קטגוריה:בראשית כא יא
נוסח המקרא
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ.
וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃
וַ/יֵּ֧רַע הַ/דָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּ/עֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּבְאֵישׁ פִּתְגָמָא לַחְדָּא בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל עֵיסַק בְּרֵיהּ׃ |
רש"י
[יב] ופשוטו של מקרא על שאומרת לו לשלחו. ומכל מקום משום דקשיא דמשמע "על אודות בנו" ממש, לא על שאומרת לו לשלחו, דהוי למכתב 'וירע בעיני אברהם לשלחו' - לפיכך דרשו (תנחומא שמות א) שיצא לתרבות רעה. ועוד דמי הכריח אברהם לשלח את בנו שכתוב "וירע בעיני אברהם", והרי עדיין לא שמע שציוה אותו השם יתברך, על כרחך "על אודות בנו" שיצא לתרבות רעה:
[יג] שיצא לתרבות רעה. והרב המזרחי הקשה אם כן מאי זה דקאמר "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך" (פסוק יב), דמאי שייך אצל "אמתך" תרבות רעה, ולא הבנתי קושיא זאת כלל, ד"אל ירע בעיניך" דקאמר לא קאי אמילתא דקאמר "וירע בעיני אברהם", אלא על מילתא דשרה קאמר, כי שרה אמרה "גרש בן האמה הזאת וגו'" (ר' פסוק י) ועליו הוא נאמר "אל ירע בעיניך" - לשלחו, "כל אשר תאמר לך שרה וגו'". ודוקא "וירע בעיני אברהם" הוצרכו לפרש שיצא לתרבות רעה, דאם לא כן מאי "וירע בעיני אברהם", דלא ישלח אותו אברהם כדלעיל (אות יב). אי נמי דלא הוי למכתב "אודות בנו", אבל אצל "אל ירע בעיניך על בנך ועל אמתך" (ר' פסוק יב) בזה בודאי כפשוטו הוא - אל ירע בעיניך לשלחם. ועוד דאף "על [אודות] בנו" נראה לי שלא דרשו רז"ל (תנחומא שמות א) שיצא לתרבות רעה בלבד, רק פירושו "וירע בעיני אברהם" שהוצרך לשלחו - מפני שיצא לתרבות רעה, כי שרה נתנה טעם לדבריה שיש לשלחו מפני שהוא עושה מעשים רעים (רש"י פסוק ט), וזה רע בעיניו, כי השתא יוכיח אותו כאב שהוא מוכיח את בנו (ר' דברים ח, ה), ויחזור ממעשיו, כי מעשה נערות הם, וכאשר ישלח אותו ביד פשעו (ר' איוב ח, ד) - הרי לא יחזור. והשתא "וירע בעיני אברהם על אודות בנו" גם כן פירושו וירע בעיניו שצריך לשלחו - בשביל שיצא לתרבות רעה, ועל זה קאי "אל ירע וגומר":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וירע הדבר מאד בעיני אברהם. הדא הוא דכתיב: "ועוצם עיניו מראות ברע". הנסיון התשיעי, נולד ישמעאל ונתרבה בקשת, שנאמר: "ויהי אלהים את הנער" וגו'. נטל קשת וחצים והיה מורה אחר הפרגוד, וראה את יצחק יושב לבדו וירה עליו חץ להרגו. וראתה שרה והגידה לאברהם ואמרה ליה: כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק; עמוד וכתוב ליצחק כל מה שנשבע הקב"ה ליתן לך ולזרעך, שאין בן האמה הזאת יורש עם בני יצחק. אמרה שרה: כתוב גט גרושין, שלח את האמה הזאת ואת בנה מעלי ומעל יצחק בני, מן העולם הזה ומן העולם הבא. ומכל הרעות שבאו על אברהם הרע בעיניו הדבר הזה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא יא.
וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ
הרמב"ן מציין שגרוש ישמעאל היה רע בעייני אברהם, אבל רק ביחס לבנו ולא ביחס להגר אמו. הגר חזרה להיות שפחה של שרה לאחר שאברהם אמר: "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ" (ביאור:בראשית טז ו). לא נראה שאברהם המשיך לבוא להגר כי אחרת היו נולדים לו ילדים נוספים ממנה. הגר לא עניינה את אברהם והוא לא כעס כששרה ביקשה לשחרר אותה.
לפי הכתוב נראה שישמעאל היה ילד/נער צעיר, ולא ברור אם הגר לקחה אותו על שכמה או אם הוא צעד לידה. עם-זאת, בזמן היגמלו של יצחק בגיל 3, ישמעאל כבר היה בן 17, בגילו של יוסף כאשר יוסף הלך לבדו מחברון לשכם, לפי המשך הסיפור שישמעאל התעלף בצמא ואימו חשבה שהוא ימות לא נראה שישמעאל היה בן 17.
ישנן מספר אפשרויות למתי התרחש הגירוש:
- לאחר ששרה שמעה שייוולד לה בן וששמו יהיה יצחק, אבל לפני כניסתה להיריון. באותו הזמן ישמעאל היה בן 13.
