ביאור:בראשית כא לג

בראשית כא לג: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא לג.

וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע עריכה

מדוע אברהם נטע אשל? עריכה

עץ האשל הוא בעל תכונות חשובות:

  • עץ האשל גדל במדבר וצורך כמות נמוכה של מים.
  • האשל הוא עץ גבוה ולכן יראה מרחוק ע"י אנשים המחפשים מים.
  • תוחלת החיים של עץ האשל היא ארוכה (כ-150 שנים) כך שהעץ יכול לסמן את מיקום הבאר למשך דורות. גיל העץ מראה שהבאר הזאת קיימת זמן רב, מאז שתילת העץ, ולא באר חדשה שרק נחפרה.
  • עץ האשל מצל ומקרר את סביבתו, מה שמקל על החיים במדבר.

נטיעת העץ היתה מעשה של הוכחת בעלות. אברהם קבע עובדה בשטח ולמעשה פסק שהבאר הזאת שייכת לו ונחפרה על ידו. אברהם, במעשיו, לימד אותנו את חשיבות נטיעת עצים בארצנו.

גודל העץ ביטא את משך הזמן שהבאר השתייכה לאברהם. עד היום אנשים נוקטים בשיטה הזו בנטיעת מטעי עצי זית באדמות השנויות במחלוקת, ונוצר מאבק על שמירת העצים כהוכחה לבעלות ושייכות.

וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם עריכה

"וַיִּקְרָא שָׁם", במקום ההוא, אברהם קרא בשם ה', אברהם התפלל לאדוני במקום ההוא. אברהם בירך את אלוהים והודה לו על עזרתו.

אברהם לא קרא לעץ או למקום בשם אדוני. אברהם פשוט בירך את אדוני בשמו, כאלוהים היחיד של כל הארץ והעולם לעולם ועד.

מקובל שאנשים חופרים באר בקרבת עצים ושיחים, הרי זהו סימן שיש מים בעומק לא רב. כאן אברהם שתל את העץ לאחר שהוא מצא את הבאר בעזרת אדוני, ולכן הוא מעניק את הכבוד לאדוני ולא לעץ האשל.