ביאור:בראשית ז ג
בראשית ז ג: "גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז ג.
גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה
עריכהגַּם
עריכהמכל היונקים, אלוהים הורה לנוח לקחת שבע זוגות רק מהיונקים שהם בהמות טהורות.
לפני שאלוהים הורה למשה מה הם החיות הטהורות, אנחנו לא ידענו מה הם הבהמות הטהורות, אבל נוח לא שאל להסברים, וניתן להבין שנוח ידע למה אלוהים מתכוון, וידע שמה שהוא חושב, זה נכון לאלוהים.
המילה "גַּם" מחברת את המשפט הזה למשפט הקודם. כלומר מה שהיה נכון במשפט הראשון ממשיך במשפט הזה רק שעוף השמים הוא הנושא ולא בהמות. גם ענין שבעת הזוגות חוזר, לכן ניתן להבין שמדובר בציפור שמקבילה לבהמה.
אלוהים לא אמר 'מכל עוף השמים', כי אז זה היה כולל את כל העופות: אוכלי עשב וטורפים. אלוהים הגביל מכל העופות רק קבוצה קטנה מהכול: מהעופות הטהורים.
מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם
עריכה"מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם" הם הציפורים שעפות, או שמסוגלות לעוף לפחות מרחק מה.
כשם שבהמות הם יונקים אוכלי עשב מהצומח שנעשו מבויתים, כך סביר ש"מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם" כולל רק את העופות שאוכלות עשב, חרקים, רמשים וזוחלים, ונעשו מבויתים כמו: תרנגולת, יונה, ברווז, למיניהן.
זָכָר וּנְקֵבָה
עריכהאלוהים לא העניק לעופות את הזכות להיות 'איש ואשתו'.
לא ברור למה עופות נחשבו לפחותות מהבהמות, הן גם בעופות יש מינים שבוחרים בן זוג יחיד, וחיים ביחד עונה שלמה או לכל החיים.
לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ
עריכהאלוהים מסביר למה מהחיות הטהורות נוח צריך לקחת שבע זוגות. ההסבר הזה תקף גם לבהמות הטהורות, כשם שעניין בחירת העופות מקביל לבחירת הבהמות הטהורות.
אלוהים חשש שמספר עופות ימותו במסע בתיבה, וגם שנוח יעלה קורבן בסוף המסע, ויאכל עופות בזמן המסע. לכן כדי להבטיח שלפחות זוג אחד ימשיך את הזרע, אלוהים הורה לנוח לקחת שבעה זוגות.
יש כאן גם הוראה לא להקריב את הזוג האחרון, כי אז לא ישאר זרע.