ביאור:שמות יג

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות יג, למהדורה המעומדת)


יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ציור מבית הכנסת בדורה אירופוס
מצוות לזכר יציאת מצריים: בכורות אדם ובהמה, פסח ותפילין

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם שפתח את רחם אימו בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה - לִי הוּא". ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ תזכרו את היום הזה על ידי כך שלא תוכלו בו חמץ. ד הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב. ה וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת הקרבת קורבן פסח בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה. ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת במשך שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 'בַּעֲבוּר זֶה בשביל שנשמור את מצוותיו, וביניהן חג הפסח עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם'.

תפילין של יד ובתוכם הקלף עליו כתובים 4 הפרשיות, וביניהן שתיים מפרק זה (פסוקים א-י, יא-טז)

ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת לסימן (הנחת התפילין היא זכר ליציאת מצריים, כפי שמשתמע גם מסוף הפסוק) עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ תפילין של ראש, שמניחים בשיער מעל המצח, בקו ישר בין העיניים (השווה ל-"קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם " - דברים יד א) לְמַעַן כך שהתפילין יזכירו לך שעליך ללמוד תורה תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ, כִּי ובפרט תזכור ש- בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם. י וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים משנה יָמִימָה לשנה. {פ}

יא וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ. יב וְהַעֲבַרְתָּ תפריש ותמסור כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר ולד בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים, לַיהוָה. יג וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר שפסול לקרבן) תִּפְדֶּה בְשֶׂה תיתן במקומו שה לכהן, וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ ויש להרוג את החמור על ידי מכה בעורף, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה שבט לוי החליף את הבכורים, והמצווה לדורות היא לפדות תמורת 5 שקלי כסף. יד וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר, לֵאמֹר: 'מַה זֹּאת?' וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. טו וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה - עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. טז וְהָיָה לְאוֹת לסימן וזכרון עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת ותכשיט ששמים על הראש בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם' ". {ס}


ישראל יוצאים לדרך, לכיוון ים סוף; עצמות יוסף; עמוד האש והענן

יז וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם הנחה אותם בדרך אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בדרך הקצרה בין מצרים לכנען, דרך חוף עזה, איזור בשליטת הפלישתים כִּי קָרוֹב קרובה מדי למצרים, ובני ישראל עלולים להתחרט ולחזור במהרה למצרים הוּא, כִּי אָמַר אֱלֹהִים "פֶּן יִנָּחֵם שמא יתחרט הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה - וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה". יח וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף לכיוון ים סוף, וַחֲמֻשִׁים עם כלי מלחמה (והיו יכולים בעקרון להלחם בפלישתים, אך עדיין היתה להם מנטליות של עבדים, והיה צורך במסע במדבר כדי לחשל אותם) עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

מפה מהמאה ה-17 המתארת את מסלול יציאת מצרים

יט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ יוסף (בראשית נ, כה) אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם". כ וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת, וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם, לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה כדי שיוכלו ללכת ביום ובלילה. כב לֹא יָמִישׁ ה' לא הסיר את עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה, לִפְנֵי מלפני הָעָם. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות