ביאור:בראשית כא כח

בראשית כא כח: "וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא כח.

וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן עריכה

תאור התמונה: עריכה

אברהם דיבר עם אורחו המכובד, אבימלך מלך גרר, שהגיע עם פיכל שר צבאו לביקור ממלכתי במאהלו של אברהם בבאר שבע שהיווה את מרכז כוחו.

אבימלך ידע שעבדיו גזלו באר מאברהם. הוא חשש שאם אברהם כועס עליו ייתכן שאלוהים יעניש אותו, הרי לוודאי הוא זכר את דברי אדוני: "כִּי נָבִיא הואּ, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וחְֶיֵה; וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" ([[ביאור:בראשית כ ז[[).

אבימלך בא לדרוש נאמנות מאברהם, וביקש: "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי, ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי" (ביאור:בראשית כא כג). אברהם הסכים להשבע.

בתמורה לבקשתו של אבימלך, אברהם דרש שאבימלך יחזיר באר שעבדיו של אבימלך גזלו ממנו (ביאור:בראשית כא כב).

אבימלך, כמנהגו, הכחיש שהוא אחראי לגזילת הבאר ואמר: "לֹא יָדַעְתִּי, מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ" (ביאור:בראשית כא כו). כוונתו היתה שלא הוא שפקד על עבדיו, אלא שהם עשו זאת על דעת עצמם.[1]

אברהם לא הגיב לשקר, משום שלא היו לו עדים לשיחות בארמונו של אבימלך, ועבדיו של אבימלך ישקרו ולא יאשימו את מלכם.

אברהם העניק מתנות של צאן ובקר לאבימלך (ביאור:בראשית כא כז) כדי להראות שהוא לא כועס על אבימלך. וכן בצורה זו אברהם החזיר לאבימלך חלק מהמתנות שאבימלך נתן לו בעבר עבור שרה. אפשרי שאברהם לא רצה שיאמרו שאבימלך העשיר אותו כשם שהוא סרב לקחת מרכושו של ממלך סדום (ביאור:בראשית יד כג).

לאחר מכן, אברהם ואבימלך פונים לכרות ברית, ולא ברור מה היה נושא הברית הראשונה (ביאור:בראשית כא כז). והנה, אברהם מביא 7 כבשים (נאות מאוד) ומציב אותן לבד, קרוב למקום המרכזי בו יערך טקס הברית.

למה אברהם הביא את הכבשים? עריכה

הנה ראינו שאבימלך הכחיש שהוא גזל בארות של אברהם. הוא כאילו טען לאברהם: 'הבא עדים להראות שאני ידעתי'.
לאברהם לא היתה יכולת להכריח את עבדיו של אבימלך להעיד שאבימלך ידע והוא זה שפקד עליהם, כי עבדי אבימלך הם 'ככבשים' ולא יעידו נגד אדונם.
לכן אברהם הביא עוד 7 עדים:

  1. כך אברהם הביע בעדינות את דעתו על הצהרתו של אבימלך שהוא לא ידע.
  2. ובנוסף, בעתיד, כאשר אבימלך ינסה לגזול באר נוספת, ויטען 'לא ידעתי', הכבשים שאברהם נתן, יעידו נגדו ביחד עם עבדיו.

איך הכבשים יעידו? עריכה

  1. כאשר אברהם יתקרב אל הכבשים, הכבשים שלו יזהו אותו ויבאו אליו, וזאת תהיה בעצם ההוכחה שהן היו שלו ושהוא נתן אותן לאבימלך.[2] אפשר שהכבשים לא יזכרו את אברהם, אבל אבימלך לא יסתכן בניסיון כזה.
  2. הכבשים היו מיוחדות במינן וטובות ביותר שהובאו במיוחד מחרן,[3] וכך בעדרו של אבימלך תגדל קבוצה גדולה של כבשים מזן איכותי, ואברהם יוכל להצביע עליהן בעתיד ולטעון שאבימלך קיבל אותם ממנו בברית שכרתו ביניהם. אחרת איך אבימלך רכש את הכבשים המיוחדות הללו? בגנבה?
  3. למרות שלא כתוב, ברור שאבימלך לקח את הכבשים שניתנו לו, הלוא אם היה מסרב הדבר היה מעיד על כך שהוא מפחד מעדותם.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כל בר דעת יבין שבשלטון רודני עבד לא יעז לפגוע בחברו של המלך בלי פקודה מפורשת.
  2. ^ חיות לא יודעות לשקר. למלך צרפת היה כלב. לאחר תבוסה במלחמה נגד אנגליה מלך צרפת התחפש לחיל פשוט. מלך אנגליה שיחרר את הכלב, הכלב רץ לאדונו וחשף אותו.
  3. ^ אברהם ומשפחתו היו רועי צאן כל חייהם.