קטגוריה:בראשית מג ח
נוסח המקרא
ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ.
וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃
וַ/יֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗י/ו שִׁלְחָ֥/ה הַ/נַּ֛עַר אִתִּ֖/י וְ/נָק֣וּמָה וְ/נֵלֵ֑כָה וְ/נִֽחְיֶה֙ וְ/לֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽ/נוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְהוּדָה לְיִשְׂרָאֵל אֲבוּהִי שְׁלַח עוּלֵימָא עִמִּי וּנְקוּם וְנֵיזֵיל וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת אַף אֲנַחְנָא אַף אַתְּ אַף טַפְלַנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְהוּדָה לְיִשְרָאֵל אָבוֹי שָׁדַר טַלְיָא עִמִי וְנֵיקוֹם וְנֵיזֵיל וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת אוּף אֲנַן אוּף אַנְתְּ אוּף טַפְלָנָא: |
רש"י
"ולא נמות" - ברעב (ב"ר) בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש ואנו כלנו מתים ברעב אם לא נלך מוטב שתניח את הספק ותתפוש את הודאי
[ו] בנימין ספק כו'. דאם לא כן מה "גם אנחנו" הרי כבר כתיב "ולא נמות", אלא כך אמרו - בנימין ספק, וכאן ודאי אם לא נלך - נמות, ועוד בנימין נפש אחד - ואנו כולנו מתים עם בנימין:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא נָמוּת – בָּרָעָב. בִּנְיָמִין סָפֵק יִתָּפֵשׂ סָפֵק לֹא יִתָּפֵשׂ, וְאָנוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים בָּרָעָב אִם לֹא נֵלֵךְ; מוּטָב שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק וְתִתְפֹּשׂ אֶת הַוַדַּאי (תנחומא ח).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
או ירצה שאם לא ילכו עתידים למות בעולם העליון כי יאמר ה' להם למה לא טרחו לחיי נפשם:
גם אנחנו. אומרו גם פי' מלבד בנימין שאתה ירא עליו בהליכה זו יחיה וגם המה, וזולת זה הנה הוא והם מתים ודאי ואינו מן הראוי שימותו כולם וגם בנימין משום ספק בנימין, לו יהיה שספק סכנת בנימין מוכרע כאמור בטענת יעקב כמו שפירשתי בפסוק (מ"ב, לח) כי אחיו מת. ואומרו גם אתה אחרו הזכרת חיות אביהם לחיותם, אפשר שנתכוונו לדבר כפי הדין (יו"ד רנ"א) שחיי אדם קודמין אפילו לחיי אביו. או אפשר שנתכוונו לדבר בדרך לא זו אף זו והוא העליון. או יאמר עז"ה לא הם לבד בהליכתם יחיו אלא גם אתה צריך לדבר כי אין לחם בכל הארץ זולת במצרים והוא מסוכן אם לא ילכו, ואומרו גם טפינו באחרונה כי בניו של אדם חביבין עליו מגופו. וצא ולמד מדוד שאמר על אבשלום הגם שהיה רודף אביו (ש"ב, יט) מי יתן מותי וגו':
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג ח.
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו
אחרי שיעקב השהה את השיחה וחיפש אשמים, איך קרה שהשליט דרש את בנימין, יהודה חוזר לקחת את רשות הדיבור כראש האחים.
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה
יהודה הרגיש מחוייבות להיות אחראי לבנימין, כי הוא זה שגרם שיוסף נמכר לעבדות.
יהודה הרגיש שהוא חטא לאביו מאז מכירת יוסף ועד עכשו, ככתוב ברמז: "וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מג ט). יהודה מתחייב להחזיר את בנימין ולהביא אוכל כדי למנוע מוות ברעב מכל המשפחה, כדבריו: "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ" (ביאור:בראשית מג ח), וזאת כדי שהוא לא ימשיך לחטוא ליעקב 'כל הימים', עד מותו של יעקב. לכן בהמשך יהודה מתנדב להיות עבד במקום בנימין (ביאור:בראשית מד לג), וכך בנימין יחזור בשלום יחד עם האוכל לבני המשפחה. זה היה הנסיון של יהודה להודות באשמתו שהוא חטא ליעקב עד עכשו.
אֶל יִשְׂרָאֵל
המחבר מעניק ליעקב את שמו המאחד של עם ישראל. הנושא כאן הוא עם ישראל ולא בנימין או יעקב או איש פרטי אחר. חיי העם במאזנים.
שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי
יהודה מוריד מערכו של בנימין. הוא קורא לו נער חסר שם ויחוס. כל העם ימות בגלל נער אחד שיחיה או ימות?
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת
יהודה מחזיר לאביו את מילותיו. יעקב אמר: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת" (ביאור:בראשית מב ב). אתה אמרת, ושכנעת אותנו, עכשו תשתכנע לתת לנו לקחת את בנימין כדי לקיים את דבריך.
טענותיו של יהודה:
- וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה - עכשו הזמן, אין מה לחכות, זה עוד יקח זמן עד שנחזור בשלום והאוכל הן נגמר כבר.
- וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת - להשאר יביא עלינו מוות בטוח, ללכת יתכן שלא נמות (רש"י) עדיף הסיכוי על הבטוח.
- אֲנַחְנוּ - אנו האחים היוצאים לדרך.
- אַתָּה - אבינו ומנהיגנו.
- טַפֵּנוּ - זאת היתה מילת המפתח. המילה הזו אמרה: לכל בן כבר יש יורשים בנים, כל בן זרעו מובטח, אפילו לנער, בנימין, יש עשרה בנים, כל הבטחת אלוהים כבר מתקיימת בך, ישראל. אין סיבה לסכן את הטף ולהרוס את ברכת אלוהים למען אח אחד.
מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ
"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ: אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מג ט). זה משפט יפה מאוד, וכשיהודה חזר עליו ליוסף "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר, מֵעִם אָבִי לֵאמֹר: אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מד לב), יתכן שהיה לזה השפעה על החלטתו של יוסף שהגיע הזמן להתגלות.
- אבל על יעקב זה לא היה צריך לעשות כל רושם:
- האם זו מחדש ההצעה של ראובן להרוג את בניו של יהודה?
- מה יהיה העונש ליהודה אם יהודה יומת?
- מה יהיה העונש ליהודה אם בנימין לא יחזור או יומת?
- מה יהיה העונש ליהודה אם כל האחים ימתו ולא יחזרו?
עצם העובדה שיהודה אמר "וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים" מראה שהחטא יהיה מוגבל לחייו של יעקב או יהודה, וזה זמן אפסי בחשיבותו וקצר באורכו, ויהיה רק חטא לאביו, אבל לא חטא לבנימין או האחים או השבטים או עם ישראל או אלוהים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מג ח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.