ביאור:בראשית ז א

בראשית ז א: "וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה: כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז א.

כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה עריכה

צַדִּיק עריכה

אלוהים הגדיר את דרך אלוהים: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט).
צדיק פועל לפי חוק עליון, חוק אלוהי. צדיק הוא אדם הגון העושה מעשה אפילו בניגוד למשפט (חוק) מקומי, ומסכן את עצמו כדי למנוע עוול.

אברהם לא היה צדיק ולא היה תמים.

אלוהים פוקד על אברם: "וְהֶאֱמִן בַּיהוָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה" (בראשית טו ו). כלומר אלוהים הבין שאברם אינו צדיק ופקד עליו להאמין בו, וזה יחשב לאברם שהוא צדיק. ובהמשך אלוהים פוקד על אברם: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים" (ביאור:בראשית יז א). כלומר אברם לא היה תמים ואלוהים ידע שייתכן שאברם לא יעשה את דבריו במלואם, לכן הוא פקד אליו בעוצמה וכתנאי להבטחות, היה תמים! ואכן אלוהים ניסה אותו מספר פעמים לוודא שהוא עושה את דבריו במלואם, וכך הגענו לעקדת יצחק.

גם משה וגם דוד המלך לא היו צדיקים או תמימים. כנראה כדי להיות מנהיג דגול אי אפשר להיות צדיק ותמים.

וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס עריכה

אלוהים מצא שהארץ מלאה חמס. הארץ גם נמלאה באנשים, גם הושחתה מרוב אנשים. והאנשים חומסים אחד את השני.
הרבה הסברים ניתנו להתנהגותם של האנשים. לוקחים דוגמא למעשיהם שייתכן שהם התנהגו כאנשי סדום שגם הם הומתו. ייתכן שהם חטאו בצורה אחרת שהרגיזה את אלוהים.

רשעתם על האנשים עריכה

הפרק מתחיל בסיפור שבני האלוהים ששכבו עם נשים ונולדו הנפילים. בנות האדם אפילו נראו יפות בעיני בני האלוהים (בראשית ו ב).
ניתן להבין שהיתה קירבה גנטית מספיקה בין בני האלוהים ובנות האדם כדי שיצא וולד חי (בראשית ו ד), ונוצרו קשרים חברתיים בין בני האלוהים לבנות האדם. המעשה הזה הרגיז את אלוהים, והוא אסר על בני האלוהים לשכב עם בנות האדם (בראשית ו ג), והחליט לפעול כדי שבני האדם לא יחיו יותר מ-120 שנים, ככתוב: "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (בראשית ו ג).

גם במקרה של ער ואונן בני יהודה, הם עשו רע בעיני אלוהים והוא והרג אותם. לפחות במקרה של אונן נראה שאונן השתמש בזרעו למטרתו האישית (ביאור:בראשית לח ט). מכל סיפור תמר נראה שיהודה ובניו חיכו שתמר תתבגר ולא תוכל ללדת, או שהם רצו לוודא את בריאותה לתקופה ארוכה.

כדי להצליח בהקמת האדם, אלוהים שתל גנים טובים ביצירתו, ואכן בני האדם חיו שנים רבות ולמדו להיות בני אדם. לפי תאור הגילים של אבותיו של נח, והגיל המבוגר שהם הולידו את הבן הראשון, ניתן להבין שהאנשים בחרו בני זוג מושלמים שיכולים לחיות מאות שנים. זה הפריע לאלוהים שהעולם יתמלא באנשים שחיים הרבה זמן. הדרך לפגוע באנשים, כדי שלא יחיו כל כך הרבה, היתה להכניס שגיאות גנטיות לאנשים, וכך הם ימותו ממחלה זאת או אחרת. נח היה שונה מאבותיו כי הוא הוליד בן בגיל מבוגר מאוד, גיל 500 (בראשית ה לב) ויתכן שהוא נשא אישה צעירה שעוד לא היה ידוע שהיא לא נושאת את כל הגנים הטובים של חיים ארוכים. כאשר בניו גם הם נשאו נשים צעירות והם הגיעו לגיל מאה, נח ומשפחתו נכנסו לתיבה. כל האנשים שנשאו גנים מושלמים של חיים ארוכים מתו, ומאז והלאה מספר השגיאות הגנטיות גדל, אורך החיים הולך ויורד, ושגיאות גנטיות הביאו אותנו שנחיה פחות מ120 שנה.

