ביאור:בראשית כא כד

בראשית כא כד: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא כד.

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַעריכה

אֲבִימֶלֶךְ ופִּיכֹל שַׂר צְבָאוֹ הופיעו במחנה אברהם. לבטח היו איתם חיילים.
אבימלך דרש שאברהם ישבע לו אמונים כי הוא זה שנתן לאברהם זכות להיות בארצו, ככתוב: "עִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (ביאור:בראשית כא כג).

לאברהם לא היתה ברירה אלא להישבע אמונים לאבימלך.

אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַעריכה

המילה "אָנֹכִי" במשפט "אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ" היא מילה מגבילה, היינו שמדובר בשבועה אישית של אברהם בלבד כלפי אבימלך, נינו ונכדו. אברהם לא נשבע בשם בניו ויורשיו. יורשיו של אברהם לא התחייבו נאמנות לאבימלך.

"אִשָּׁבֵעַ" - הפועל מופיע בצורת עתיד אבל המשמעות היא מעכשיו והלאה, בהווה ובעתיד.

לא נאמר שאבימלך נשבע בחזרה.

אותו אבימלך ופִּיכֹל, שַׂר צְבָאוֹ (ביאור:בראשית כו כו) לא התביישו להציק ליצחק, כשאמרו לו: "לֵךְ, מֵעִמָּנו,ּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּו,ּ מְאֹד" (ביאור:בראשית כו טז). הם אף לא התביישו להרוס ולסתום את הבארות של אברהם, ככתוב: "וְכָל הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרו עַּבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, סִתְּמוםּ פְּלִשְׁתִּים, ויְַמַלְאוםּ עָפָר" (ביאור:בראשית כו טו).