ביאור:בראשית כא כז

בראשית כא כז: "וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא כז.

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ עריכה

שיחה לדוגמא עריכה

  • אבימלך אמר: "אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (ביאור:בראשית כא כב) - במשמעות מוסתרת: אלוהים בירך אותך בבאר ושמעתי שעבדיי גזלו אותה ממך.
  • אברהם ענה: 'נכון, ואתה ידעת מזה, אך לא פעלת לפי החוק, אלא חיכית עד שהתעורר בך הפחד שמא יעניש אותך אלוהים.'
  • אבימלך ענה: "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ; וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם" (ביאור:בראשית כא כו) - במשמעות: לא ידעתי מהמקרה הזה, ואין לך עדים שיטענו אחרת.
  • אברהם אינו משיב. לא נותר לו יותר מה לומר:
  1. לאברהם אין עדים והוא לא ינסה להוכיח שאבימלך משקר.
  2. אלוהים בירך את אברהם בכל, לכן אין לו צורך שאבימלך ישלם לו עבור הנזק של גזילה זמנית של הבאר.
  3. אבימלך הוא מלך גרר, ועדיף לשמור על יחסים טובים איתו, כי רעב נוסף בכנען יכריח את אברהם ומשפחתו לחזור לגרר ולבקש עזרה.בעתיד אברהם (או יצחק) יצטרך לבוא לגרר בתקופת בצורת ורעב, כך שעדיף להישאר חברים.
  4. אבימלך ואברהם והבינו אחד את השני. אברהם הבין שאבימלך פקד לגזול בארות ממהגרים פולשים, וכחלק מביצוע הפקודה גם גזלו ממנו באר. אבימלך הבין את טעותו ובא להתנצל בפני אברהם.

בהמשך אברהם הציב שבע כבשים כעדות להסכם בינו לאבימלך. בצורה זו אברהם רמז שעבדיו של אבימלך אינם יכולים להיות עדים נגד אבימלך בעניין הבאר והם לא יעיזו לפצות פה, כי הם כמו כבשים.

  • כל שנשאר לאברהם לעשות היה להחזיר מתנות לאבימלך – היינו, להחזיר חלק מהמתנות שניתנו לו לאחר גנבת שרה – להראות לו שהוא אינו כועס על גזילת הבאר, שהוא מקבל את טענתו של אבימלך כאמת, ושהוא מכבד את אורחו החשוב.

וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית עריכה

לא ברור מה היה נושא הברית שאבימלך ואברהם כרתו ביניהם. בהמשך אברהם הביא 7 כבשים כעדות ונאמר: "ויִַּכְרְתו בְּרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; ויַָּקָם אֲבִימֶלֶךְ ופִּיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, ויַָּשֻׁבו אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (ביאור:בראשית כא לב), וההסבר לברית השניה הוא כדברי אברהם: "בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת" (ביאור:בראשית כא ל). אם כך אז על מה היתה הברית הראשונה לאחר שאברהם נתן לאבימלך צאן ובקר (בראשית כא כז)?

  • אפשרי שבברית הראשונה דובר רק על בקשתו של אבימלך: "אִם תִּשְׁקֹר לִי, ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי" ([[ביאור:בראשית כא כג), אולם אברהם כבר נשבע, ככתוב: "אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ" (ביאור:בראשית כא כד).
  • אפשרי שכאשר אברהם אמר: ""אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ" (ביאור:בראשית כא כד), אברהם רק הבטיח שבעתיד הוא ישבע, ועכשו הברית הזאת היא קייום ההבטחה להשבע.
  • אפשרי שהברית השניה היא רק סיכום הפגישה, כפי שנכתב: "וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (ביאור:בראשית כא לב), ולמעשה היתה רק ברית אחת ושבועה אחת – אבימלך הבטיח שהבאר שייכת לאברהם כי אברהם חפר אותה, ואברהם הבטיח לעשות חסד לנכדו ונינו של אבימלך, ולא לפגוע באדמתם של הפלישתים.
  • אפשרי שהם כרתו ברית פעמים, רק שבפעם השניה אברהם הביא את הכבשים כעדות.

לסיכום : הם החליטו לעשות ברית על חוזה שלום והשבת הבארות, אברהם הביא את הכבשים כעדים, הם שוחחו ואברהם הסביר את עניין הכבשים, הם כרתו את הברית, אכלו ונפרדו.