קטגוריה:בראשית ז טז
והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהֹוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הַ/בָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּ/נְקֵבָ֤ה מִ/כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽ/אֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖/וֹ אֱלֹהִ֑ים וַ/יִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְעָאלַיָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא מִכָּל בִּסְרָא עָאלוּ כְּמָא דְּפַקֵּיד יָתֵיהּ יְיָ וְאַגֵּין יְיָ בְּמֵימְרֵיהּ עֲלוֹהִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְעָלַיָא דְכַר וְנוּקְבָא מִן כָּל בִּשְרָא אָעְלוּ הֵיכְמָא דְפַקֵיד יָתֵיהּ יְיָ וְאַגִין מֵימְרָא דַיְיָ יַת תַּרְעָא דְתֵיבוּתָא בְּאַנְפֵּיהּ: |
ירושלמי (קטעים): | וְחַס מֵימְרֵיהּ דַיְיָ עֲלוֹהִי: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
והבאים זכר ונקבה — טעמו, הבאים בתיבה:
וטעם ויסגור ה' בעדו — הוא לשבח, שהסגירה בעת הזאת טובה יותר מהפתיחה. ובעת אחרת לגנאי, "יסגור על איש" (איוב יב יד); "ויסך אלוה בעדו" (איוב ג כג). והעד ראש הפסוק. והנה סגר הפתח, והשם עזרו שלא נפתח בתיבה מקום, כי מיד היו כולם מתים.
וכבר נכתב: "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" (בראשית ז יב); אם כן, מה טעם: "ויהי המבול על הארץ ארבעים יום" (בראשית ז יז)? וכן פירושו: כאשר היה המבול ארבעים יום על הארץ, רבו המים ונשאו התיבה, וגבהה מעל הארץ. וזה אות כי עד ארבעים יום לא זזה ממקומה:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(טז) "והבאים זכר ונקבה". שלא לבד שאל התיבה לא נכנסו רק שנים, כי גם לא באו ממקומם רק זכר ונקבה, שיש מיני עופות שזכר א' יש לו כמה נקבות כמו השכוי, לא באו ממקומם רק זוג, ואחר שנכנסו כולם סגר ה' שלא יכנס הגשם השוטף דרך הפתח ומאז היו כאלו יצאו מן העולם הישן שנגזר עליו השחתה והם חוץ לעולם עתידים ללכת על פני המים ומסוגרים מהשגחת ה' שלא יקרב אליהם המשחית, ועז"א ויסגור ה' בעדו, שזה מהשגחה הפרטית החופפת על נח ובכח שם הרחמים המרחם על בריותיו:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
והבאים זכר ונקבה. אמר לו: קניגי אנא? אמר לו: לא איכפת לך; "מובאים" אין כתיב כאן אלא הבאים, מאליהן היו באין.
ויסגור ה' בעדו. סגר הקב"ה חמה ולבנה, ולא היו מאירים כל י"ב חודש, שנאמר: "האומר לחרס ולא יזרח". והיאך היה נח משמש? זימן לו הקב"ה אבן טובה ונשתמש לאורה. כיון שראו הרשעים שהן אבודים, בקשו להפוך את התיבה; הקיף אריות לתיבה והיו אוכלין אותן, שנאמר: ויסגור ה' בעדו, שכן הוא אומר: "אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני".בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז טז.
וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדוֹ
סיכום תהליך הכניסה לתיבה.
אלוהים פקד על נוח לבנות תיבה, והבניה נגמרה ככתוב: "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית ז ה).
ומאז מתחיל התהליך של כניסת נוח ומשפחתו לתיבה, הכנסת החיות הכשרות, שבע זוגות לכל מין, וכניסת שאר החיות זוג לכל מין.
התהליך נמשך זמן מה.
- חלק באו מיד כאשר התיבה היתה מוכנה, ככתוב: "שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה, זָכָר וּנְקֵבָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ" (ביאור:בראשית ז ט).
