ביותר וסמכות רבה.
יוסף לגלג על אחיו ונתן להם רמזים על זהותו
יוסף לא עשה מאמץ להסתיר את זהותו. הוא דוחף את האחים ובכל זאת הם לא מרימים את ראשם ומעיזים לחשוד בו.
- הם הופרדו מכל קוני האוכל, והואשמו כמרגלים, למרות שהם ידעו שהם רק חיפשו את אחיהם (רש"י).
- השליט לחץ עליהם כאילו שהוא ידוע עליהם, עד שהם הודו שיש להם אח קטן בכנען, ואח אחד איננו, לכן הם חיפשו אותו.
- השליט נשבע בשם פרעה, וקבע שאחד ילך להביא את האח הקטן.
- הם נאסרו לשלושה ימים, אבל בתנאים טובים.
- השליט הפר את שבועתו בשם פרעה, בטענה שהוא ירא אלוהים.
- השליט שיחרר אותם ללכת להביא אוכל למשפחתם והחזיק רק אח אחד, את שמעון.
- כספם הושב להם, אם כדי לעזור להם בשנות הרעב או כדי לגרום להם לחזור.
- שמעון הוחזר בלי שפגעו בו והוא היה בריא ושלם.
- הם מוזמנים בשלום לאכול עם השליט בביתו.
- נותנים להם כבוד גדול של רחיצת רגלים ואכילה עם השליט.
- השליט שואל לשלום אביהם הזקן.
- השליט קורא לבנימין "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי" (ביאור:בראשית מג כט), כאשר התוספת "בְּנִי" היא מיותרת ומראה על קרבה משפחתית.
- השליט אוכל איתם, למרות שזו תועבה למצרים לאכול עם העברים.
- השליט מושיב אותם לפי סדר הגיל, ויתכן שגם לפי סדר האימהות, וכך יוצא שבנימין ישב לידו, הן רק כך היתה הזדמנות לבנימין לגנוב את הגביע של יוסף. האחים התפלאו אבל לא שאלו איך השליט ידע, כאשר כולם נולדו בתוך 6 שנים ל4 אמהות. ( ברור שבנימין ישב ליד יוסף: אם כצעיר בבני רחל, אחריהם ששת בני לאה, אחריהם שני בני בלהה, ואחרונים שני בני זלפה, או שבנימין ישב אחרון, לידו, (הצעיר ביותר))
- השליט משתכר איתם, יתכן שבנסיון לשמוע דברי סוד בזמן השכרות, או ליצור את האפשרות שבזמן שכולם היו שיכורים בנימין יגנוב את גביעו והאחים לא יוכלו להעיד שזה לא קרה.
- משרתו של יוסף מודיע לאחים על גנבת הגביע: "הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ, וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ" (ביאור:בראשית מד ה) וכך הוא מודיע להם שהוא קוסם ומכשף - כמו האחד שהם זרקו לבור ושלחו למצרים. ואחר כך יוסף עצמו חוזר על המשפט הזה כדי להדגיש שהוא עצמו קוסם, ככתוב: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו).
אולם האחים לא מבינים, או מבינים ושותקים, כי איך הם יעיזו להגיד למשנה המלך שהוא עבד עברי, אחיהם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מג כג"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.