במידה מסוימת היום אנחנו מחפשים להפוך את התהליך ולהוציא את השגיאות הגנטיות ולהאריך את החיים הטובים. יכול להיות שיגיע יום שזה ירגיז את אלוהים בשנית.

צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה עריכה

רש"י כבר הסביר את המילה "בְּדֹרֹתָיו" ו"בַּדּוֹר הַזֶּה".
כאשר נח גמר לבנות את התיבה, והיה בגיל 600 (בראשית ז ו), סבו, מתושלח, ואביו, למך, עוד חיו. המילה 'בדורותיו' מופיעה ברבים כדי להראות שנח היה צדיק מכל אבותיו בדורתיהם אולי עד בניו של אדם. אלוהים חיכה דורות רבים עד שהגיע אדם אחד צדיק תמים שהוא ישאר בחיים כאשר כל אבותיו יומתו במבול. עכשו שהתיבה מוכנה, והמבול עומד לרדת, כל הדורות הקודמים כאילו כבר מתו, ורק הדור הזה (ביחיד) נשאר.

למרות שבעיני אלוהים נח היה צדיק שעוזר לאנשים גם כאשר אין חוק, אלוהים אמר לו לא לעזור לאנשים, ולתת להם למות. נח לא התווכח כי הוא היה תמים ועושה את פקודות אלוהים במלואם. אלוהים עודד אותו: שכל אשר הוא עושה זה צדק. כך נח חייב לעשות, ולא יחשבו לו זאת לרעה.

למעשה נח לא עשה רעה לאף איש. כולם ראו שהוא בונה תיבה שתצוף על המים. סביר שהוא הסביר למה הוא בונה, אבל כולם צחקו עליו. נח לא הביא את המוות על האנשים ולא היתה מוטלת עליו חובה להציל אותם. לוט ניסה להשאר בעיר ולמנוע את ההרס, אבל זה לא עזר לו, והמלאכים לקחו אותו והניחו אותו מחוץ לשער.

טבלת גילי האבות עריכה

טבלת גילי האבות - מדוע אלוהים בחר את נח
שם הבן	שנת הלידה	שנת המוות	שנות חיים	גיל בהולדת הבן
1. אדם	0	930	930	130
2. שת	130	1042	912	105
3. אנוש	235	1140	905	90
4. קינן	325	1235	910	70
5. מהללאל	395	1285	890	65
6. ירד	460	1422	962	162
7. חנוך	622	987	365	65
8. מתושלח	687	1656	969	187
9. למך	874	1651	777	182
10. נח	1056	2006	950	500
11. שם	1556	2158	602	102
12. ארפכשד	1658	2096	438	35
13. שלח	1693	2126	433	30
14. עבר	1723	2187	464	34
15. פלג	1757	1996	239	30
16. רעו	1787	2026	239	32
17. שרוג	1819	2049	230	30
18. נחור	1849	1996	148	29
19. תרח	1878	2083	205	70
20. אברהם	1948	2123	175	100

כל אחד יכול לראות שעד נח הבנים התחתנו והביאו ילדים בגיל 60-100, וכך הם בחרו נשים שהיו בריאות ומסוגלות ללדת בגיל מבוגר, וזה סימן שהן נשאו גנים מעולים שאלוהים נתן לאדם מצלמו.
מאז נח הבנים התחתנו והביאו בנים בגיל 30-35, כלומר הם לא הקפידו לבחור נשים בריאות בגיל מבוגר, ומכאן שהם נשאו נשים שנשאו גנים פגומים.
ההוכחה היא, שמאז נח גיל האנשים במותם הולך ויורד מדור לדור.
זה מה שחמסו בני האדם - את הגנים המעולים של אלוהים, ולכן גם התינוקות מתו במבול, כי גם הם נשאו את הגנים המעולים, ולא היתה לאלוהים ברירה.
נח היה צדיק בדורותיו, כיוון שהוא היחיד שקיים את פקודת אלוהים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית א כח), ולא התאמץ לחמוס ולגנוב את הגנים המעולים של אלוהים.
נח התחתן עם בחורה צעירה שנשאה גנים פגומים, ואלוהים ראה זאת כאשר בני נח היו בני 100 והראו סימני זיקנה מוקדמת.
כך אלוהים גרם שפקודתו תתקיים, ככתוב: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (ביאור:בראשית ו ג), הגנים המעולים של אלוהים אבדו, וגיל האנשים ירד מתחת ל120.