- חלק באו כאשר ארובת השמים נפתחו, ככתוב: " הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ" (ביאור:בראשית ז יד).
- חלק מהרו להכנס כאשר פני המים עלו והם חיפשו מחסה במקום גבוה.
נוח סגר את דלת הכניסה הראשית, סגר את הצוהר בחלק העליון של התיבה, וכך התיבה היתה סגורה.
הגנת אלוהים
אולם אז נאמר: "וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדוֹ", סגר ברמה גבוה ביותר.
"וַיִּסְגֹּר" - אָטַם, הֵגִיף, חָתַם, נָעַל, סָכַר, סָתַם, פָּקַק (מילוג). אלוהים סגר את התיבה, אין יוצא ואין בא, ככתוב: "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא" (יהושע ו א). למעשה אלוהים סגר והגן על יושבי התיבה מפני התוקפים מבחוץ פנימה, ומפני בריחה מבפנים החוצה.
"בַּעֲדוֹ" - לטובתו, למענו, בעבורו. לדוגמא: "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה" (ביאור:בראשית כ ז).
"בַּעֲדוֹ" - דרך, ככתוב: "וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית כו ח).
עם מחברים את שני הפרושים, אז אלוהים סגר את התיבה למען לשמור על היצורים בתיבה: שלא יכנסו להרע להם והם לא יצאו להפגע, דרך קירות התיבה.
סביר שאנשים וחיות טיפסו על התיבה כדי להמלט ממי המבול. ייתכן שאנשים ניסו לפגוע בתיבה, לשבור את הדלת ולהכנס. נוח לא היה יכול לעשות דבר כדי למנוע זאת. אולם אלוהים סיפק לו הגנה:
- אלוהים הציף את האזור במהירות גבוה והתיבה עלתה וצפה, וכך הוא סגר והקיף אותה במים מפני האנשים.
- אנשים שהספיקו להגיע ניסו לשבור את הקנים ולהכנס, אולם אלוהים מנע מהם להצליח. סביר שאלוהים זעזע את התיבה על הגלים והם נפלו למים, או שהם קיבלו מחלת ים ונפלו.
- ייתכן שבגלל מהירות הבריחה האנשים לא הספיקו להביא כלים כדי לשבור את הקנים ולהכנס.
- אנשים שהצליחו לטפס על גג התיבה, חשבו שהם ישרדו למעלה למספר ימים, הן לא ייתכן שהמבול ימשך זמן ארוך, ולא התאמצו לשבור את גג התיבה.
- אלוהים חיזק את הקנים. ייתכן שקני הסוף אפילו התחילו לצמוח בגלל הגשם והמים, וכך השורשים והעלים הסתבכו אחד בשני וחיזקו את התיבה להשאר סגורה.
- אלוהים נעל את נוח והחיות בתיבה - אף אחד לא יכול לברוח החוצה.
כך אלוהים סגר והגן על התיבה והחיות בה. אלוהים יצר חייץ בלתי עביר, גם ליצורים וגם למים.
זָכָר וּנְקֵבָה
בסיפור, אלוהים מדגיש מספר רב של פעמים את הזוגיות:
- "אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית ז ב).
- "זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע" (ביאור:בראשית ז ג).
- "שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ ... זָכָר וּנְקֵבָה" (ביאור:בראשית ז ט).
- "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר" (ביאור:בראשית ז טו).
- "זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ"
כדי לשמור זרע ולשמר את החיה, באו זכר ונקבה, איש ואשתו, שנים יחד. זה המספר הקטן ביותר של יצורים שנדרש כדי לשמר את החיה ומינה, ולאפשר להם להתחיל מחדש ולהתרבות לאחר המבול. יש עדיפות למספר רב של חיות מקבוצה אחת כי זה מונע ממחלות תורשתיות לפגוע בקבוצה. סביר שאלוהים בחר חיות בעלות גנים טובים להכנס לתיבה וכך לא נוצרה בעיה כזאת.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ז טז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.