מ"ג בראשית ז טו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ מִכׇּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְעָאלוּ עִם נֹחַ לְתֵיבְתָא תְּרֵין תְּרֵין מִכָּל בִּסְרָא דְּבֵיהּ רוּחָא דְּחַיֵּי׃
אונקלוס (דפוס):	וְעָלוּ עִם נֹחַ לְתֵיבוֹתָא תְּרֵין תְּרֵין מִכָּל בִּסְרָא דְּבֵיהּ רוּחָא דְּחָיֵי׃
ירושלמי (יונתן):	וְעָלוּ לְוַת נחַ לְתֵיבוּתָא תְּרֵין תְּרֵין מִכָּל בִּישְרָא דְבֵיהּ רוּחָא דְחַיֵי:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"וטעם ויבאו אל נח אל התיבה" - להודיע שלא נאספו אליו כלל ולא באו עד עצם היום ההוא שהיה הגשם ובא הוא בתיבה כי האל הוא צוה ורוחו הוא קבצן ברגע אחד

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

"ויבאו אל נח אל התבה". נמשך אל בעצם היום שהזכיר שכל, המינין שנים מכל מין ומין באו אליו מעצמם אל התיבה, וביום ההוא נאספו כלן כי כן היה הרצון לפניו יתברך, ואי אפשר להיות זה אלא בדרך נס.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(טו) "ויבאו". ספר הפלא שכולם באו אל נח, הגם שרובי החיות בורחים מן האדם, ואל התבה הגם שרובם בורחים משבת בית ומצודה ואוהבים החפשיות, ושלא באו רק שנים שנים ולא יותר, והיו מכל הבשר שלא חסר אחד מן המינים:

<< · מ"ג בראשית · ז · טו · >>