ביאור:בראשית כו ח
בראשית כו ח: "וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו ח.
וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ
עריכהכלי יקר מציין, שאם עבר זמן רב, אבימלך התפלא שיצחק לא לוקח לו אישה.
בכל אופן, ניתן להבין שבמשך זמן רב יצחק נמנע מרבקה, אבל בסוף יצחק חזר לאהוב אותה כאשתו, ובגלוי.
הסיפור מזכיר את סיפור דוד שלקח את בת-שבע וגרם למותו של בעלה: "ויְַהִי לְעֵת הָעֶרֶב, ויַָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ ויִַּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ, ויַַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (שמואל ב יא ב). בעבר, אבימלך מלך גרר ראה ולקח את שרה, ככתוב: "ויִַּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר ויִַּקַּח אֶת שָׂרָה" (ביאור:בראשית כ ב), כלומר אין לאבימלך בעיה מוסרית או חוקית לקחת אישה ללא בקשת רשות וללא תשלום.
מזה ניתן ללמוד:
- למלכים היה בית גבוה והם נהגו להסתכל ממנו אל בתי נתיניהם שבסביבה ועל הפעילות באזור.
- מלכים נהגו לחטוף/לקחת ללא בושה נשים רווקות או נשואות. מלכים היו מעל החוק.
וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים
עריכהכלי יקר מציין, שאם עבר זמן רב, אבימלך התפלא שיצחק לא לוקח לו אישה.
בכל אופן ניתן להבין שזמן רב יצחק נמנע מרבקה, אבל בסוף הוא חזר לאהוב אותה כאשתו, בגלוי.
יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה
עריכה"מְצַחֵק" - במשמעות של משחק מצחיק או מעשה שגורם לאחר לצחוק, "ויְַהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי חֲתָנָיו" (ביאור:בראשית יט יד).
"רִבְקָה" - מעניין אם שמה של רבקה רמז לכך שהיא רווקה? משחקי מילים: 'יצחק מצחק את רבקה הרווקה' (המילה רווק, היא מתקופת החכמים ולא בתקופת המקרא).
לפי חוקי משה נאמר: "אָרורּ שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ, בַּת אָבִיו, אוֹ בַת אִמּוֹ" (דברים כז כב), וסביר שזה היה החוק באזור עוד לפני משה. מכאן שאבימלך הסיק שהיחסים שהוא רואה: "יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה" מעידים על כך שהם לא אח ואחות, אלא בעל ואישה.
כשם שאבימלך הסיק שיצחק ורבקה נשואים, כך גם כל אדם אחר, שראה את השניים וחשב לשאת את רבקה, הסיק שרבקה נשואה.
כולם הבינו שיצחק שיקר ושלמעשה רבקה היא אשתו, וכך הסכנה שיהרגו את יצחק וייקחו את רבקה נחלשה, כי אנשים הגונים לא ינסו לקחת אותה. כמובן שפושעים עשויים לרצוח את יצחק ולקחת את אלמנתו, כשם שדוד המלך עשה לאוריה החיתי. ייתכן שאבימלך נעלב כאשר יצחק חשב שאנשי העיר שלו הם מפרי חוק ורוצחים. אולם בהמשך רואים שגם אבימלך חשב שחלק מאנשיו הם רוצחים וחוטפי נשים, ולכן אבימלך מפרסם פקודה: "הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶהּ ובְּאִשְׁתּוֹ, מוֹת יומָּת" (ביאור:בראשית כו יא).