מפרשי רש"י על בראשית ז טז
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּסְגּוֹר ה' בַּעֲדוֹ – הֵגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא שִׁבְּרוּהוּ: הִקִּיף הַתֵּיבָה דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: סָגַר כְּנֶגְדּוֹ מִן הַמַּיִם. וְכֵן כָּל "בְּעַד" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן "כְּנֶגֶד" הוּא: "בְּעַד כָּל רֶחֶם" (בראשית כ,יח), "בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ" (מל"ב ד,ד), "עוֹר בְּעַד עוֹר" (איוב ב,ד), "מָגֵן בַּעֲדִי" (תהלים ג,ד), "הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ" (שמ"א יב,יט) – כְּנֶגֶד עֲבָדֶיךָ.
מפרשי רש"י
[יח] הגין עליו שלא שברוה וכו'. דאם לא כן מה לשון "בעדו", אלא שהקיף התיבה וכו', וזהו לשון בעדו:
[יט] ופשוטו של מקרא וכו'. רוצה לומר שאין צריך לפרש מלת "בעדו" שהגין סביביו, אלא שסגר כנגדו מן המים. ומצאנו לשון "בעדו" שהוא משמש כמו כנגדו, כמו שהביא ראיה. וללשון ראשון לשון "בעדו" הוא כמשמעו, שהגין בעדו, לפי שהקיף דובים ואריות: