קטגוריה:בראשית ז יב
ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יְהִ֥י הַ/גֶּ֖שֶׁם עַל־הָ/אָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְ/אַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה מִטְרָא נָחֵית עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַהֲוָה מִטְרָא נַחֵית עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילַוָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה מִטְרָא נָחִית עַל אַרְעָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילַוָן: |
רש"י
"ארבעים יום וגו'" - אין יום ראשון מן המנין לפי שאין לילו עמו שהרי כתיב ביום הזה נבקעו כל מעינות נמצאו ארבעים יום כלים בכ"ח בכסליו לרבי אליעזר שהחדשים נמנין כסדרן אחד מלא ואחד חסר הרי י"ב ממרחשון וכ"ח מכסליו
מפרשי רש"י
[טו] לר"א. נקט לרבי אליעזר, דחכמי ישראל (ראש השנה דף יב.) כרבי אליעזר מונין (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַרְבָּעִים יוֹם... – אֵין יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁאֵין לֵילוֹ עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְתִיב: "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְּעוּ כָּל מַעְיְנוֹת" (לעיל פסוק יא). נִמְצְאוּ אַרְבָּעִים יוֹם כָּלִים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בְּכִסְלֵו לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֶחֳדָשִׁים נִמְנִין כְּסִדְרָן אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר מִמַּרְחֶשְׁוָן וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה מִכִּסְלֵו.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי הגשם על הארץ, עד כ"ז בכסליו. "ויגברו המים מאה וחמשים יום", עד א' בסיון, והמים היו עומדין ודוממין מאה וחמשים, והרשעים נדונין בהן כל אחד ואחד לפי מעשיו, מכ"ז בכסליו עד אחד בסיון. "ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום", מן אחד בסיון התחילו לחסור, שנאמר: "והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש", עשירי לירידת גשמים, זה אב, שמקצת היום ככולו. והמים היו גבוהים ט"ו אמה, כלו לס' יום, אמה לארבעה ימים, טפח ומחצה בכל יום. "ותנח התבה בחדש השביעי", זה סיון, כשאתה מתחיל למנות משפסקו גשמים מלירד. נמצאת התיבה נוחה לי"ו יום; הרי כמה היתה גבוהה מן הארץ? ארבע אמות, ומשוקעת בתוך המים י"א אמה. "ויהי מקץ ארבעים יום", לקץ שהתחיל המים לחסור בי' בתמוז, "ויפתח נח את חלון התבה וישלח את היונה". שהה ז' ימים, "ויוסף שלח את היונה". שהה ז' ימים עוד, "וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד", אלא הלכה וישבה לה על אחד ההרים. "בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים", הא כשאתה מתחיל למנות מאחד באב עד אחד בתשרי נבלעו המים. "ויהי באחד ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש", למדנו שיום אחד שנכנס לחודש ככל החודש, חודש אחד מן השנה ככל השנה. יום אחד נכנס בחודש מונין אותו חודש שלם, חודש אחד נכנס בשנה מונין אותו שנה שלמה. "חרבו המים מעל הארץ", נבלעו במקומן, ועדיין הארץ לחה ועשויה כמקפה. המתינו ולא זרעו עד שירדו להם גשמים, מפני שמי המבול היו לקללה ולא בכלל ברכה. "ובחדש השני בשבעה לחודש", זה מרחשון. "יבשה הארץ" ונעשה גריד, הרי י"ב חדש וי"א יום; ואלו י"א יום מה טיבן? מלמד שימות החמה יתרין על ימות הלבנה י"א יום.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז יב.
וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
כפי הנראה גן העדן היה באפריקה, לפי תאור ארבעת הנהרות (ביאור:בראשית ב י-יד), ולא באזור עירק, למרות הפרוש המקובל המבוסס על השמות המוזכרים.
אלוהים הקים את גן עדן בקלדרה גדולה באפריקה. הקלדרה נוצרת בהר געש שנוצר מזרימה של לבה כלפי מעלה ויוצרת הר גבוה ועגול עם ראש מחודד. כאשר הלבה מתקררת נשארים בתוכה צינורות חלולים שהלבה זרמה בהם. הקרקע אינה יציבה ולפעמים ראש ההר קורס למטה ונוצר עמק עמוק עם קירות גבוהים והעמק הזה נקרא קלדרה. באפריקה ישנם מספר רב של קלדרות ובתוכם יש אגמים, צמחיה וחיות לרוב. כיוון שמתחת לקלדרה נמצא הר געש, סביר שאלוהים הפיק אנרגיה מהרתחת מי גשם טהורים בלבה החמה למטה. בקלדרה כזאת אלוהים יצר את האדם מן האדמה על כדור הארץ (ביאור:בראשית ב ז).
לאחר שאדם וחוה גורשו מגן עדן סביר שהם התישבו ליד גן-עדן אשר אלוהים הציב את הכרובים לשמור על הדרך לגן (ביאור:בראשית ג כד).
האנשים התרבו בקלדרה במשך עשר דורות, וכיוון שהם גילו שאם הם מתחתנים רק בגיל מבוגר, אז הם מסוגלים לזהות מי מבני האדם מכיל את הקבוצה המלאה של הגנים שאלוהים השתמש ללא שגיאות גנטיות, ויחיה כ900 שנה, כאשר אלוהים התכוון, שלאחר שהם יפרו ויתרבו, אורך החיים יהיה מוגבל ל120 שנה (ביאור:בראשית ו ג). אלוהים ראה בזה "חמס" (גזל, גנבה) (ביאור:בראשית ו יא), והחליט שהוא חייב להמית את כל נושאי הגנים המושלמים האלה. כך נוח נבחר כי הוא נשא אישה צעירה שלא נשאה גנים מושלמים, וכתוצאה מזה בניו לא נשאו גנים מושלמים, וגם הם נשאו נשים צעירות, וכך מאגר הגנים כבר לא היה מושלם ואורך החיים של צאצאיהם הלך וירד.
באפריקה, באזור ההרים ליד קילימנג'רו וקרוב לקו המשווה, יורד גשם בצהרים כמעט כל יום בשנה (ראו: יער גשם טרופי). באזור ההרים ליד קילימנג'רו יש הרי געש, וייתכן שאלוהים העיר הר געש להתפרץ ולהעלות אפר כל הזמן במשך ארבעים יום, כדי ליצר ענן אפר שריחף ונע עם הרוח מעל הקלדרה של גן-עדן וכך גרם לענני-גשם, שעברו מתחת לענן השחור, להתקרר ולהוריד גשם נוסף במשך כל היום והלילה.
הגשם הזה הציף את הקלדרה במים. פני המים עלו עד גובה ההרים סביב לקלדרה ונשפכו החוצה במפל מים ענקי.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ז יב"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.