- מיד לאחר כניסת שרה להיריון.
- לאחר שיצחק נולד. באותו הזמן ישמעאל היה בן 14.
כך או כך, זה היה גיל צעיר להיזרק למדבר. הגירוש עצמו בעצם היה מבחן שבו העמיד אלוהים את אברהם וישמעאל. אברהם היה חייב להראות שהוא מאמין באדוני, ולמרות שיצחק עוד לא נולד או רק נולד, היה עליו לגרש את ישמעאל. הגירוש מסמל את נכונותו של אברהם לנתק את עצמו מישמעאל.
לאחר הגירוש ישמעאל עבר חוויה איומה ומפחידה ורק בעזרת אלוהים הוא זכה לישועה כאשר אמו מצאה לו מים במדבר. החוויה של ישמעאל דומה לחוויה של יצחק בעקדתו. ישמעאל למד מהניסיון, האמין בברכת אלוהים, ולא כעס על יצחק או על אברהם. בעתיד, הוא ויצחק יחדיו קברו את אביהם, ככתוב: "ויִַּקְבְּרו אֹּתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו" (ביאור:בראשית כה ט).
וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד
אין שום בסיס לטענה שישמעאל היה ילד רע או שעשה מעשה רע. ברכת אלוהים ואהבתו של אברהם מעידים על כך שהוא היה ילד מעולה. אברהם אהב את ישמעאל מאוד. הוא לא היה מעוניין ביצחק, ואפילו ביקש מאלוהים: "לו יִּשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית יז יח). או-אז, אלוהים הרגיע אותו ע"י כך שהבטיח גם לישמעאל ברכה "וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּו:ּ כִּי זַרְעֲךָ, הואּ" (ביאור:בראשית כא יג).
- אברהם שמע את דרישתה של שרה: "גָּרֵשׁ". לפעולה היו מספר משמעויות משפטיות חשובות:
- "גָּרֵשׁ" במשמעות של 'שחרר'. האמה ובנה יהפכו לאנשים חופשיים.
- "גָּרֵשׁ" במשמעות של 'התנתק'. שרה פוקדת שאברהם לא לבוא במגע עם ישמעאל. מעכשיו והלאה עתידו של אברהם יהיה טמון ביצחק בלבד.
- "גָּרֵשׁ" במשמעות של 'הרוג'. שלח אותם - ילד ואישה - למדבר, ואסור עליהם לחזור. איפה הם ימצאו מים? מה זרים יעשו להם? (יוסף נחטף ונמכר לעבדות.) זה לא היה עניין שלהם. אלוהים ישמור על ישמעאל כהבטחתו.
אברהם היה מודע לסכנה ולכן נתן להגר צידה "לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (ביאור:בראשית כא יד) שתספיק להם לפחות למספר שעות עד שיגיעו למקום אחר.
אברהם לא שלח אותם ליישוב מסוים או לכיוון העיר גרר. הוא לא נתן להם זהב וכסף. הוא לא שלח עבדים לעזור להם לבנות אוהל ולשמור עליהם. הוא לא נתן להם צאן ובקר. אברהם קיבל פקודה מאלוהים: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ". משום ששרה לא אמרה דבר, אברהם לא עשה דבר.
קיימת אפשרות שאברהם חשב שהסכנה לא כל כך גדולה, הלוא בעבר הגר ברחה בלילה מהמחנה וידעה למצוא את העין על אם הדרך, ככתוב: "ויִַּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר: עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁורּ" (ביאור:בראשית טז ז). בזכות המקרה הזה הבאר קיבלה את שמה: "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (ביאור:בראשית טז יד).
אלוהים הבטיח לאברהם: "גַם אֶת בֶּן הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּו:ּ כִּי זַרְעֲךָ, הואּ" (ביאור:בראשית כא יג). אברהם הבין שאלוהים יעמיד את ישמעאל בניסיון, ולאחר מכן ויראה לו את גדולתו ויכולתו להושיע, בדיוק כמו שאלוהים הציל את שרה במצרים ובגרר, וכמו שבעתיד יעשה אלוהים ליצחק בעקדה. אלוהים ידאג וישמור על ישמעאל ואסור לאברהם להפריע לתוכניתו של אלוהים.
למרות שנאמר: "ויֵַּרַע הַדָּבָר מְאֹד", אברהם לא ענה לשרה, אלא שתק וכעס בליבו. שרה לא דרשה לבצע את הגירוש מיד, אלא חיכתה בסבלנות. אברהם הסתובב זמן מה עד שאלוהים ראה שהוא לא מתכוון לבצע את דרישתה של שרה. אז התערב אלוהים ובעדינות הסביר לאברהם שהכול לטובה, ושכך חייב להיות.
נראה שאברהם לא הבין שתפקידו של ישמעאל היה כילד לתרגול, כדי לאמן את אברהם לגדל את יצחק בהצלחה. והנה עכשיו תפקידו של ישמעאל נגמר וישמעאל חייב ללכת.
מקורות
נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול?" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כא יא"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.