קטגוריה:בראשית כא ח
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּגְדַּ֥ל הַ/יֶּ֖לֶד וַ/יִּגָּמַ֑ל וַ/יַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּ/י֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּרְבָא רָבְיָא וְאִתְחֲסִיל וַעֲבַד אַבְרָהָם מִשְׁתְּיָא רַבָּא בְּיוֹמָא דְּאִתְחֲסִיל יִצְחָק׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּרְבָא טַלְיָא וְאִתְחַסִין וְעָבַד אַבְרָהָם מִשְׁתַּיָא רַבָּא בְּיוֹמָא דְאַחְסִין יַת יִצְחָק: |
רש"י
"ויגמל" - לסוף כ"ד חדש (גיטין עה)
"משתה גדול" - שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך (ב"ר)רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִשְׁתֶּה גָדוֹל – שֶׁהָיוּ שָׁם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר: שֵׁם וָעֵבֶר וַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה נג,ט).
רשב"ם
ביום הגמל וגו': שעשה אז משתה כמו שמצינו בשמואל כאשר גמלתו הביאתו שילה וקרבנות עמו:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויעש אברהם משתה גדול. אין ספק שהיו גדולי הארץ באותו משתה כי היה הפלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם רב, ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עמו, אבל מפני שהיה ענין משתה ושמחה לא נתפרשו שמותם. והנה מצינו בבית האבל שהכתוב מפרש שמות הבאים שם, אלו חביריו של איוב שכתוב בהם (איוב ב) ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי. ומזה אמר שלמה ע"ה (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. באר לנו הכתוב כי כל שמחת העוה"ז הבל וריק.
ביום הגמל את יצחק. מנהג העולם שיעשה אדם סעודה ביום שנולד לו בן או ביום המילה לכבוד המצוה. ומה שאחר אברהם לעשות משתה יצחק עד יום הגמל אותו, יתכן לפרש שמיום גמלו הניחו לת"ת, ואין לתמוה, שהרי בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו. ע"כ לא רצה לעשות הסעודה לא ביום הלידה ולא ביום המילה והניח הדבר עד יום הגמל אותו כדי שישמח בבנו בשמחת התורה שכתוב בה (תהלים יט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכענין שכתוב (ישעיה כח) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב. כי תכף שנגמל נתקדש להיות פרוש ונבדל לעבודת ה' ומזומן להיות עולה תמימה.
וידוע עוד כי אין אהבת האב לבן לא ביום הלידה ולא ביום המילה אלא ביום שנגמל, ואז תתחזק אהבתו יותר ויותר.
ובמדרש ביום הגמל את יצחק, ביום ה"ג מל את יצחק, ומכאן יש סמך למנהגנו שאנו עושים סעודה ביום המילה, שהרי לפי המדרש הזה עשה אברהם משתה גדול ביום ח' למילת יצחק, ומנהג כשר הוא, ועליו אמר דוד (תהלים נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ח) "ויגדל הילד." בל תאמר שנולד חלוש בדרך הנולד מן הזקנים, כי גדל, ולא תאמר שנגמל מפני שלא היה לה חלב כדי להניק,"כי לא נגמל עד שגדל", כי הנס של החלב נמשך עד שגדל כגמול עלי אמו.
"ויעש אברהם משתה גדול". בעת המילה לא עשה משתה, כי המילה היתה מצוה מיוחדת לו ולבני ביתו הנמולים ועשה לפניהם משתה קטן, אבל בעת הגמל עשה משתה גדול לגדולי הדור כמ"ש חז"ל:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מאי דכתיב: ויגדל הילד? עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין, נותנין לו לאברהם כוס של ברכה לברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר ליצחק: טול וברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר ליעקב: טול וברך, אומר: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהם. אומר למשה: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר ליהושע: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: "נון בנו יהושע בנו". אומר לדוד: טול אתה וברך! ואומר: אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר: "כוס ישועות אשא" וגו':
ויגדל הילד ויגמל. שנגמל מיצר הרע ליצר טוב. ורבנן אמרי, שנגמל מחלבו. ויעש אברהם משתה גדול, גדול עולמים היה שם. "ויעש המלך משתה גדול", גדול עולמים היה שם, הדא הוא דכתיב: "כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב", בימי מרדכי ואסתר; "כאשר שש על אבותיך", בימי אברהם. דבר אחר: משתה גדולים היו שם, עוג וכל גדולי מלכות היו עמו. אמרו לו לעוג: לא היית אומר: אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד? אמר להם: ועכשיו מתנתו מה היא? לאו שפיפא היא? אי יהיב אנא אצבע עלויה פחיס יתיה. אמר לו הקב"ה: אתה מבזה על מתנתי? חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו, ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו". אמר ר' לוי: לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו, דאמר ר' יהושע בן מנחמה: אותם ל"ב מלכים שהרג יהושע כולם בביתו של אברהם אבינו היו במשתה. ולא ל"א היו? אלא כי ההיא דאמר ר' ברכיה ור' חלבו ור' פרנך משום ר' יוחנן: "מלך יריחו אחד", שאין ת"ל אחד, אלא הוא ואנטיקסר שלו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא ח.
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל
באיזה גיל נגמל יצחק?
- גמילה מיניקה - כאשר לאם נגמר החלב או כאשר התינוק מתחיל לאכול אוכל אחר ונמאס לו לינוק. לנשים עשירות בזמנו היתה מיניקת, אבל לא נכתב שלשרה היתה מינקת. בכל אופן, תינוקות נגמלים מיניקה בגיל שנה עד חמש.
- גמילה מחיתולים – זהו השלב הבא, כאשר התינוק שולט בצרכיו ומסוגל להודיע עליהם מראש. סביר להניח שאברהם לא לקח את יצחק מאמו לפני שיצחק נגמל מחיתוליו.
- גמילה מאמו - כאשר התינוק מתחיל להתרחק מסינרה של אמו ומתחיל לשחק עם אחיו ואחרים.
- נגמל ממחלות ילדות של תינוקות - בתקופה ההיא היתה תמותת תינוקות גבוהה מאוד, ולכן אחרי שאברהם נוכח שיצחק גדל והתקופה המסוכנת לתינוקות תמה, הוא חגג לו במטרה שכולם יידעו שבנו הצעיר הוא יורשו.
לפי הסיפור יצחק כבר גדל, הוא נגמל מיניקה ומחיתולים.
וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל
"מִשְׁתֶּה" זה מאורע גדול וחשוב. לא רק שותים, אלא גם אוכלים. המשתה יכול להימשך מספר ימים, שבועות או חודשים, ככתוב: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל שָׂרָיו ועֲַבָדָיו ... יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים ומְּאַת יוֹם" (אסתר א ד). משתה נערך לכבוד המלכת מלך, חתונה, לידה, ניצחון במלחמה, ביקור של אורחים חשובים, חתימת חוזה או ברית וכדומה.
ניתן להניח שאברהם ערך משתה כפי שפרעה חגג את יום הולדתו או יום הולדת בנו, ככתוב: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ). סביר שלמשתה של אברהם באו בני ביתו, בעלי בריתו ואנשים נכבדים אחרים שזכו להיות רעים של אברהם.
אנשי סדום ועמורה הרשעים לא באו כי הם הומתו בהפיכת סדום ועמורה. החורבן בעצם פעל לטובתו של אברהם בכך שהם לא באו למשתה ולא הביאו לו מתנות, שכן אחרת הוא היה צריך לסרב להם בשנית: "אִם מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית יד כג).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כא ח"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.