מ"ג בראשית כא יא
<< · מ"ג בראשית · כא · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְאֵישׁ פִּתְגָמָא לַחְדָּא בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל עֵיסַק בְּרֵיהּ׃ |
רש"י
[יב] ופשוטו של מקרא על שאומרת לו לשלחו. ומכל מקום משום דקשיא דמשמע "על אודות בנו" ממש, לא על שאומרת לו לשלחו, דהוי למכתב 'וירע בעיני אברהם לשלחו' - לפיכך דרשו (תנחומא שמות א) שיצא לתרבות רעה. ועוד דמי הכריח אברהם לשלח את בנו שכתוב "וירע בעיני אברהם", והרי עדיין לא שמע שציוה אותו השם יתברך, על כרחך "על אודות בנו" שיצא לתרבות רעה:
[יג] שיצא לתרבות רעה. והרב המזרחי הקשה אם כן מאי זה דקאמר "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך" (פסוק יב), דמאי שייך אצל "אמתך" תרבות רעה, ולא הבנתי קושיא זאת כלל, ד"אל ירע בעיניך" דקאמר לא קאי אמילתא דקאמר "וירע בעיני אברהם", אלא על מילתא דשרה קאמר, כי שרה אמרה "גרש בן האמה הזאת וגו'" (ר' פסוק י) ועליו הוא נאמר "אל ירע בעיניך" - לשלחו, "כל אשר תאמר לך שרה וגו'". ודוקא "וירע בעיני אברהם" הוצרכו לפרש שיצא לתרבות רעה, דאם לא כן מאי "וירע בעיני אברהם", דלא ישלח אותו אברהם כדלעיל (אות יב). אי נמי דלא הוי למכתב "אודות בנו", אבל אצל "אל ירע בעיניך על בנך ועל אמתך" (ר' פסוק יב) בזה בודאי כפשוטו הוא - אל ירע בעיניך לשלחם. ועוד דאף "על [אודות] בנו" נראה לי שלא דרשו רז"ל (תנחומא שמות א) שיצא לתרבות רעה בלבד, רק פירושו "וירע בעיני אברהם" שהוצרך לשלחו - מפני שיצא לתרבות רעה, כי שרה נתנה טעם לדבריה שיש לשלחו מפני שהוא עושה מעשים רעים (רש"י פסוק ט), וזה רע בעיניו, כי השתא יוכיח אותו כאב שהוא מוכיח את בנו (ר' דברים ח, ה), ויחזור ממעשיו, כי מעשה נערות הם, וכאשר ישלח אותו ביד פשעו (ר' איוב ח, ד) - הרי לא יחזור. והשתא "וירע בעיני אברהם על אודות בנו" גם כן פירושו וירע בעיניו שצריך לשלחו - בשביל שיצא לתרבות רעה, ועל זה קאי "אל ירע וגומר":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וירע הדבר מאד בעיני אברהם. הדא הוא דכתיב: "ועוצם עיניו מראות ברע". הנסיון התשיעי, נולד ישמעאל ונתרבה בקשת, שנאמר: "ויהי אלהים את הנער" וגו'. נטל קשת וחצים והיה מורה אחר הפרגוד, וראה את יצחק יושב לבדו וירה עליו חץ להרגו. וראתה שרה והגידה לאברהם ואמרה ליה: כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק; עמוד וכתוב ליצחק כל מה שנשבע הקב"ה ליתן לך ולזרעך, שאין בן האמה הזאת יורש עם בני יצחק. אמרה שרה: כתוב גט גרושין, שלח את האמה הזאת ואת בנה מעלי ומעל יצחק בני, מן העולם הזה ומן העולם הבא. ומכל הרעות שבאו על אברהם הרע בעיניו הדבר הזה:
<< · מ"ג בראשית · כא · יא · >>