ביאור:בראשית כא ז

בראשית כא ז: "וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא ז.

מִי מִלֵּל ... כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו

שרה המאושרת שרה "מִי מִלֵּל" ומי פלל כי ילדתי בן!

מִלֵּל

רש"י מציין שהמילה "מִלֵּל" בגימטרייה זה 100 (40+30+30), ולכן כך שרה מברכת את אברהם בן המאה בבן.

מִי

הרמב"ן מציין שהמילה "מִי" היא מילה מעליבה: מי האיש, "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה" (ביאור:בראשית ג יא), "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ" (שמות ב יד), "מִי אֲבִימֶלֶךְ ומִּי שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּו"ּ (שופטים ט כח), "מִי דָוִד, ומִּי בֶן יִשָׁי; הַיּוֹם, רַבּו עֲּבָדִים, הַמִּתְפָּרְצִים, אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" (שמואל א כה י).

אולם המילה "מִי" היא מילת שאלה ניטרלית, שאר המילים במשפט הן אלו שמעניקות לה קונוטציה שלילית או חיובית.

עבד אברהם שאל את רבקה מבלי שהתכוון להעליב את אביה: "בַּת מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי" (ביאור:בראשית כד כג).
דוד נזף באבנר בן נר שנכשל בשמירתו על שאול המלך, אבל לא העליב את אביו של אבנר, ככתוב: "הֲלוֹא אִישׁ אַתָּה, וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל" (שמואל א כו טו).
אחד מנעריו של יואב קרא בכבוד לצבא ללכת אחרי יואב ודוד המלך, ככתוב: "מִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיוֹאָב וּמִי אֲשֶׁר לְדָוִד, אַחֲרֵי יוֹאָב" (שמואל ב כ יא).
משה ובני ישראל שרו לאדוני לאחר חציית ים סוף, "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה" (שמות טו יא), ואין ספק שהכוונה לא היתה להעליב את אדוני.

הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה

רש"י מציין שאנשים ריכלו ששרה קיבלה ילד אסופי מהשוק, אך אם זה היה נכון, אז היא לא היתה יכולה להניק. כדי למנוע זאת מסופר:

שכולם ראו ששרה "ותַַּהַר ותֵַּלֶד" (ביאור:בראשית כא ב).
שכולם ראו: "ויַָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים" (ביאור:בראשית כא ד), ולא תינוק גדול.
שכולם ראו: "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה", כי אם היא לא היתה יולדת, אז היא לא היתה יכולה להניק. רש"י מסביר שהמשפט "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה" הוא בלשון רבים כי נשים רבות הביאו את ילדיהן לשרה והיא הניקה את כולם. כך שרה בעצם הוכיחה שהיא אמו של יצחק.