רש"י על בראשית ז
<< · רש"י על בראשית · ז · >>
פסוק א
פסוק ב
"הטהורה" - העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה (עירובין יח)
"שבעה שבעה" - כדי שיקריב מהם קרבן בצאתופסוק ג
פסוק ד
"כי לימים עוד שבעה" - (סנהדרין קח) אלו ז' ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת ת"ר שנה לחיי נח
"כי לימים עוד" - מהו עוד זמן אחר זמן זה נוסף על ק"כ שנה
"ארבעים יום" - כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזריםפסוק ה
פסוק ז
"נח ובניו" - האנשים לבד והנשים לבד לפי שנאסרו בתשמיש המטה מפני שהעולם שרוי בצער
"מפני מי המבול" - אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המיםפסוק ט
"באו אל נח" - מאליהן
"שנים שנים" - כלם הושוו במנין זה מן הפחות היו שניםפסוק יא
"בחדש השני" - רבי אליעזר אומר זה מרחשון ר' יהושוע אומר זה אייר (סנהדרין קח)
"נבקעו" - להוציא מימיהן
"תהום רבה" - מדה כנגד מדה הם חטאו ברבה רעת האדם ולקו בתהום רבהפסוק יב
"ויהי הגשם על הארץ" - ולהלן הוא אומר ויהי המבול אלא כשהורידן הורידן ברחמים אם יחזרו יהיו גשמי ברכה וכשלא חזרו היו למבול
"ארבעים יום וגו'" - אין יום ראשון מן המנין לפי שאין לילו עמו שהרי כתיב ביום הזה נבקעו כל מעינות נמצאו ארבעים יום כלים בכ"ח בכסליו לרבי אליעזר שהחדשים נמנין כסדרן אחד מלא ואחד חסר הרי י"ב ממרחשון וכ"ח מכסליופסוק יג
פסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק כ
פסוק כב
"נשמת רוח חיים" - נשימה של רוח חיים
"אשר בחרבה" - ולא דגים שבים (סנהדרין קח)פסוק כג
"וימח" - ל' ויפעל הוא ואינו ל' ויפעל והוא מגזרת ויפן ויבן כל תיבה שסופה ה"א כגון בנה מחה קנה כשהוא נותן וי"ו יו"ד בראשה נקוד בחירק תחת היו"ד
"אך נח" - לבד נח זהו פשוטו ומדרש אגדה (ב"ר) גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר (משלי יא) הן צדיק בארץ ישולם
<< · רש"י על בראשית · ז · >>