ביאור:בראשית כא טו

בראשית כא טו: "וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא טו.

ראו: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק

וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם

להגר היה מגע קטן מאוד עם בנה ישמעאל במאהל אברהם. היא חזרה להיות שפחתה של שרה והתענתה תחת ידה. ישמעאל נלקח ממנה וייתכן שאישה אחרת אפילו הניקה אותו. ישמעאל גדל כנסיך אצל אברהם.

והנה פתאום שמים את ישמעאל, שהיה כבן 13-14 (או 17-18), על שכמה. כלומר, הגר נעשית אחראית לו, אפילו אם היא באמת לא החזיקה את ישמעאל על כתפה.
הגר משוחררת מעבדות אבל מגורשת למדבר.
הגר מפחדת שהיא ושהילד ימותו או שתיחטף שוב.

הרמב"ן שואל למה אברהם לא שלח איתה עבדים וכסף? תשובתו לשאלה היא שזו היתה מצוות שרה שאלוהים אישר.

למעשה, סיפור זה דומה לעקדת יצחק. אלוהים רצה להפחיד את ישמעאל ואחר כך להציל אותו כדי שייווכח בגדולתו ויאמין בו. אם הגר היתה הולכת בצורה מסודרת אלוהים לא היה יכול להביא סכנה וישועה כזו. אם הגר היתה הולכת ליישוב מסוים, ישמעאל היה נטמע באנשים האלה וברכת אלוהים לא היתה מתקיימת. ישמעאל ואשתו היו חייבים להיות מבודדים במדבר כדי להקים שבט גדול סביבם.
בהמשך, כאשר אלוהים יצווה על אברהם להעלות את יצחק לעולה, אברהם יבין שזה ניסיון דומה ליצחק. כך, שרה ואברהם ששלחו את ישמעאל לניסיון המוות שלו, יסבלו את ניסיון המוות של בנם יצחק בעקדתו.

וַתַּשְׁלֵךְ

"וַתַּשְׁלֵךְ" - תזרוק, תפיל בכוח. זה לא תיאור יפה של התנהגות אם לבנה, אפילו אם הוא מתעלף מצמא והולך למות. התנהגות כזו מעידה על כעס נגד ישמעאל על שהביא לגירושה. הגר היתה מיואשת ופחד המוות נפל עליה.

אֶת הַיֶּלֶד

זה הוא בנה. היה צריך להיות כתוב: 'ותנח בעדינות את בנה האהוב'. השימוש במילים: "אֶת הַיֶּלֶד" מראה את הזרות שחשה הגר כלפי הילד הזה, כמו לא היתה אמו. לכן המלאך מסביר לה בעדינות אבל בתקיפות: "וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ" (ביאור:בראשית כא יח). כלומר, אל תעזבי אותו יותר מושלך כי הוא יצליח ויהיה לגוי גדול. מכאן גם משתמע שאם הגר תעזוב אותו, היא תמות.

אַחַד הַשִּׂיחִם

הגר נשלחה למדבר. לפי הסיפור היה במקום יותר משיח אחד והגר בחרה שיח גדול שיצל על ישמעאל. מכאן ניתן להבין שהאזור לא היה מלא רק סלעים וחול. שיח הוא צמח רב שנתי ולכן ניתן גם להסיק שירד מעט גשם באזור מדי שנה. ייתכן שהיה מקור מים עלי או תת-קרקעי שהזין את השיחים במקום. עם זאת, לא היו במקום עצים שדורשים כמויות גדולות יותר של מים.