בד"ה סמך פרש"י כולו תימה דמהא כו' נ"ב ואני אומר שהויו מורה על הסמיכות ולמידרש הכי דלא שייך למידרש כאן הוא ובית דינו ודוק מהרש"ל: בד"ה והביא היורש כו' העתידה להיות נ"ב ופי' לידה הוא שיהא נולד ממך בן קיימא שיהא ראוי לירש אותך ולא בסתם לידה ודוק מהרש"ל: בד"ה כאשר כו' אמר לאברהם נ"ב ונ"ל דצריך לפרש דבשלמא גבי כאשר אמר לא צריך לפרש לאברהם כי לשרה אמר אעפ"י שלא דיבר הקב"ה עמה מ"מ עליה אמר כאשר יאמר אמרי לי דהוא לשון עלי וק"ל אבל מה שדיבר דהיינו לא ירשך זה לא מורה על שרה כלום ונוכל לומר שעל ישמעאל קאי רק שהקב"ה הביא היורש משרה א"כ מפרש רש"י כאשר דיבר לאברהם והבטיח אותו שלא ירשנו אלא מיוצאי חלציו ואותה הברכה נתן לשרה ודוק מהרש"ל:

בד"ה לסוף כ"ד כו' בפ' אעפ"י נ"ב ס"ס ק' מניין שהניקה אותו עד תשלם ב' שנים דלמא הפסיק אות' קודם כמו שמצינו בזמנינו בחולשת הטבע ונראה לי דדייק מדכתיב ויגמל ולא כתיב ויגמליהו אלא משמע כאלו נגמל מעצמו שהיה ינק שדי אמו עד סוף תמצית השיעור ששיערו חז"ל ודוק מהרש"ל:

בד"ה חזרה נ"ב ואני אומר דאי כפשוטו ה"ל למכתב ותלך במדבר ותתע דאז היה פירושו שהיה מתעתע במדבר אבל עכשיו דכתיב ותתע במדב' משמ' שתיתע דרך הילוכה וק"ל מהרש"ל:

בד"ה מכאן כו' מבית האסורין נ"ב ואני אומר דוקא בסתם בני אדם ובסתם חולים אבל היכא שיש גזר דין וצריכין תפילת צדיק לבטלה כה"ג תפילת צדיק אחר עדיף מהרש"ל: בד"ה אמרו לו צחק כו' אך ק' כיון נ"ב ואני אומר לכל הפירושים היה צדיק כיון שהיה מתחרט על עונותיו ואפשר היה מתודה עליהם ומשום הכי שמע הקב"ה לתפלתו אלא שהמלאכי' אמרו וכי בעבור זה אתה עושה לו נם שממנו תקלה יצא לישראל כלומר שאם לא תעשה לו נס א"כ ממילא יתבטל הצרה מישראל וא"כ השיב לו המקום ס"ם היה צדיק מאותו עון וק"ל ואין להקשות מבן סורר ומור' שנידון על שם סופו דלא מצינו שיהא אדם נידון על שם מעשה בניו מהרש"ל ובספר דברי שלום סתר תירוץ זה דא"כ למה הוצרך להשיב הקב"ה למ"ה דלפי מעשה של עכשיו הוא נידון תיפוק ליה דהוא עצמו לא חטא רק בניו:

בד"ה יורה כו' רובה קשת נ"ב ותימה הלא אח"כ מפרש קשת אומן כמו חמר גמל לכן אני אומר שמתחילה קשה לו וכי יורה קשת והלא חצים הוא יורה על כן הוא מפרש יורה חצים בקשת ומ"מ קשת הוא אומן וצריך אתה לפרש כך הוא יורה חצים בקשת ובאיזה ענין הוא יורה לא כדרך היורים כמתלהלה או להראות אומנות או לצוד בו אלא היה יורה כדרך קשת בעל קשת שהוא אומן כלומר המלסטם את הבריות וכן פירש"י ודוק ומלת בקשת שפירש"י בתחילה הוא לשון רש"י ובא לתואר ולא לפרש ודוק מהרש"ל: